עוד טאבו הופר: אחרי קפריסין, אילו מפקידים הבאים בתור? "סוג חדש של שלטון, שכל אחד ידאג טוב טוב לנכסיו"

האופן בו ניצלה קפריסין, שנקלעה זה מכבר למשבר כלכלי שהביא כמעט לקריסה של כמה מהבנקים באי, מעורר חשש רב בקרב מפקידים רבים. תנאי קבלת חבילת החילוץ בסכום של 10 מיליארד אירו, היו קשים למדיי, וכללו בין היתר מיסוי ישיר על פקדונות התושבים. פעולה זו יצרה תקדים בגוש האירו, חוסכים רבים ומחזיקי אג"ח חוששים שבפעם הבאה הם יהיו אלה שיצטרכו לשלם את המחיר.

הידיעה כי חוסכים במדינות אחרות יכולים להיות הבאים בתור, הופכת אותם לחסרי סבלנות, בייחוד במדינות כמו סלובניה, איטליה, ספרד ואפילו יוון. "יש לנו כעת סוג חדש של שלטון, וכל מי ששייך לגוש האירו צריך לראות כיצד שלטון זה עלול להשפיע על נכסיו הפרטיים" אמר כריסטופר פיסרידס, יועץ ממשלת קפריסין.

מתוך חבילת הסיוע הכוללת כ-4.2 מיליארד אירו יגיעו בידי מיסוי על פקדונות לא מבוטחים בשווי של יותר מ-100 אלף אירו. הפקדונות הללו נמצאים בבנק השני בגודלו, לאיקי, כאשר פקדונות הנמצאים מתחת לסכום הזה יהיו מוגנים ויועברו לבנק הגדול ביותר במדינה, הבנק של קפריסין.

"משבר קפריסין הביא עימו כמה תקדימים, שהפכו את המפקידים מודאגים יותר בנוגע לאופן בו יפתרו בעתיד משברים בגוש האירו" אמר סטיבן אנגלנדר, אסטרטג ראשי בסיטיגרופ.

"המנהיגים יכולים להישבע כי קפריסין היא מקרה ייחודי וחד פעמי, אפשר לדבר רבות על החסינות של פקדונות מבוטחים, אך הבעיה כרגע היא שאף אחד לא באמת מאמין לזה" אמר צ'ארלס גודהארט, פרופסור בבית הספר לכלכלה של לונדון. "מחשש לגורל דומה לזה של בעלי הפקדונות בקפריסין, קיים סיכוי סביר ביותר כי המפקידים יחליטו להקטין את החשיפה שלהם, זה יגרום ללחץ רב במדינות הללו" אמרו בבנק נומורה.