פרופ' יסעור: "מטוס אפ-16 אחד שווה לכל התקציב של ניצולי השואה, כלפי חוץ אנחנו מוגנים - אבל בפנים הכל נרקב"

העלאת המע"מ בשיעור של 1% החל מיום א', וכוונת משרד האוצר להעלות את מס ההכנסה ב-1.5% באופן גורף לכלל רמות השכר, מעוררים ביקורת חריפה בקרב רבים אשר סבורים שיש להטיל את גזירות המיסים באופן דיפרנציאלי בהתאם לרמת ההשתכרות. בארצות הברית גורו ההשקעות וורן באפט התלונן על כך שהעשירים משלמים מס מגוחך ביחס להכנסותיהם, ודרש שיימסו אותו בשיעורים גבוהים יותר.

ובישראל זכה לאחרונה פרופ' יוסי יסעור, מרצה לתורת ההחלטות במרכז האקדמי רופין, לאלפי 'לייקים' ומאות תגובות לפוסט בפייסבוק שאמר כי יהיה מוכן שהמדינה תגבה בתקופת הגירעון הנוכחי שיעורי מיסים גבוהים יותר ממנו, כמי שמשתכר היטב, וכך תקל את נטל הגזרות הכלכליות על החלשים והמעמד הבינוני. בראיון ל-Bizportal מותח יסעור ביקורת נוקבת על הקפיטליזם בישראל ומזהיר מהשלכותיו.

פרופ' יסעור מספר, "חייתי בארה"ב כמה שנים והיא מודל לחיקוי ברמת החיים הגבוהה בה. יחד עם זאת, מספר מחוסרי הבית שם אדיר, מספר האסירים שם אדיר - ארה"ב עם המדיניות הקפיטליסטית הנוקשה שלה, דוחקת לשוליים המון אנשים שמדרדרים לעוני ופשע - זו לא החברה שאנחנו רוצים לראות."

"אצלנו יש תקציבי ביטחון אדירים, בצדק, יש למדינה בעיות ביטחוניות, אבל על מי אנחנו מגנים כאן? על ניצול שואה שאין לו כסף לטיפול שיניים? מה שווה לו שתקפנו את הכור באירן אם השיניים שלו נרקבות? מבחוץ הוא מוגן, אבל בתוך הבית הוא נרקב. אנחנו רוצים לראות חברה כזו? אני משוכנע שיאיר לפיד לא רוצה לראות חברה כזו."

יסעור מאמין בכוונותיו של שר האוצר ואומר, "לפיד הוא אדם טוב ואכן רוצה בשיפור פני החברה בישראל, אבל התוכנית שלו לוקה בחסר. אני בטוח שלפיד הוא לא קפיטליסט חזיר שמעוניין בשכר נמוך של מעמד הפועלים. אבל מה קורה לנו? יש לנו שריון אדיר מבחוץ ומבפנים אנחנו נרקבים. במה זה מועיל? מטוס אפ-16 אחד משתווה לכל התקציב של ניצולי השואה - האם באמת אין אפשרות שנחזיק רק ב-8,000 מטוסים ולא ב-9,000? תהליך קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות לא נעשה כאן אפילו ברמה של סטודנט שנה א' בכלכלה."

על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר יסעור, "ראש הממשלה שבוי בתורות כלכליות מיושנות. דעתו הכלכלית התעצבה אי שם בשנות השבעים והיום ידוע שהכלכלה הישנה ה'כאילו רציונאלית' הזו פשטה את הרגל."

"שגליה מאור תחזיר את הבונוסים שהיא קבלה"

בעניין שכר הבכירים אומר יסעור, "לפי התיאוריה הישנה, אם תיתן לאנשים יותר, הם יעבדו טוב יותר - זה נכון אולי לכורי פחם באירלנד במאה התשע עשרה, אולי לפועלי ניקיון, אבל זה לא נכון לגבי פרופסורים, מנהלי בנקים, קציני צבא וכו'. מי שחושב שניהול בנק יהיה טוב יותר אם המנכ"ל יקבל מיליון שקל לחודש פשוט טועה. אנחנו רואים לדוגמא את ההתנהלות בבנק לאומי עם דנקנר בשנים האחרונות. שכר העתק של מנהלי הבנקים לא עצר את מתן ההלוואות בלי החשבון לאיש הזה ואיפה אנחנו היום? אנחנו צריכים לדרוש מגליה מאור שתחזיר את כל הבונוסים שהיא קבלה על כך שכל מי שמחזיק היום פנסיה וקרנות השתלמות, כספים שהושקעו בחברות של דנקנר, נעלמו אחרי שהוא לא נבדק כמו שצריך. והיא? היא קיבלה בונוסים של מיליוני שקלים."

יסעור מביא את גישתה של פרופ' למימון באונ' סטנפורד בארה"ב, ענת אדמתי, שכתבה ספר בנושא התנהלות הבנקים בעידן הנוכחי, "היא מראה שכל הבנקאות בארה"ב, ואני טוען שגם בארץ, זו רמאות אחת גדולה. בנקים צריכים לתת הלוואות רק על בסיס ההון עצמי ולא על בסיס ההפקדות של הלקוחות. הבנקים עובדים במינוף כל כך גבוה שרק מוכיח שהם לא מבינים דבר. במקום מדיניות שמרנית יש לבנקים בארץ מדיניות הרפתקנית וזה. אף אחד לא יכול להבטיח שהמערכת הזו לא תקרוס. למזלנו פישר היה הנגיד ולחוסר מזלנו הוא עוזב."

"שלחתי לרוה"מ ולשר האוצר, לפיד, מכתב שבו אני מציע את ענת אדמתי לנגידת בנק ישראל הבאה, היא אישיות נחשבת בצורה בלתי רגילה בארה"ב, אבל כמובן שאף אחד לא הסתכל לכיוון שלי. אני לא טוען שהמועמדים האחרים לא ראויים, אבל צריך להביא אדם שיסתכל על המערכת מבחוץ עם עוצמה, מישהו שלא זקוק לתפקיד הזה. מישהו חזק ששואב את כוחו מעולמות אחרים ולא מהביצה המקומית."

להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות

"אני מציע שממשלת ישראל תעדיף חתימה על חוזים עם חברות ציבוריות שהשכר המקסימלי בהן לא עולה על כפליים משכרו של נשיא המדינה. מנהלי החברות האלה שואבים לעצמם משכורות ודיבידנדים עצומים ואח"כ עושים לנו תספורת. אם מנכ"ל בנק מזרחי דורש להרוויח יותר מכפליים מנשיא המדינה, אפשר למצוא מועמד אחר. ככה מעבירים מסר חברתי. חתן פרס נובל לכלכלה, דן כהנמן, אמר פעם, "מה זו הצלחה? הצלחה זה קצת כישרון וקצת מזל. ומה זו הצלחה גדולה? זה קצת יותר כישרון והרבה יותר מזל."

"כשיש כאן הצלחות המנהלים יודעים לזקוף אותן לעצמם, אבל כשיש כישלונות הם זוקפים אותם לחוסר מזל, לגורמי השוק... אני מציע שהבונוסים לבכירים האלה ייתנו רק אחת לחמש שנים על ממוצע התוצאות שלהם. למה? כי כרגע, אם יש שנה טובה המנהל מקבל מיד בונוסים, אבל בשנה רעה הוא פשוט לא מקבלים אותם. לאורך תקופה של חמש שנים יתברר שהבונוס שמגיע לאותם מנהלים הוא הרבה פחות מנופח ויהיה תוצאה של קיזוז הרווחים וגם ההפסדים של אותם מנהלים."

לשנות את השיטה

"הנושא של הדוחות הרבעוניים מטריד אף הוא. התהליך הניהולי מתכוונן רק לתקופה של רבעון ואין בו ראייה אמתית לטווח ארוך. אין ממוצעים של הסיכונים (שבהחלט צריך לקחת אותם כדי להתקדם ולצמוח). העובדים אומרים לעצמם - מדוע שאקח סיכון מחושב אם אני נמדד ע"י המנהלים שלי רק לאורך רבעון? השיטה הזו מטופשת ומחמיצה את הרעיון של הסתכלות לטווח ארוך, שיטה שכאילו מנסה להיות יותר 'און ליין'. היא מדכאת לקיחת סיכונים ומצדיקה הימורים. התוחלת של לקיחת סיכון גבוהה יותר מתוחלת של לקיחת הימור. הימור הוא פעולה שהתוחלת שלה שלילית. הניהול הרבעוני גורם לאנשים להמר - לא לקחת סיכונים."

ומה לגבי המיסים?

"דבר ראשון ברור שלהטיל מיסים זה מאוד קל. הטלת המיסים מפספסת את הטיפול בהון השחור ויש המון כזה במדינה שלנו ומצד שני זה צעד מאוד לא שוויוני. למה לא לעשות למשך זמן מסוים מע"מ דיפרנציאל? צריך לפטור מוצרי יסוד ממס ערך מוסף. אחרי זה יהיו 10% מע"מ על מוצרים שהם לא מוצרי יסוד ומס של 30% על מוצרי יוקרה. צריך לחלק את המוצרים לקבוצות ולקבוע מע"מ שיתחשב במי הצרכן, אני לא טוען שצריך לעשות את זה בצורה גורפת. אני לא קומוניסט, אבל לתקופת ביניים של תקציב בעייתי יש לעשות את המס הזה דיפרנציאלי ויש לעשות מס על עשירים. לא יכול להיות שהמס המקסימאלי כאן הוא 50% - מי שמרוויח מעל מאה אלף שקל בחודש צריך לשלם גם 60% ובעלי משכורות עתק יכולים לשלם גם 70% לתקופה מסוימת עקב המצב שנקלענו אליו."

"מה שאני אומר הוא פשוט. אנחנו צריכים לעבור מקפיטליזם חזירי לקפיטליזם הומני. מי שעובד קשה וטוב מגיע לו גם להרוויח, אבל שלא ישאיר בצדי הדרך את הזקנים, החולים והחלשים. אני לא מדבר רחמנא לצלן על סוציאליזם."

גם יו"ר האופוזיה חוטפת

לסיום מפנה יסעור אצבע מאשימה גם כלפי יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', "אני כועס מאוד על שלי יחימוביץ', כי הציעו לה להיות שרת האוצר ועם הפוזות שלה היא דחתה את ההצעה. בכלל, היא יותר מדי סוציאליסטית לטעמי, אבל היא צודקת בכך שהיא גם מגנה על עובדי הנמלים וחברת החשמל - על אף שמדובר באוכלוסייה חזקה ללא ספק. יחימוביץ' אומנם צודקת בטענות שיש לה בדבר הרווחים הכלואים של החברות הזרות, היו גם דברים חיוביים בהצעת התקציב שלה, אבל הסגנון שלה וחלק מההצעות האחרות הן קיצוניות שמאלה מדי לטעמי."