דירקטור בלאומי: "עדיף לקבל חלק מהכסף מלהקשיב לציבור שרוצה לראות את דנקנר בקרשים - ולא לקבל גרוש"

בשבוע שעבר החלו להתפרסם פרטים על הסדר חוב המתגבש בין בנק לאומי לחברת גנדן, הנשלטת על ידי נוחי דנקנר, בעל השליטה בקונצרן אידיבי אחזקות. החוב לבנק לאומי עומד על כ-450 מיליון שקל ולפי ההסדר המסתמן, ימחל הבנק על כשליש מהחוב הכולל, כ-150 מיליון שקל.

פרופ' ידידיה שטרן, דירקטור בדירקטוריון הבנק, אמר הבוקר בגלי צה"ל כי "בוודאי שההסדר צריך לעבור את אישור הדירקטוריון, אני לא מייצג אף אחד, לבנק לאומי אין בעל שליטה. אני לא יכול לומר מה אצביע לפני שאראה את כל הפרטים, מבחינת ההגינות צריך להבין מספר דברים שבשיח הציבורי נעלמים מהעין: יש פה חברה ואנחנו חיים בנורמות משפטיות, אנחנו רואים כאן דבר אחד איך מגדילים את ההחזר לבנק שהוא בעייתי, לא לרצות את החייב לבנק אלא את הבנק."

שטרן מוסיף כי אין מדובר בחוב של דנקנר אלא בחוב של חברה "אנחנו חיים בתוך עולם משפטי והחוזה הוא לא עם אדם אלא עם חברה. יש מקרים שבהם המשפט מאפשר להרים את המסך ואז אפשר לרדת לנכסיו, כרגע הבנק מנסה לבצע את ההסכם הטוב ביותר לטובת הבנק. אי אפשר להרוויח מבלי לקחת סיכונים. כשהבנק נתן את האשראי לפני שנים רבות הוא נתן אותו על סמך בטוחות שהיו שוות פי ארבע משווי החוב, לפעמים נופלים. כשעומדת בפניי כדירקטור הברירה בין ללכת עד הסוף ולהיענות לדעת הקהל הרוצה לראות את דנקנר בקרשים מבלי לקבל גרוש, לבין לקבל חלק מהכסף, אעדיף לקבל כסף."

פרופ' עמיר ליכט מהמרכז הבינתחומי כי "זה לא סימפטי בחיים של בנק לעמוד בפניי חייב שלא מחזיר, אך יש חובות מסופקים שנאלצים להגדיר אותם כאבודים, גם חוב של 100 אלף שקל למשכנתא לעיתים אבוד כי לא מפנים את החייב מביתו. אנחנו חיים בעולם משפטי, הבנק עשה טעות עסקית שלא דרש או קיבל ערבות אישית מהחייב של החברה שנטלה את החוב. אם אין ערבות אישית של בעל החברה אז הנושה עומד מול החברה, באופן אישי אני חושב שצריך לשקול צעדים תקיפים."