אמיר אייל: "יש שסתומים במערכת שמונעים מהכסף בישראל להתפשט""

בשנתיים האחרונות שוק ההון הישראלי עומד בפני תהליכים רבים אשר מעצבים אותו מחדש, ובתי ההשקעות נאלצים להתמודד עם קיטון ניכר במחזורי המסחר, רגולציה מחמירה והאטה במשק שהביאו לתהליכי מיזוג בתי השקעות, קיטון בפעילות הברוקראז' וסביבה עסקית מאתגרת במיוחד.

על רקע התהליכים האלה, בכירי בתי ההשקעות התכנסו בפורום בתי ההשקעות של D&B. חיים כהן, מנכ"ל D&B, פתח את הישיבה. לדבריו, "יש יציבות בשווקים הפיננסיים. אנחנו עדיין לא רואים שיפור בפעילות הריאלית, לפי מה ששמעתי מקרב גופים עסקיים חברות תעשייה ישראליות מבקשות לסגור את הפעילות בישראל ולהעביר לחו"ל. ישנה מגמה של ירידה במחזורי המסחר מ-2010. שוק המניות חלש יותר לעומת שווקי חו"ל המקבילים. הנכסים המנייתיים מהווים חמישית בלבד מתיק הנכסים לעומת היקפים גדולים יותר לפני עשור".

עוד הוסיף כהן כי "מדדי האג"ח נמצאים במגמה של עלייה, קונסיסטנטי למבנה האחזקות של הנכסים היות ומרבית הנכסים המוחזקים ע"י הציבור הם נכסי חוב. לא מעט חברות נכנסו להסדרי חוב. נכון לסוף 2012, 89 מהחברות הבורסאיות נושאות הערת עסק חי. 30% מהחברות הבורסאיות נושאות הערת עסק חי או נושאות הפנייה להערה כזו".

עידו קוק: "מתפתחת בעיית ריכוזיות בשוק ההון"

בתי ההשקעות נמצאים בעיצומו של תהליך מיזוגים ורכישות, כשהמיזוג הבולט בתקופה האחרונה הייתה של בתי ההשקעות מיטב ודש לגוף ממוזג אחד. בתשובה לשאלה האם תהליך הקונסולידציה צפוי להימשך בתקופה הקרובה, השיב אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב כי "התהליך ברור והוא יימשך מכיוון שהנסיבות לא ישתנו. השחיקה בהכנסות וברווחיות ממשיך, התחרות העזה עם הביטוח, הבנקים ופעילות הברוקראז' תורמים לקיטון בהכנסות. כל הגורמים עדיין נמצאים ובמלוא כוחם. במצבים מסוימים גידול אורגני זה לא הדרך להגיע לפתרונות הנדרשים ובצורה טובה".

עידו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות IBI אמר כי "הרגולציה לא נחלשת. מתפתחת בעיית ריכוזיות בשוק ההון. יש סוג של סתירה למערכת שרוצה לפזר את הכוח בין כל השחקנים בשוק לבין הדינמיקה שמקטינה את השחקנים. זה פוגע בצרכן, ברגע שיש פחות חברי בורסה שיכולים למכור ולקנות ניירות ערך זה פוגע בצרכן. אפשר לראות שלאט לאט הרשויות מזהות את הנזק שבתהליך. צריך שיהיה לאנשים עם מי לדבר".

"יותר מחצי מיליון אנשים נכנסו לראות אם יש להם "כספים אבודים" באתר האינטרנט"

חגי בדש, מנכ"ל פסגות ויו"ר איגוד בתי ההשקעות, אמר כי "יש תופעות מאוד חזקות. העלייה ההולכת וגוברת באשר למודעות הצרכנית עם פרוץ המחאה החברתית. בעבר הטיפול של בתי ההשקעות נגע רק בפעילות של הפצה מול הבנקים, בתי ההשקעות נמצאים כיום באינטראקציה אינטנסיבית יותר עם לקוחות. דיברתי אתמול עם עודד שריג שאמר שיותר מחצי מיליון אנשים נכנסו לאתר החדש של משרד האוצר וביקשו לבדוק אם יש להם "כספים אבודים". כל התהליכים האלה מובילים לכך שלא תהיה ברירה אלא שרק בתי השקעות שמנהלים עשרות מיליארדים יוכלו לשרוד בשוק הזה".

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אמר כי "הכניסו סעיף בוועדת הריכוזיות והוסיפו עוד רגולציה. כעת דורשים מהמפקח על הבנקים ושוק ההון לקבוע מגבלות אשראי על גופים עסקיים. בקרוב האשראי יתחיל לצאת לחול כי הגופים הישראליים יהיו מוגבלים מידי".

פלטו הוסיף כי "העגלה של הדה רגולציה עוברת לאט. עגלת הרגולציה ממשיכה להתקדם קדימה. ישנם הרבה חברות שרוצות להימחק מהבורסה הישראלית. בשלב הבא לא יירצו להירשם בחברה בישראל. הכל מוסט כלפי חו"ל- זו המגמה".

שמואל פרנקל, יו"ר בית ההשקעות אמר כי "זה התחיל מועדת בכר, שאומנם הפכה את הבנקים למשווקים אמתיים, אך מצד שני כהבנקים שמכרו את התיקים זה עבר לחברות הביטוח. קשה לבתי ההשקעות לעמוד מול חברות הביטוח. זה הפוך ממה שהממשלה רצתה, היא רצתה שלגברת כהן בחדרה יהיו יותר בתי השקעות לעבוד איתה. עברו מאפס רגולציה לרגולציה מחמירה, שעולה המון כסף. היום הדירקטוריון יושב שלוש ארבע שעות לעומת חצי שעה בעבר".

עוד הוסיף פרנקל כי "הרגולציה הוסיפה הוצאות. היום בית השקעות שאין לו 5-6 מיליארד שקל לא יוכל להרוויח. לא הגיעו בתי השקעות בחו"ל לישראל וגם ההמשך לא נראה ורוד. יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מנסה להקטין את הרגולציה, וזה צעד נכון אך צריך לעשות זאת בצעדים מהירים יותר".

קובי פלר מנהל השקעות ב-UBS אמר כי "אין ספק שבתי ההשקעות הקטנים בארץ נפגעו, והעלויות גדלו. צריך באיזושהי צורה לחשוב על צורה של רגולציה הפוכה כדי לעודד את בתי ההשקעות הקטנים. UBS רואה הרבה עניין בשוק ההון הישראלי".

"זה אבסורד שבישראל אין ענף ייצוא של שירותים פיננסיים"

טל קינן מנכ"ל KCPS ציין בהקשר של הגופים הזרים כי "מדובר בשוק מאוד קטן, ומספר השחקנים גדול. צריך רגולציה, וכחות השוק בשוק סגור יביאו לזה שיהיו מעט מאוד שחקנים. ניהול כסף צריך להיות ענף ייצוא, כמו ענף הטכנולגיה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. 70% מהלקוחות שלנו הם לקוחות זרים שמנהלים כספים כי יש פה כישרון. בשנות ה-90 היה קצת מוזר שצ'יפים יסופקו מישראל. אם מסתכלים על ההרכב העדתי של התעשייה בניו יורק ובלונדון, זה אבסורד שבישראל כמדינה יהודית אין ענף ייצוא של שירותים פיננסיים".

אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן אמר באשר למצב השוק הישראלי כי "אין לנו יתרון גדול לנהל כספים, אולי אפילו יש חיסרון. שוק הון חייב להיות שוק. צריך ריבוי שחקנים. בעבר לא הייתה רגולציה ויש היום רגולציה. אם לא יהיה שינוי בחקיקה, יישארו פה שלושה ארבעה שחקנים. זה ישפיע בצורה דרמטית על מגוון זירות: מחזורי מסחר, הנפקות וכו'. אין בעולם נתחי שוק כמו שיש היום לשלושה ארבעה שחקנים בישראל. אני לא חושב שוועדת בכר התכוונה לכך, אבל זה מה שקרה וזה תרם לקיטון במחזורי המסחר בבורסה".

יו"ר אינפיניטי אמיר אייל ציין כי הליכי מיזוג בתי ההשקעות יימשכו. לדבריו "אני סבור שיהיו 3 בתי השקעות שייאלצו לאבד את הזהות העצמאית שלהם. בערך ישנו Positive Cash Flow לפנסיה של 2 מיליארד שקל לחודש, איפה הכסף? כמות הכסף שבידי ציבור הישראלי עומד על טריליוני שקלים. יש הרבה דם במערכת אבל יש שסתומים שמונעים מהכסף להתפשט. אתמול הביא סמנכ"ל המכירות שלי לידיעתי על של אחת מחברות הביטוח על מענק של 25,000 שקל אם יביאו לקוח. התחרות צריכה להיות תחרות, וצריך לשים על חברות הביטוח חסמים".

אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה ציינה בהקשר זה כי "הבורסה מאוד בעד ריבוי שחקנים וריבוי תחרות. הבורסה עזרה לתת כלים לבתי השקעות כדי להתמודד עם התחרות. היו את 7 השנים הטובות שבהם חלק מבתי ההשקעות התחרו בינהם מי ייתן הנחות גדולות יותר. התחרות הייתה על הכסף ולא הייתה על התמקצעות. עדיין רק בתי ההשקעות עם התמקצעות נותרו. מי שנותן את אותו ערך מוסף ללקוח הוא זה שנותר בזירה, וחשוב לבורסה שיהיה תחרות בשוק".