הריבית הנמוכה עלולה להיות זרז לבעיות לא פשוטות לכלכלה ולשווקים"

החלטת על הורדת הריבית ל-1.75% זכתה לתגובות רבות בקרב כלכלנים ובעלי תפקידים במשק הישראלי.

מי שהיה מרוצה מההחלטה הוא נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף, שאמר שההחלטה תקל על המשך פעילות העסקים הקטנים נוכח הדשדוש המתמשך במשק. לדבריו, "הפחתת הריבית החודש התבקשה נוכח ההאטה בפעילות המשק, התכנסות רמת האינפלציה לשיעור נמוך, הדשדוש בכלכלה הגלובלית והיעדר לחצי שכר. כל אלה יצרו תנאים נוחים להמשך תהליך הפחתת הריבית במשק גם החודש."

נשיא לשכת העצמאים והעסקים בישראל,"ח אהוד רצאבי, הביע גם הוא את שביעות רצונו: "אנו מברכים את נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית. לנוכח ההאטה במשק, הממשלה הבאה תיאלץ להכריע בדבר התמהיל הרצוי של הטלת מסים נוספים וקיצוץ בהוצאות הממשלה לצורך טיפול בגרעון. הפחתת הוצאות הנה אפקטיבית יותר מאשר העלאת מיסים"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש בית השקעות ציין בתגובתו את החסרון האפשרי בהחלטת הריבית: "בנק ישראל ממשיך לשאת את הנטל של המדיניות הכלכלית וממלא את החלל שמותירה הממשלה. למרות הורדות הריבית שביצע בשנה האחרונה, המשק ממשיך להיחלש וכעת לא רק הביקושים ליצוא הישראלי ירדו, אלא גם ניכר רפיון בביקושים המקומיים".

זבז'ינסקי המשיך ואמר: "בנק ישראל מתהלך בין שתי מלכודות כלכליות אליהן עלולה להוביל מדיניות הריבית נמוכה. מצד אחד, תוך כדי הורדת מחירי הדירות ממשיכים לעלות ולנפח את בועת הנדל"ן. במקביל, הממשלה מגדילה את הגירעון ועל ידי כך מנטרלת את יכולתה לפעולה לחידוש הצמיחה במשק ומעלה את הסיכון הכלכלי הקשור באובדן שליטה על ההוצאות. אם מחירי הדירות לא יעצרו בחודשים הקרובים ו/או הממשלה החדשה לא תצליח לגבש תקציב אחראי, הריבית הנמוכה של בנק ישראל עלולה להיות זרז לבעיות לא פשוטות לכלכלה ולשווקים".

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות הגיב: "מדדי המחירים הנמוכים מהתחזיות מחייבים אותו בריבית נמוכה יותר על מנת להחזיר את הצמיחה ולדחוף את האינפלציה אל מרכז היעד 1% - 3%. ניתן להעריך, שבנק ישראל משאיר לעצמו עוד מס' כדורים במחסניתו המתרוקנת על מנת להתמודד עם הדרישות שיציבו המפלגות שיצטרפו לקואליציה בסוף ינואר והשפעתן על דיוני תקציב 2013".