: אושרה תוכנית מתאר לת"א: הפרויקטים הצפויים בעיר עד-2025

עיריית תל אביב-יפו אישרה אמש (ב') את תכנית המתאר לעיר אשר גובשה בארבע השנים האחרונות, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025.

התכנית ממשיכה ומסתמכת על "חזון העיר", אותו אימצה מועצת העיר לפני מספר שנים ובהתאם לקווים האסטרטגיים המרכזיים שנקבעו בו: שמירה וחיזוק מעמדה של העיר תל־אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי, קידום תל־אביב-יפו כעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים, חיזוק ממשל עירוני עם הפנים לאזרח- מתייעל, משתף ומבוזר וכן פיתוח סביבה אטרקטיבית פתוחה להתחדשות ומשמרת את המורשת, משלבת בין הבנוי לפתוח, פועלת לצמצום מטרדי סביבה ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית.

"מעבר לחשיבותה התקדימית של תכנית המתאר ביצירת ודאות ושקיפות תכנונית, כך שלראשונה יוכלו התושבים להתוודע לחזון העירוני ולאופן בו ישפיע על חייהם- הרי שעם אישורה צפויה הועדה המקומית לתכנון ובניה לקבל לידיה סמכויות הנמצאות כיום בידי הועדה המחוזית. העברת סמכויות זו צפויה לקצר ולייעל את הליכי התכנון", אמר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב.

הנושאים המרכזיים בהם עוסקת תכנית המתאר:
1. התכנית מאמצת תחזיות אוכלוסיה של כ-450,000 תושבים בשנת היעד- שנת 2025 (לעומת כ-400,00 תושבים כיום) וקובעת היקפי בניה למגורים האמורים לתת מענה לתחזיות האוכלוסיה הצפויים וכן כמענה לכיווני הפיתוח שנקבעו לתוכנית. בהתאם לכך התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ- 35,0000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ- 75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, ככל הניתן, מכרסום בשטחים הפתוחים.

הוספת שטחי תעסוקה הנדרשים לעיר
2. התכנית מאמצת תחזיות אוכלוסיה של כ-486,000 מועסקים בשנת היעד- שנת 2025 (לעומת כ-400,000 מועסקים כיום) וקובעת היקפי בניה לתעסוקה האמורים לתת מענה לתחזיות המועסקים הצפויות ומציעה להוסיף כ-5,000,000 מ"ר לתעסוקה:
א. אזור התעסוקה בצומת חולון- תוכנית המתאר קובעת אזור תעסוקה חדש בדרום העיר, בסמוך לצומת חולון אשר יגדיל את מגוון אפשרויות העבודה באזור וישמש מנוף לפיתוח שכונות המגורים שמסביבו.
ב. התחנה המרכזית החדשה- תוכנית המתאר מציעה כי התחנה המרכזית החדשה, בתפקודה כמרכז תחבורה מטרופוליני תועתק ממקומה תוך יצירת שני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: האחד בצפון בסמוך לתחנת רכבת מרכז והשני בדרום בסמוך לצומת חולון. תוכנית המתאר מסמנת את שטח התחנה המרכזית כחלק מאזור התעסוקה המטרופוליני המאפשר בנוסף למשרדים ולשימושי תעסוקה אחרים גם מלונאות, מגורים ושטחי ציבור שיתאפשרו עם העתקת התחנה המרכזית ממקומה.

3. הוספת שטחי ציבור ושמירה על המשאבים הירוקים בעיר- חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות:
א. טיילת האיילון- תוכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך האיילון אשר יצור טיילת אורבנית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר ועד לדרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון בדרום, ודרכם תתחבר גם לטיילת חוף הים. הטיילת תאפשר גם קישור אל אזורים אחרים באמצעות "צירים ירוקים" נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

ב. קביעת "ציר ירוק" משכונת נחלת יצחק ועד לפארק מנחם בגין - תוכנית המתאר ממסדת "ציר ירוק" מרכזי שמכיל בתוכו את כל מוסדות החינוך המרכזיים של השכונה וכן רצף של גינות ומעברים ציבוריים המחברים ביניהם.

ג. פארק החורשות- פארק החורשות מצוי בסמוך לשכונות דרום העיר: קרית שלום, שפירא ונוה עופר. תוכנית המתאר קובעת את שטח פארק החורשות כ"שטח פתוח עירוני". הפארק שגודלו למעלה מ-200 דונם יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש כפארק מרכזי לשכונות המגורים של דרום העיר ויקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים. כבר כיום החלה העירייה בפיתוח חלקים מהפארק בפועל, התכנית נותנת לו תוקף תכנוני.

ד. "ציר ירוק" המסילה- ברחוב המסילה המצוי בין דרך יפו ורחוב אילת לבין נוה צדק יעבור "ציר ירוק" אשר יצור את החיבור המתבקש בין שדרות רוטשילד לבין חוף הים והטיילת. הציר הירוק יעבור מעל הקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן בחלקו הגדול של הרחוב כקו תת-קרקעי. פיתוח הציר הירוק יכלול את שימור הקירות ההיסטוריים אשר נבנו לאורך המסילה התורכית ואשר שרדו בחלקם עד היום.

ה. פארק קריית ספר- השטח בו מתוכנן כיום פארק קרית ספר היה בתוכניות קודמות שטח בבעלות המדינה המיועד לפיתוח של מגורים ותעסוקה. תוכנית המתאר מציעה שינוי של יעוד השטח לשטח ציבורי פתוח על מנת לתת מענה למחסור הגדול במרכז העיר בשטחים פתוחים לרווחת התושבים. כבר היום העירייה מקדמת במתחם זה תוכנית לפארק עירוני חדש שיבוצע בקרוב. תוכנית המתאר ממסדת את שינוי יעוד השטח לשטח ציבורי פתוח ובכך מבטיחה את שימורו לטובת הציבור לדורות הבאים.
שכונת ביצרון

4. הוספה והסדרה של מבני ציבור:
א. מוסד ציבור בתחום תחנת הכוח רדינג- מתחם תחנת הכוח רדינג הינו חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. תוכנית המתאר קובעת ששטח תחנת הכוח יצומצם, כך שמבנה רדינג ההסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, ויהוו חלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה.

ב. מוסד ציבור עירוני בלב שכונת כפר שלם- תוכנית המתאר מציעה לכלול בלב שכונת כפר שלם מוקד ציבורי שיהווה מנוף חיובי להתחדשות האזור ולשיפור תדמיתו. מוצע ליעד שטח נרחב במרכז השכונה למוסד ציבורי מרכזי, אשר יפעל בזיקה לסביבתו וישפיע באופן חיובי על האזור. המוסד ימוקם על "ציר ירוק" שיחצה את השכונה מצפון לדרום, ישפר את הנגישות בין חלקיה להולכי רגל ורוכבי אופניים, יחבר את השכונה באופן נוח ונגיש לפאר דרום הגובל בה מדרום, וייצור יתר פתיחות בין כפר שלם ליתר חלקי העיר.

ג. אצטדיון בלומפילד- תוכנית המתאר שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. בסמוך לאצטדיון התכנית מעגנת את גן כרונינגן הקיים כשטח פתוח עירוני ומחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף שטחי ציבור אלה הוא חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקרית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.
פארק החורשות

5. הגדרת אזורים לשימור:
א. העיר הלבנה- אזור "העיר הלבנה" הוא אחד המרקמים העירוניים היחודיים בעיר שאף זכה להכרה כאתר מורשת עולמית על פי אכרזת אונסקו. תוכנית המתאר נותנת תוקף תכנוני וחוקי מחייב לאכרזת אונסקו, התוכנית תאסור על בניית מגדלים חדשים בתחום העיר הלבנה ותקבע את הכללים לשמירה על איכויות המרקם העירוני היחודי של האזור. התוכנית אינה מסתפקת בעיגון תחום אכרזת אונסקו ומרחיבה את תחום האיסור לבניה במגדלים ושימור המרקם העירוני צפונה עד לנחל הירקון.

ב. שימור השכונות ההיסטוריות ביפו- מבנים ומתחמים לא מעטים ביפו מיועדים לשימור. תוכנית המתאר מציגה תפיסה כוללת וקובעת את השכונות ההסטוריות ביפו כמרקם לשימור. בדומה למרקם לשימור שנקבע ב"עיר הלבנה" גם כאן יחול איסור על בניה גבוהה. התוכנית תדרוש הנחיות לשמירה על האופי היחודי הקיים, אך יחד עם זאת תשמור על השכונות כאזור מגורים חי ותאפשר בהן יצירת תמהיל מגורים הכולל דירות בגדלים מגוונים. סימון השכונות ההסטוריות כמרקם לשימור יצור רצף של מרקמים עירוניים מהעיר הלבנה, דרך כרם התימנים, נוה צדק, פלורנטין והמושבה האמריקאית ועד ליפו העתיקה, עג'מי וגבעת עליה.

ג. "פארק שימור" צפון שרונה- פארק שרונה שמדרום לרחוב קפלן מתפתח כבר כיום כאזור המשלב תרבות, בילוי ופנאי כחלק מ"פארק שימור" הכולל את מבני המושבה הטמפלרית הגרמנית שהיתה במקום. מבני המושבה מצויים גם בתחום הקריה הצבאית שמצפון לרחוב קפלן ואינם נגישים כיום לציבור. תוכנית המתאר קובעת "אזור פעילות מיוחד" בלב השטח התפוס כיום על ידי הקריה הצבאית, כך שאם וכאשר השטח יפונה, יפותח גם מצפון לרחוב קפלן "פארק שימור". השטחים שמסביב לפארק השימור יהיו חלק משטחי אזור התעסוקה המטרופוליני של העיר ויחוברו למרקם העירוני שמסביבם. כך למשל, אם וכאשר יפונה השטח, רחוב ויצמן ימשך דרומה תוך יצירת רחוב עירוני חדש.

6. הגדלת מספר הרחובות המסחריים בעיר:
א. רחוב איינשטיין- תוכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני המרכזי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תוכנית המתאר מציעה כי הרחוב יכלול מדרכות רחבות ושבילי אופניים ויתאפשר מסחר לאורכו. הרחוב ימשך מערבה תוך יצירת קשר מהאוניברסיטה ועד לחוף הים ולטיילת החוף, שם הוא יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מערבה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה ובגשר מעל נתיבי האיילון עד לשכונות צפון מזרח העיר.

ב. רחוב לה גוורדיה- תוכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב לה גוורדיה לרחוב העירוני המרכזי של שכונת יד אליהו ומזרח העיר. הרחוב יהפוך לרחוב עירוני פעיל שלאורכו יהיו חזיתות מסחריות, מדרכות רחבות ושבילי אופניים. את בתי המגורים שלאורך הרחוב ניתן יהיה להרחיב ולהגדיל ובחלק מהמקרים אף לאפשר פינוי-בינוי תוך יצירת מלאי יחידות דיור חדשות בשכונה הותיקה.

ג. רחוב ארלוזרוב- תכנית המתאר מציעה להפוך את הרחוב לרחוב עירוני תוסס תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הסגול של הרכבת הקלה. לאורך הרחוב יקבעו מדרכות רחבות ושבילי אופניים ויתאפשרו בו חזיתות מסחריות.

ד. רחוב שלבים- תוכנית המתאר רואה באזור מוקד חדש בין יפו לבין תל אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב שלבים, רחוב עירוני פעיל הכולל חזיתות מסחריות ואשר יתקשר לשכונות הסמוכות באמצעות רחובות מזרח מערב אשר יחברו את דרום העיר אל הים. לאורך רחוב שלבים יוגדל מלאי שטחי המגורים ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים. לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור עירוניים אשר יתרמו להתפתחות האזור, בדומה למכללה האקדמית ת"א-יפו שכבר הוקמה במקום.