זקן: "הלוואות יש להחזיר עד השקל האחרון, ריבוי הסדרי החוב - בעייתי בהשלכתו על מוסר התשלומים במשק"

דוד זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, התייחס היום (ג') בוועדת הכספים לנושא הקצאת האשראי על ידי המערכת הבנקאית ולסוגיית הסדרי החוב בהמשך לסערה הציבורית סביב הסדר החוב שהסתמן וירד מהפרק בין בנק לאומי לנוחי דנקנר. יצוין כי מנכ"לי הבנקים ונוחי דנקנר, בעל השליטה ב-IDB, לא נכחו בוועדה למרות שהוזמנו.

מנתוני עולה כי סך האשראי שניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית עומד על כ-860 מיליארד שקל (יתרה מאזנית לסוף 2012), מתוכו סך האשראי למגזר העסקי הוא בהיקף של כ-415 מיליארד שקל (מזה: כ- 60 מיליארד שקל לעסקים קטנים), האשראי לאנשים פרטיים בהיקף של כ-360 מיליארד שקל (מזה: כ- 240 מיליארדים הלוואות לדיור) והאשראי שניתן ללווים עבור פעילותם בחו"ל בהיקף של כ-86 מיליארד שקל.

48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי
כלומר, כ-48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי, כ-42% ניתן למשקי בית, וכ-10% ללווים בחו"ל. זקן מציין כי "חשוב להדגיש, שבשנים האחרונות האשראי הבנקאי מוסט מהמגזר העסקי למגזר משקי הבית, בעיקר למשכנתאות. לנוכח מגמת הגידול באשראי הבנקאי למשקי בית יחד עם שינויים במאפיינים אחרים של חוב משקי הבית יש לקחת בחשבון שתופעת הסדרי החוב עשויה להתרחב גם למגזר זה."

לדברי זקן, הטיפול בריכוזיות המשקית נעשה על ידי ועדת הריכוזיות ותזכיר החוק מונח על שולחן הוועדה. לגבי ריכוזיות האשראי במערכת הבנקאות - בתחילת 2012 הוחמרו המגבלות על מתן אשראי לקבוצת לווים (מ-30% מבסיס ההון ל-25%) ונקבעה מגבלה כוללת כך שסך האשראי ללווים שחבותם מעל 10% מבסיס ההון לא תעלה על 120% מבסיס ההון.

לעניין ביצוע ה"תספורות" על חלק מהחוב של גופים עסקיים אמר זקן כי "לעניין זה הנחת היסוד היא כי הלוואות צריך להחזיר עד השקל האחרון, ולהחזירן במועד ועל פי התנאים שסוכמו בין הלווה לבין המלווה - זו איננה שאלה פתוחה, אלא אבן בסיס עליו מושתת כל משק הכלכלי ופיננסי;
גם אין שאלה לגבי הצורך למצות את כל הדרכים כדי לגבות חובות, כאשר הליכי הגבייה יכולים להתבצע גם במסגרת הסדרי חוב, לפני שננקטים צעדים משפטיים לגביית החוב."

"השיקולים הלא ענייניים בהסדרי חוב ייבדקו באופן יסודי"
"החשש שהועלה כי שיקולים לא עניינים שמשפיעים על הסדרי חוב, נבדק ויבדק באופן יסודי – הבדיקה תתבצע הן בהיבט המשקי הרחב על ידי הוועדה ששר האוצר ונגיד בנק ישראל החליטו על הקמתה, והן בכל אחד מהמגזרים הפיננסיים – בנקים, שוק ההון והגופים המוסדיים, זאת, כדי להבטיח משק כלכלי שמבוסס על מגוון רחב של ערוצי אשראי אמינים וחזקים, שיתמוך בצמיחה הכלכלית של המשק."

זקן מדגיש כי מינוי הוועדה אינו מייתר ואינו מחליף את הבדיקה הספציפית שעורך הפיקוח על הבנקים לבדיקת הסדר החוב שגובש בבנק לאומי - הפיקוח ימשיך בביצועה של בדיקה זו. "מינוי זה גם אינו מחליף או מייתר הפקת לקחים שכל אחד מהרגולטורים צריך לבצע בתחום אחריותו, על מנת לשפר את תהליכי מתן האשראי, ניהולו ובמידת הצורך גם גיבוש הסדר לגבייתו.".

הסדר חוב - תהליך לגיטימי
מנגד, טוען זקן, כי עצם ההגעה להסדר חוב הינה תהליך לגיטימי, וחלק מניהול סיכוני אשראי תקין, הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ בנקאית. "צריך לזכור שהסדר חוב הוא לעיתים הצעד הראשון בתהליך ההבראה של החברה, אשר אם יצלח, הוא ישיא ערך למלווים, למשקיעים, לעובדים ולמשק בכללותו – החלופה להסדר היא פשיטת רגל שגם לה יש מחיר. הבעייתיות טמונה בריבוי הסדרי החוב לאורך זמן והשלכותיה על מוסר התשלומים במשק."

זקן התייחס לבדיקות שהפיקוח על הבנקים וטוען כי תפקיד הפיקוח על הבנקים הוא להבטיח את יציבותם של הבנקים, על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים - "אולם, אסור שהפיקוח יחרוג מסמכותו וינהל את הבנקים. לפיכך, התערבות פיקוחית קיימת, באופן שוטף, בשני מצבים:
האחד, בנקודות בהן יש חשש לכשל בתהליכי קבלת ההחלטות או כאשר ההחלטות עצמן לוקות באי-סבירות משמעותית, ובעקבות כך, ההחלטות שהתקבלו, פוגעות בבנק, במוניטין שלו או באמון הציבור או בהתנהלותו התקינה. במקרה כזה הפיקוח יתערב וידרוש תיקון של פגמים בתהליכים ובהחלטות שנתקבלו. השני, התערבות בפעילות או בעסקה ספציפיים, גם בטרם בוצעו, שיש בהם כדי לסכן את יציבות הבנק. התערבות כאמור היא היוצאת מן הכלל."

"במקום שניתן אשראי יהיו גם הפסדים (הפרשות ומחיקות) וגם הסדרי אשראי, שכן העיסוק באשראי כרוך בניהול סיכונים - בין אם מדובר בחייב שהוא לווה גדול, בין אם מדובר בחייב שהוא עסק בינוני וקטן, ובין אם מדובר בחייב אחר, כגון משק בית", סיכם זקן בסוף דבריו.