יוסי אבו: "כל חודש עיכוב בפיתוח לוויתן המדינה מאבדת מיליארד שקל בהכנסות; מצרים היא שוק פוטנציאלי ליצוא מיידי"

"הגז הטבעי הוא כלי מדיני, השאלה איזו עצימות יש לו – עצימות מאוד גבוהה בצנרת צינורות, ועצימות אחרת ב-LNG, כך אמר יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, אמר בפאנל 'ייצוא הגז למדינות שכנות - הביקוש, הפוטנציאל העסקי וההיבטים המדיניים', בכנס כלכלה ושלום של Bizportal ודיסקונט בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי.

אבו טוען כי הביקוש בצד הפלסטיני מאוד מוגבל, גז לתחנות כוח כדי ליצור עצמאות לייצור האנרגיה שלהם, ועבורנו יסיר אחריות הומניטארית לגביהם. "הסיפורים היותר מעניינים מבחינה כלכלית מסחרית היא ירדן – זה שוק שצריך ב-2009 כ-3.5 BCM, ובגלל שהיה מחסור בגז בישראל ב-2012 הייתה ירידה דרמטית. למצרים חסר גז למשק המקומי, גם אלמלא הפגזת הצינור היה נוצר מחסור. אם מסתכלים קדימה אז מדובר בירדן בביקוש של 5 BCM לשנה, אלו סדרי גודל שיכולים להיות אפילו יותר משל ישראל כי יש להם תעשייה מסורתית הצורכת יותר אנרגיה."

"פוטנציאל אדיר בשוק הטורקי"
לדבריי אבו, האלטרנטיבה הנוספת לירדן היא גז עירקי, "אך זה בעייתי עבורם כי עיקר הגז נמצא באזור הכורדי, הם חתמו על הסכם עם הטורקים, אך הממשל העירקי בעזרת ארצות הברית מונעת את הפיתוח הזה. גם משם לא תצמח לירדן ישועה. ברמה המיידית מצרים היא שוק פוטנציאלי, יש לה כ-3,000 BCM קבור באדמה, אך חסר לה גז לייצור חשמל, יש שם שני מפעלי LNG שנבנו במיליארדי דולרים שעומדים ריקים כי אין גז למפעלים הללו. הם ניסו לעזור לנו בזמנים קשים כשלא היה לנו גז, נחזיר להם טובה תחת טובה ונזרים להם גז."

אבו אומר כי טורקיה היא שוק אחר לחלוטין, 50 BCM בשנה, שוק עצום. "יש היום מגבלות על סחר עם אירן, ארצות הברית נותנת לה פטור שנתי לסחר בגז טבעי עם אירן, העניין הוא שהבנקים הטורקים לא יכולים להעביר כספים לאירן, גז זורם מאירן לטורקיה ומשאיות של זהב זורמות מטורקיה לאירן. הטורקים רוצים את הגז הישראלי, לא צריך להיות פילוסופים."

לגבי הבג"צ נגד החלטות ועדת צמח ליצוא הגז, אומר בן אבו כי כיום החוק מאפשר לייצא כמה שרוצים. "מי שנכנס להשקעות נכנס על בסיס יצוא, אם בג"צ יקבל את העתירה אז אפשר יהיה לעשות הכול. אנחנו נמתין בסבלנות להחלטת בג"צ. כל חודש עיכוב בפיתוח לויתן זה אומר מיליארד שקל לחודש איבוד הכנסות, לא מדבר רק על זה שיצטרכו לייצר כאן חשמל מסולר או ממקורות יותר יקרים."

"ישראל היא לא השחקנית היחידה בעולם"
מיכאל לוטם, שליח מיוחד במשרד החוץ לנושא אנרגיה, אמר "אנחנו צריכים להבין איך ישראל יכולה להשתמש בכל הזה. צנרות פוליטיות לא שורדות בעולם, אחת מהן היא הצינור המצרי ישראלי, זו לא הייתה עסקה טובה עבורם, הם העלו את המחיר לרמה אחרת וחודשיים אחרי זה הפסיקו להזרים כי לא היה בסיס כלכלי, בכל מקום זה צריך להיות על בסיס כלכלי ואחר כך גיאופוליטי. בסופו של דבר ישראל היא לא השחקנית היחידה בעולם, אם מחר יגלו מאגר גז בלבנון אז הטורקים יהיו בלבנון, צריך להסתכל קצת יותר ברמה הגלובלית איך אנחנו בונים את הקשרים לא לפי מי אני רוצה אלא על בסיס win win, אנחנו לא לבד בזירה, בין אם זו טורקיה, ירדן או LNG."

"הסיטואציה היא לא נוחה לניהול דיאלוגים כעת, התפיסה הייתה שהדו"ח של ועדת צמח הוא עמדת הממשלה, הצד השני רואה את הכול כמזימה ציונית למנוע יצוא אליי כי אני צריך את זה", מוסיף לוטם. "כל עוד אין עמדה חקוקה בסלע של הממשלה יהיה מאוד קשה ללכת לשכנותינו ולרוץ איתן קדימה. חברות מבקרות כאן חדשות לבקרים ואנחנו מבקרים לא מעט במדינות באזור, יש דיאלוגים מסחריים, מבינים מה אנחנו יכולים לקבל. ברגע שתהיה מדיניות מבוססת, אחרי שבג"צ יכריע נוכל לקדם את הדברים במהירות גבוהה."

"ארדואן לא יכול להתעלם מישראל"
ד"ר עודד ערן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובאיחוד האירופי, אמר כי ישראל מנהלת דו שיח עם הטורקים לגבי הגז - "ארדואן לא יכול להתעלם מישראל, כשהוא בונה את הסיפור שלו על ההצלחה הכלכלית, שום חברה לא תעשה משהו ללא אישור הממשלה, יש שם פוטנציאל גדול מאוד. אין שום דבר שמונע איתנו למכור לרוסיה, נכון גם לגביי סין. השאלה אם רוצים לשים את כל הביצים בסל אחד."

לגבי סוגיית יצוא הגז, ערן טוען כי "אותה סין שרוצה לקנות לא רק אצלנו אלא בכל שוק מתפתח בעולם היא עצמה יושבת על מרבצים ענקיים של אנרגיה, עניין של זמן עד שתגיע אליהם, כשאנחנו סוף סוף נגיע לרמה של יצוא, לאחר שהשתמשנו במאגרי הגז לעצמנו, יאמרו שהם לא זקוקים לגז. הטענה שעוד 20 שנה יחכו לגז שלנו לא נכונה."