פישר במתקפה חריפה: אם הגירעון יגדל בצורה מסוכנת - הריבית תעלה

נגיד , פרופ' סטנלי פישר, מגיב היום (ה') לראשונה במסגרת נאומו בפורום קיסריה, על החלטת ראש הממשלה ושר האוצר להכפיל את רמת הגירעון בתקציב 2013 ל-3%, מהלך אליו הוא מתנגד.

לדברי פישר "אני מתכוון לדבר על המשק הישראלי בייחוד על האתגרים במדיניות הכלכלית בשנה הבאה והבאות אחריה. אנחנו משק קטן ופתוח וכתוצאה מכך המשק שלנו תלוי מאוד במה שקורה במשק העולמי. לכן אתחיל עם המשק העולמי ושם השאלות העיקריות נוגעות לאירופה. יש האטה בצמיחה כמעט בכל העולם ואם קוראים את הודעת הריבית האחרונה של ה'פד' רואים שמידת הפאסימיות שם הולכת וגוברת וה'פד' הוא הרי החזאי הכי טוב של המשק האמריקני ולכן זה לא טוב.

"גם באסיה נרשמת האטה. בסין ירדה הצמיחה מרמה של 10% לרמה של 8% במשק של 5 טריליון דולר זו ירידה משמעותית מאוד. באמריקה הלטינית הצמיחה יורדת והמצב בברזיל הוא פחות טוב כיום. היבשת שמפתיעה את כולם היא אפריקה בעיקר בשל היותה ספקית של חומרי גלם ובעיקר נפט. אבל דרוש יותר מנפט על מנת לרשום הצלחה כלכלית.

"ואז אנחנו מגיעים לאירופה. היה לנו דיון טוב אתמול" אומר פישר ומתייחס לפאנל הנגידים שהנחה. לדבריו, "יש המון לקחים ללמוד מהנגידים האירופיים שהשתתפו אתמול בפאנל, כגון הנגיד הפיני שאמר שמדינות גוש האירו שמצליחות באופן יחסי הן אלו שנקטו ברפורמות בעיקר בשוק העבודה עוד לפני המשבר ואלו ששמרו על המשמעת הפיסקאלי - הוא לא היה צריך לספר לנו את זה כי זה בדיוק מה שקרה בישראל. הדבר הכי לשוב ביחס למשק הישראלי היה התשובה לשאלה מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות בגוש האירו - והתשובה היתה שהדבר הכי גרוע יהיה המשך ההידרדרות שיוביל לפירוק גוש האירו ולמיתון עולמי. כמו שאמר פורסט גאמפ - דברים קורים.

"כרגע המדינות החזקות ממשיכות ללחוץ על המדינות החלשות לשפר את מצבן הפיסקאלי. יכול להיות שהתמיכה הכלל אירופית תקרה בסוף אבל הגרמנים מאוד לא רוצים לתמוך בזה לפני שמדינות אירופה ינקטו בצעדים משמעותיים. אני רואה בתפקיד המרכזי של הבנק המרכזי באירופה זה לטפל דבר ראשון בבונדסבנק ורק אחר כך ב-16 המדינות הנוספות בגוש, גרמניה היא שמכתיבה את ההתנהלות באירופה.

יש אפשרות שעוד שנה או שנתיים נראה את המשבר במצב הרבה יותר גרוע. התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות בגוש האירו הנו תרחיש של התפרקות הגוש, מה שיביא למשבר פיננסי ולמשבר כלכלי חמור במיוחד. להערכתי, ההסתברות להתפרקות גוש האירו ולמשבר פיננסי חמור נמוכה מ-50%, אולם היא בוודאי לא נמוכה מאוד.

להיזהר מעשור אבוד

"מצב המשק הישראלי הוא בסדר אבל הוא לא מצויין. הצמיחה היא ברמה של כ-3%. בשוק העבודה שינו את שיטת המדידה ולכן קצת קשה להבין מה המצב האמיתי. היום פורסמו הנתונים למאי והם בסה"כ טובים מאד, אבל שיעור האבטלה עלה. אז המ טוב בזה? שמספר המשתתפים בשוק העבודה עלה ושיעור התעסוקה במשק הישראלי עלה. שיעור האינפלציה הוא נמוך ויש איזו שהיא התאוששות ביצוא מישראל, אבל אנחנו חיים בצל האפשרות לבעיה גדולה באירופה וגם המצב הפיסקאלי שלנו הידרדר בשנה האחרונה.

החוב של הממשלה עלה לכ-30 מיליארד שקל ואנחנו צריכים לנקוט בקיצוצים דרמטיים בהוצאות. יש אפשרות שתיהיה עלייה יחסית גדולה בהוצאות הממשלה בשנה הבאה והממשלה תצטרך לעמוד במגבלת ההוצאות באופן אמיץ.

"המצב הוא שיש לנו גירעון בתקציב שהשנה יגיע ל-3.5%-4% ביחס לתמ"ג. זה גירעון מבני כי המשק מצוי בתעסוקה מלאה ואנחנו צריכים לטפל בזה עכשיו. יש אנשים ציניים שאומרים שאנחנו לא יכולים לטפל בזה בגלל שיש בחירות בקרוב. אבל אנחנו הכלכלנים לא מקבלים את זה ואנחנו טוענים שזה לא מוצדק מבחינה כלכלית וגם השוק לא מקבל את זה.

"ביחס למדיניות המוניטרית, יש לנו כיום ועדה מוניטרית ולכן אני יכול רק לנחש מה יעשה בנק ישראל. הועדה כוללת גם אנשים חיצוניים לבנק ישראל. אם בכל זאת אני אנחש מה הועדה המוניטרית תעשה - היא תעשה מה שקובע החוק - תשמור על יציבות המחירים. כל עוד זה נשמר הועדה תתמוך בצמיחת המשק, בתעסוקה ובסגירת פערים חברתיים.

" לא יכולה לקבוע נמוכה כשהמדיניות הפיסקאלית היא יותר מדי מרחיבה - אם אתה מנסה לעשות את זה אתה רק גורם לאינפלציה ולאי יציבות כלכלית. אני לא מצפה שהריבית הנמוכה תישאר אם המדיניות הפיסקאלית לא תגיע למסלול בר קיימא.

בשנתיים הקרובות אני צופה שעלול להיות עוד משבר פיננסי משמעותי מאוד. על מנת שנעבור את המשבר עלינו לשפר את מצבינו הפיסקאלי שהוא פחות טוב כיום מהמצב בו הינו בשנת 2008, לפני שפרץ המשבר הפיננסי הגלובלי. מה ששמענו על תוכניות הממשלה - זה לא מספיק. הגירעון צפוי להערכתנו לעלות לרמה של 3.5%-4% וזה במצב שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה. אם המצב בעולם ידרדר אנחנו עלולים די בקלות להגיע לגירעון בשיעור של 7% או 8% מהתמ"ג.

"אנחנו חייבים להיות מודעים לכך שהדוד העשיר מאמריקה הוא כבר פחות עשיר והמצב כיום הוא פחות ידידותי. בכלל זה לא רעיון טוב לרוץ אל הדוד כל פעם אלא עדיף להסתדר ולעמוד על הרגלים בעצמינו.

"שר האצר אמר אתמול שהוא תומך בהעלאת מסים - וגם אני חושב שנצטרך לעשות את זה. אני חושב שאנחנו צריכים לטפל בסדר העדיפויות דרך הנתונים. שר האוצר לא יכול לנהל את התקציב על סמך מחשבות - אלא הוא צריך להישען על נתונים. בסוף היום כל עוד אנחנו דמוקרטיה צריך לטפל בעיוותים הקיימים בסדרי העדיפויות דרך הפוליטיקה. יש לציבור הישראלי תופעה נדירה - אוזן קשבת לעניינים האלה ולכן מגיעות מחמאות לשר האוצר ולקודמיו שמוכנים לשבת ולהשתתף בדיון הציבורי. זה לא קיים בכל מדינה.

"הגירעון צריך לרדת ל-2.5% כדי שכולם יראו שאנחנו מנהלים מדיניות פיסקאלית חזקה. מדינת ישראל צריכה להביא תקציב ריאליסטי שישכנע את כולם שהממשלה , שהשווקים ושבעיקר האזרחים הישראלים מאמינים שזו מדיניות שתשמור על המשק איתן לשנים הבאות - כל עוד לא נשכנע אותם - לא נצליח.

"יש הטוענים שאין הבדל בין 2.5 ל-3% גירעון. עלינו להבין, שכך בדיוק הגענו בעבר לשיעורי גבוהים – מ-2.5% עוברים ל-3%, וזה לא כל כך נורא לעלות ל-4%, ומכאן הנתיב ברור. התכנית נכון לעכשיו, אם אני מבין אותה נכון, היא לעמוד על גירעון של כ-3% או מעט למטה מכך בשלוש השנים הקרובות. אולם אם יהיה מיתון, המייצבים האוטומטים יביאו לכך שהגירעון יהיה גדול בהרבה. כאמור, לא נוכל לעמוד בכך. אנו מצויים כעת בנקודת מפנה. המדיניות הכלכלית שקבעה ממשלת שרון-נתניהו בשנים 2003-2004, שבהמשך התמידה בה גם ממשלת אולמרט, הביאה את המשק הישראלי למצב מאוד איתן, וזאת מבלי להיכנס לכך שלכל אזרח יכולות להיות דעות שונות לגבי סדרי העדיפויות שקבעו הממשלות. אם לא ננקוט במדיניות אחראית אנו עלולים להגיע למצב של המשק הצולע של סוף שנות השבעים שהביא אותנו לעשור האבוד.

עלינו, אם כן, לקבוע את הגירעון ברמה של 2.5% מהתמ"ג. למה דווקא 2.5%? משום שאז נשדר מסר שהתקציב נמצא בשליטה, ושאנו מתכוונים להתנהל כמדינה אחראית ומסודרת כמו פינלנד, ולא כמו המדינות היותר חלשות באירופה. עלינו להציג תקציב ריאליסטי שישכנע את השווקים, וגם את האזרחים, שיש לנו כוונה להמשיך לשמור על איתנותו של המשק גם בשנים הבאות. איתנות זו היא גורם לא פחות חשוב לשגשוג ולצמיחה של המדינה מאשר האיתנות הצבאית. אנו נמצאים, כאמור, בנקודת מפנה קריטית, אני רואה באיתנות הכלכלית של המשק גורם לא פחות חשוב מהאיתנות הביטחונית. עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לדאוג להמשך ההצלחה המאוד מרשימה של המשק שלנו", סיכם הנגיד את דבריו.