כתב Bizportal על אסדת הומר פרינגטון שקודחת כעת ב'מירה' - צפו בתמונות

לעתים נדמה שפעילות של חיפושי גז ונפט היא מאוד פשוטה. ריבוי תגליות הגז בשנים האחרונות מול חופי ישראל בהחלט תרם לאווירה הכוללת סביב עניין הקידוחים. כאשר חושבים על פעילות האקספלורציה נוח לדמיין אסדה גדולה הממוקמת בלב ים שכל תפקידה הוא לקדוח באדמה, לחבר צינור לצינור ולאחר חודשיים להכריז על תגלית. אם זה היה המצב, קרוב לוודאי שלא היינו רואים בישראל חמש תגליות גז בשנים האחרונות, אלא 50 תגליות.

בשעה שמשק האנרגיה משווע לגז טבעי, נראה שלראשונה עשויה להיווצר תחרות לנובל אנרג' וקבוצת דלק. בימים אלו מתבצע קידוח 'מירה 1' במרחק של 80 ק"מ מהחוף של חדרה. בניסיון להראות שתהליך של קידוח אינו פשוט ערכו השותפות סיור עיתונאים על גבי אסדת ההומר פרינגטון אשר פועלת בלב ים ועשויה בעוד מספר שנים לשנות את מפת שחקני הגז הטבעי בארץ.

עיר צבאית בלב ים

הקידוח אמנם מתבצע במים הכלכליים של ישראל, אך בפועל מדובר ביציאה מגבולות הארץ. לאחר ביקורת דרכונים שגרתית ותשאול ביטחוני קצר (לא מסרו לי שום דבר להעביר לאסדה) שני מסוקים של חברת 'להק תעופה' לוקחים אותנו לעבר היעד, 'NHF' או במלים אחרות: נובל הומר פרינגטון.

לאחר טיסה בת 30-40 דקות שבמהלכה רואים את המים של הים התיכון - מתחילה להתגלות באופק האסדה. תחילה כגוף לא ברור בלב הים. אך ככל שהמסוק מתקרב לעברה, הולכת ומתבהרת התמונה ובבת אחת מתגלה הקסם במלוא הדרו - האסדה שעשויה לשנות את כללי המשחק. שתי דקות מאוחר יותר, המסוק כבר נוחת על מנחת המסוקים.

את ההומר פרינגטון אני מכיר מהתמונות הרבות הנמצאות ברשת, אך רק כאשר מניחים את הרגל על גבי האסדה מתחילים להבין את האופרציה שמתנהגת כמו עיר צבאית בלב ים, אופרציה שיכולה להכיל עד 160 עובדים שמטרתם העיקרית היא אחת: לגרום לראש המקדח להגיע לנקודת היעד שבה עשויה להימצא שכבת גז, ובהמשך גם שכבת נפט.

זקוקה לאספקה חיצונית

את המיקום המדויק שבו תימצא האסדה קבעו השותפים בקידוח שכוללים את הכשרה אנרגיה, מודיעין יהש מקבוצת IDB, וחברת איי.פי.סי. מפעילת הקידוח היא חברת GGR הקנדית. הגיאולוגים של כל אחד מהשותפים בחנו את המפות הסייסמיות ויחד ניסו להעריך מהו המקום האופטימלי שבו נכון לבצע את הקידוח, כדי להשיג תוצאות אופטימליות.

על פעולות הקידוחים מנצחת חברת 'אקסיד' אשר נשכרה על ידי השותפים. מנהל הקידוח מטעמם הוא אל ברוקי הסקוטי שאחראית שהקידוח יתבצע בהתאם ללוחות הזמנים תוך עמידה בתקציב. לחברת 'אקסיד' אין זה משנה האם יימצא גז בשכבת המטרה, אך מטבע הדברים בחברה מעדיפים שהשותפים יגיעו לתגלית וימשיכו לשכור את שירותיהם גם בעתיד.

אסדת קידוח אינה יכולה לתפקד באופן עצמאי ונזקתת לסיוע חיצוני כדי שייאפשר לכל המערכת לתפקד ולהמשיך לקדוח. אחת ליום (ולעתים גם יותר) מקבלת האסדה אספקה של ציוד באמצעות ספינות הנטענות מנמל חיפה ונקראות גוררות. אותן גוררות מספקות לאסדה את כל הציוד הדרוש כגון: צינורות קידוח, חומר להכנת בטון, בוץ קידוח, אוכל, מי שתיה ועוד.

משמרות של 12 שעות, שכר של 40,000 דולר בשנה

כשאנו הגענו להומר פרינגטון, היו על האסדה 127 עובדים. הרוב המכריע של העובדים הם גברים (126) אשר נדרשים לבצע עבודות פיזיות לא פשוטות. עם זאת, על האסדה יש גם נוכחות נשית - אישה אחת בלבד אשר מכהן כגיאולוגית. נחזור לעבודה על האסדה. זו מתנהלת כמו ביחידה צבאית ומשמעת גבוהה. מי שלא מסוגל לכך, מהר מאוד מוצא את עצמו מחוץ לצוות העובדים. הפעילות מתבצעת מסביב לשעון בשתי משמרות בנות 12 שעות. המשמרת הראשונה מתחילה ב-6 בבוקר ומסתיימת ב-6 בערב. המשמרת השנייה מ-6 בערב עד ל-6 בבוקר למחרת.

כאשר העובדים אינם במשמרת הם כמובן ישנים, אך על האסדה יש מגוון רחב של פעילויות פנאי שכוללות חדר כושר, אולם קולנוע ועוד. על האסדה נמצא חדר אוכל גדול המספק לעובדים ארוחות חמות אך גם פינוקים כגון גלידות, ארטיקים ועוגות. שלל הפינוקים נועדו לגרום לעובדים לשבור את שגרת העבודה השוחקת ומעייפת מאוד.

פעם בארבע שבועות מתחלף כל הצוות הנמצא על ידי האסדה לתקופת התרעננות על החוף (בתשלום). ככלל, העבודה על האסדה מתגמלת מאוד, אך מדובר בעבודה פיזית. שכרו של עובד מתחיל יכול להגיע ל-40,000 דולר בשנה (3,333 דולר בחודש) כאשר צריך לזכור שבמשך חצי שנה העובדים אינם עובדים.

על האסדה יש מגוון רחב של תפקידים אשר מסייעים לכל האופרציה לתפקד. פרט לעבודות הקידוח באסדה ישנם תפקידים רבים כגון קייטירינג, גיאולוגים, רפואה ותחזוקה. כמו כן על האסדה ישנם מספר עובדים שכל תפקידים הוא להיות אחראיים לעניין הבטיחות. בהומר פרינגטון מתגאים בכך שבשנים האחרונות לא התרחש אירוע בטיחות על האסדה.

למרות האמור, באסדת קידוח מוכנים לכל צרה שעלולה להתרחש. סמוך למנחת המסוקים ישנן שתי ספינות מילוט שבכל אחת ישנם 81 מקומות ישיבה. אם חלילה יוחלט לנטוש את האסדה מסיבה זו או אחרת תופעל אזעקה וכל עובד יודע באיזה ספינה ובאיזה מקום עליו לשבת במקרה חירום. עד כה, זה כמובן לא קרה.

אך פרט לחששות ממקרה חירום, על האסדה העבודה צריכה להתבצע. מרכז העצבים של האסדה מתבצע בחדר בקרה אשר עוקב אחר כל האירועים המתרחשים על האסדה במקביל. במקום זה מרוכזים כל הנתונים הגיאולוגיים בקידוח, סך הציוד שנמצא על גבי האסדה. עבודת הקדיחה מפוקחת ומנוטרת 24 שעות ביממה.

מתקרבים לשכבת המטרה

קידוח 'מירה 1' החל לפני כחודש וכבר הגיע לעומק של כ-3,400 מטר ללא תקלות מיוחדות והוא עומד בלוחות הזמנים. קצב הקדיחה משתנה מיום ליום והוא תלוי בשכבה הגיאולוגית שבה נמצא ראש המקדח. על פי קצב הקדיחה, השותפים מעריכים שבתוך עשרה ימים הקידוח יגיע לשכבת המטרה הראשונה בעומק של 4,300 מטר המקבילה לחולות 'תמר'. רק אז יתברר האם שכבת המטרה כוללת גז טבעי בהתאם להערכות הסייסמיות.

לאחר בדיקת הממצאים, הקידוח צפוי להמשיך לעבר שכבת המטרה השנייה הנמצאת בעומק של 5,200 מטר ובה עשוי להימצא מאגר המכיל נפט. רק לאחר השלמת הקידוח יחליטו השותפים האם לבצע מבחני הפקה ובאיזו שכבה. לאחר סיום הקידוח תנדוד האסדה לעבר רישיון 'שרה' וכל האופרציה תתחיל מחדש.

הדרך חזרה למדינת ישראל מתבצעת שוב באמצעות אותו המסוק. הטמפרטורה הגבוהה השוררת בחוץ נותנת אותותיה, אך לאחר הסיור על האסדה, האדרנלין בשמיים. כאשר מתקרבים לקו החוף מבחין טייס המסוק בעצם הנמצא בתוך המים ומסמן לנוסעי המטוס. אני משחרר מעט את חגורת הבטיחות בניסיון לראות במה מדובר ומבחין בצוללת שמתרחקת מהחוף.

כשאני מהרהר בנושא, יש הרבה דמיון בין עבודה על צוללת לבין עבודה על אסדת קידוח. האנשים שעובדים במקומות האלו מנותקים כמעט לחלוטין מן העולם החיצון, מרוכזים במשימה שלהם ומגיעים לחוף בערך אחת לחודש. ייתכן שההבדל העיקרי הוא שאסדה מקבלת אספקה חיצונית של ציוד ומזון - צוללת לא.