בובליל: "העיריות מלאימות את התמ"א 38 ופועלות בניגוד אינטרסים"

תרגיל הרעידת האדמה שיקיים היום פיקוד העורף בכל רחבי הארץ מעלה את החשש מהאסון הגדול שעשוי להתרחש כאן כשחלילה רגע האמת יגיע. לפי תרחישים עשרות אלפי אנשים יקפחו את חייהם מהתמוטטותם של מבנים ישנים ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה מ-7 מעלות בסולם ריכטר. המדינה אומנם מעודדת את חיזוקם של בנייני מגורים במסגרת תמ"א 38, אך עד כה פחות ממאה מבנים חוזקו.

ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, אומר הבוקר כי תמ"א 38 היא תוכנית שמתאימה רק לאזורי הביקוש והיא מחזקת בעיקר את מדינת תל אביב. "מדובר בתוכנית לא שוויונית שמפלה את תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז ולכן יש למצוא מודל כלכלי שיפתור את הבעיות של חיזוק המבנים גם בפריפריה. היכולת להתמודד עם איום רעידת האדמה אינה יכולה להיות מפלה והיא מחייבת התערבות של הרגולציה אל מול כוחות השוק."

לדבריו, תיקון 3 לתוכנית תמ"א 38, המאפשר תוספת של 2.5 קומות לכל בניין במקום 1.5 קומות, יכול היה להוות מנוף לחיזוק המבנים, אך הוא רואה מספר חסמים. "ראשית ההצעה לניוד זכויות בניה בין ערים טרם התקבלה, הצענו לממשלה שקבלנים יוכלו לחזק גן ילדים בבית שאן תמורת זכויות בניה בפתח תקוה או ברמת גן בצורה זו התוכנית תהפוך ליותר שוויונית ותאפשר לממשלה לפעול על פי סדרי עדיפויות לחיזוק בהתאם למבנים ולערים אותם יש לחזק. שנית, הרשויות המקומיות הפכו חסם בקידום חיזוק המבנים. זה בא לידי ביטוי בתופעה של הקמת חברות עירוניות שמקימות הרשויות והן "מלאימות" את הפרויקטים ומונעות את הפעילות של הקבלנים והיזמים בשוק."

בובליל מוסיף כי תופעת ההלאמה יוצרת ריכוזיות ונגועה בניגוד אינטרסים מובנה שכן הגוף שלכאורה יוזם את הפרויקט הוא זה שגם מאשר אותו והופך להיות גוף בעל אינטרסים כלכליים. "כלומר הרשויות רואות בתמ"א 38 מנוף כלכלי ובאמצעות החברות העירוניות הן גורפות רווחים על בסיס הזכויות שניתנו לדיירים שזקוקים לחיזוק מיידי . לדעתי נושא זה מחייב התערבות של הרגולטור או של הממונה על ההגבלים העסקיים."

"בנוסף אנו רואים שרשויות רבות , בינהן עיריית תל אביב, שאינן מקבלות את תיקון 3 לתמ"א 38 ומתעלמות מהוראות המועצה הארצית ואין בכוונתן לאפשר במרבית השטחים את תוספת הזכויות בהתאם לתיקון . הרשויות גם מעמיסות על הפרויקטים דרישות תכנוניות ורגולטוריות רבות שאינן ברות ביצוע כמו יצירת מקומות חניה באזור בנוי שמונעות את קידומם של חלק גדול מהפרויקטים", אומר בובליל.

עופר אנגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי באנגלאינווסט 38, אומר: בניית הדירות החדשות בפרויקט קיים אמורה לכסות את עלויות החיזוק ושיפוץ הבניין ובניית הדירות החדשות. הבעיה העיקרית היא שרשויות מסויימות מערימות לעיתים קשיים ולא מעודדות תכניות מסוג זה, מחשש של עומס על תשתיות קיימות והגדלת צפיפות האוכלוסין במקום מסויים."

אנגל מוסיף כי "הפרויקטים המבוצעים היום מתרכזים במרכז הארץ, ולא באזורים המועדים לפגיעות מרעידות אדמה, כדוגמת עמק בית שאן, אזור חיפה, באר שבע וערים נוספות. בערי הפריפריה היום, לא משתלם לבצע פרויקטי תמ"א 38, כל עוד לא קיים תמריץ ראוי מהמדינה לשם כך. ללא תמריץ זה, אין הגיון כלכלי בפרויקטים מסוג זה בשל מחירי הדירות הזולים יחסית בערי הפריפריה והתמורה הנמוכה ממכירת הדירות החדשות שתתקבל אצל היזם. לדעתי, הדרך היחידה היא להעמיד לכך תקציב של כמיליארד שקל על ידי המדינה".