דיקן ביה"ס לעסקים באוקספורד: "מערכת המס יכולה לעזור להגדיל מחזור בבורסה"

"צריך שהכלכלה תכלול יותר רגולציה. היא מעודדת חברות לחשוב איך להתמודד איתה וככה הן יותר חדשניות", כך אמר אתמול (ג'), בפגישה עם כתבים כלכליים, פרופ' קולין מאייר, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוקספורד ואחד מאנשי הכלכלה המובילים בעולם.

"בנוסף", אמר מאייר, "רגולציה היא משהו שיעיל במקרים של הפרה ברורה של החוק או של סטנדרטים ציבוריים, בעבירות כמו שוחד או שחיתות. במקרים שכאלה, יש צורך במערכת ענישה חמורה יותר ממה שיש כעת. חלק מהותי מהמשבר הכלכלי נבע מכך שהיתה פחות מידי רגולציה שהשגיחה על נושאים כאלה."

על מנת לפתור את הבעיות שעלולה ליצור רגולציה על השוק כגון ניסיונות להתחמק מהן אמר: "הרגולציה צריכה להתמקד פחות במיקרו ויותר במאקרו. צריך לחפש שחברות פיננסיים ימלאו תפקיד פעיל בכלכלה. המעורבות תעזור לרגולציה הזאת לעבוד. צריך שיהיה להם את היכולת להחליף חברי דירקטוריון במקרה הצורך. במקום הצהרות ריקות מתוכן צריך ערכים שאליהם החברות מחויבות. לשם כך צריך חברי דירקטוריון בעלי כוח. חינוך עסקי הוא חלק מכך".

מאייר, מומחה בעל שם עולמי בתחום הממשל התאגידי, שלימד בעבר בהרווארד, MIT וסטנפורד הוסיף ואמר שאסור שחברות יהיו בשליטה של משקיעים שבאים לטווח הקצר. "צריך שהשוק יהיה גמיש. צריך ליצור מצב שבו הרגולציה תעודד משקיעים לטווח הארוך. ברחבי העולם יש חברות שנשלטות על ידי משפחות ומשקיעים שנמצאים לטווח הרחוק. חברות שנסחרות בטוקיו ופרנקפורט. על זה צריך לשמור. ההנהלה צריכה להיבחר על ידי מחזיקי המניות והם יחליטו מי ינהל אותה. ככה יבטיחו את מה שטוב לחברה. הסיבה שארה"ב נמצאת עכשיו במצב יחסית יותר טוב מבעבר היא שבדיוק היא מיישמת את זה. גוגל, פייסבוק הו חברות שעדיין נמצאות בבעלות של מייסדים ובו בזמן נסחרות בבורסה."

מאייר, שעבד בבנק אוף אינגלנד ושימש בתפקידים בכירים במכוני מחקר מובילים התייחס לבעיה הגדולה של תאגידים ברחבי העולם: "הבעיה של תאגידים ישראלים היא בעיה שמופיעה גם במקומות רבים אחרים בעולם. הם שכחו את האחריות החברתית שלהם. ב-20-30 השנים האחרונות התאגידים נחטפו על ידי קבוצה של בעלי האינטרסים. בעלי המניות לטווח קצר. פעם חברות ומשקיעים מוסדיים נהגו להחזיק מניות 8 שנים, בממוצע, בעוד שכיום מדובר בכמה חודשים. זה קשור בין היתר לעליית קרנם של הארביטראז'ים והתוכנות למסחר בתדירות גבוהה (HFT)".

" ועדת הריכוזיות בישראל הציעה שורה של חוקים שקשורים להגבלים עסקיים" אמר בהתייחסותו למצב של המשק הישראלי, "מה שקרה בפועל עם מה שהוועדה הציעה זה כישלון רגולטורי בטיפול בבעיה של חברות האחזקות ובבעיות של החברות עצמן. במצב תקין 94% ממניות החברות נסחרות במניות שליטה. דוגמה למצב שכזה הוא קלסברג ואיקאה. צורת אחזקה שכזו חסרה במשק הישראלי".

דוגמה לחברת אחזקה ישראלית אליהן התייחס מאייר היא החברה של איש העסקים, נוחי דנקנר, איי.די.בי "היא נתפסה כחברה מצליחה, אבל עכשיו היא מתקשה לשמור על המוניטין שלה בקרב לקוחותיה, משקיעיה והממשלה. היא הפכה במהירות מחברה מצליחה לחברה כושלת, בגלל אובדן ערכים, כישלון רגולטורי וחוסר דאגה לאינטרס של המשקיעים המוסדיים ושאר בעלי המניות לטווח הארוך. במקרים כמו אלה צריך להיזהר מרגולציית יתר. הרגולציה בתוך החברות היא משהו שצריך להקבע על ידי חברות ולא על ידי הממשלה. אם הממשלה מתערבת בניהול של החברה אז למעשה היא חותרת תחת היעילות שלה".

"הדרך שאני מציע היא לגרום לחברות לקחת אחריות מתוך הבנה שהאינטרס שלהן הוא לחשוב לטווח הארוך", מוסיף מאייר. "זה חיוני שתאגידים יפסיקו לחשוב לטווח קצר ויתחילו לחשוב על האינטרס של החברה ושל החברות והמדינות שבתוכם הם פועלים בטווח הארוך. החברות הישראליות הן דוגמה לאיך הכל משתבש כשלא עושים את זה". כאשר נשאל לגבי התספורות הניתנות לטייקונים הישראלים ציין: "זאת לא הדרך הנכונה לנהל חברות. אם השקעות מוסדיים יהיו מעורבים בהחלפת הנהלות בצורה אמיתית הם יוכלו לפקח על מה שנעשה בחברה בצורה טובה יותר".

"יש שתי כלכלות בישראל. יש את הסטארט אפ ניישן, הכלכלה של חברות היזמות הקטנות, ויש את הכלכלה של חברות האחזקה הגדולות," המשיך מאייר בהתייחסותו לכלכלה הישראלית. "צריך להיזהר לא לשים דגש גדול מידי על חברות סטארט אפ מכיוון שהחלק היחסי שלהן בכל הקשור לתרומה לכלכלה הישראלית הוא קטן יותר מאלה של חברות האחזקות. זה לא שהן לא חשובות, אבל צריך לקחת בחשבון את החלק היחסי שלהן בתמ"ג הישראלי. סילקון ואלי הוא המודל הנכון שבו פועלות חברות סטאט אפ. חברות שלא משועבדות לגמרי לשוק וגם דואגות למשקיעים שלהן".

לאחר השיחה שערך עם העיתונאים התבקש בשיחה עם Bizportal להתייחס לגבול שבין רגולציה טובה לעודף רגולציה: "מטרת הרגולציה כפי שאני רואה אותה היא להיות קשוחה כלפי עוברי חוק, עבירות של טובות הנאה ושוחד. שם יש צורך בעונשים וקנסות כבדים. מצד שני, הסדרים ממשלתיים שמתערבים באך שמנהלים את החברה יוצרים פגיעה בחברה ובמשקיעים. שם אני שם את הגבול. אסור לממשלה להתערב למשל בבחירת המנהלים של החברה. זה משהו שצריך להיות שמור לבעלי המניות בלבד".

כאשר נשאל לגבי הנושא של המחזור הדל בבורסה הישראלית שנגרם בין השאר עקב מיסוי גבוה על רווחים, אמר: "אין ספק שמס הוא אלמנט מהותי בכל הקשור להשקעות בכלל ובבורסה בפרט. צריך להשתמש במערכת המס על מנת לעודד השקעות. באנגליה ניתנות הקלות לחברות הפנסיה והביטוח. ההקלות האלה הובילו כאמור לכך שמערכת המס לא הרתיעה אלה להפך. הדיוידינד, החסכון וההון של החברות האלה גדל. זה מה שיכול להוביל לשינוי לגם בישראל".

לסיום, התייחס להשפעת המסחר האלקטרוני על השוק. "השינוי האמיתי שהביאו איתן תוכנות המסחר הוא בנזילות השוק ובקביעת מחירי המניות. פה טמון היתרון של המחסר האלקטרוני. הבעיה היא שמסחר מסוג זה גורם לפוקוס השקעות שהעיקר שלו הוא בטווח הקצר. צריך לעודד את הטווח הארוך וניתן לעשות זאת על ידי התמודדות עם החיסרון הזה. אופצייה לפתרון היא קביעת מדרג שונה של מניות שימנע השקעות לטווח קצר".