BDI: מדד סיכון החברות עלה ב-7.3% בשנה, 12% נמצאות בסכנת קריסה

ממדד הסיכון של כלל המשק לרבעון השני שמפרסמת חברת המידע העסקי BDI עולה שכ-11.9% מהחברות נמצאות ברמות סיכון גבוהות ומסוכנות. על-פי המדד עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בסיכום הרבעון השני של השנה על רמה של 6.25, הרעה לעומת הרבעון הקודם אז עמד מדד הסיכון על 6.09. זאת, כשברבעון המקביל אשתקד עמד המדד על 5.82, גידול של כ-7.3% ברמת הסיכון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מדד הסיכון המשולב של BdiCoface, נע בסולם מ-1 עד 10, כאשר 1 - משקף את רמת הסיכון הנמוכה והטובה ביותר ואילו 10 - משקף את רמת הסיכון העסקי הגבוהה והמסוכנת ביותר.

גם ברבעון השני, ענף המסעדות ובתי הקפה הוביל את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר, על אף שהשתפר מעט באופן נקודתי בהשוואה לרבעון הקודם - 6.98 לעומת 7.05. אחריו ברשימת הענפים החלשים, ענף התיירות ובתי המלון שזכה לדירוג המפוקפק של 6.81. שירותי ההובלות היבשתיות גם לא רוו נחת ברבעון האחרון עם דירוג של 6.57. ענף השירותים הכלליים "כיכב" אף הוא עם דירוג של 6.53 במדד הסיכון הענפי.

הענפים בהם הסיכון גבוה מהממוצע במשק ומתקרב ל-7 כוללים שיעור גבוה יחסית של חברות בעלות סיכון גבוה או מסוכן. המשמעות היא בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. מהניסיון של כלכלני BdiCoface עולה שסכנות אלו מאיימות על המשך פעילות חברות אלו בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

את הענפים הבטוחים ביותר מוביל ענף תעשיית הכימיקלים עם דירוג של 4.98. במקום השני נמצא ענף תעשיית מתכת שסיכונו העסקי עמד בסוף הרבעון על 5.21. אחרי ענפי הכימיקלים והמתכת נמצא ענף תעשיית הנייר והקרטון עם ציון של 5.26 בדירוג ו- שיווק וסיטונאות מוצרי דפוס והוצאה לאור עם 5.47 בדירוג.

עם זאת, נקודת אור ניתן למצוא בכך שממוצע ימי הפיגורים באשראי שלא בהסכמה בכלל המשק נותר יציב ברבעון השני של השנה ועמד על 10 ימים. חלק מהסיבה ליציבות הוא שעל רקע מחנק האשראי במשק נרשמה הארכת מספר ימי האשראי הממוצע בהסכמה על ידי החברות ל-94 במקום 92. זאת, כשמספר ימי האשראי בפועל גם כן עלה ביומיים ונאמד בכ-104 ימים.

לדברי אייל ינאי מנכ"ל משותף ב-BDI, "העלייה בסיכון החברות במשק נובעת בעיקר מקשיי מימון. הבנקים החמירו את הקריטריונים לקבלת אשראי כששוק ההון כמקור גיוס התייבש לחלוטין. בנוסף, חלה התייקרות של התשומות וחומרי הגלם בצד חשש להעלאות מחירים על רקע המחאה החברתית – ואובדן רווחיות. כמובן שההשלכות על המגזר העסקי אינן חיוביות".

ינאי מוסיף כי "הצעדים הכלכליים עליהם הכריז שר האוצר יובל שטייניץ לבלימת הגרעון, מדגישים את העובדה שהמשק נמצא בתחילתו של משבר כלכלי, ואכן חברות רבות מתאימות את פעילותן למצב על ידי צמצום הוצאות והערכות לתקופה של ירידה בהכנסות וירידה ביכולת גיוס האשראי."