"עשרות מהחברות הטובות יותר שנסחרות בת"א מתות לצאת מהבורסה"

האם כדאי להנפיק בארץ ומה מניע חברה ישראלית להנפיק בחו"ל? היתה השאלה הראשונה שהפנה היום (ג') משה בן חורין , יו"ר הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה וראש הקריה האקדמית אונו, שהיה המנחה בפאנל שעסק בכדאיות הנפקות בארץ במסגרת כנס שוק ההון ורגולציה בקריה האקדמית אונו. השאלה הופנתה ראשית לרו"ח אייל ירדני המתמחה בליווי הנפקות בחו"ל, שענה: "הדיון אם להנפיק בארץ או בחו"ל מאפיין חברות גדולות יחסית. בחברות בשלב מוקדם יותר עולה השאלה אם בכלל להנפיק או לגייס הון ממקורות אחרים. לצערי בשנים האחרונות כאשר עולה השאלה אם לגייס הון בבורסה או במקום אחר - התשובה היא לא בבורסה. ובחברות בשלב מתקדם יותר ההעדפה היא לצאת להנפקה בבורסות בחו"ל".

בפאנל זה השתתפו ד"ר אריאל הלפרין, מנכ"ל קרן טנא, "ח אייל ירדני המלווה הנפקות בחו"ל, גילי כהן, לשעבר מנהל השקעות ראשי של אקסלנס נשואה וחבר בועדת חודק, אלה אלקלעי, סמנכ"לית הפתוח ב-IBI ואורנית קרביץ, יועצת בכירה ליו"ר רשות ני"ע ומנהלת המחלקה הבינלאומית.

לדברי ירדני, "בעבר לציבור לא היתה נחשבת לאירוע במסגרתו בעל השליטה מאבד את השליטה וכיום זה מה שקורה. כשבעלי השליטה מעדיפים שותף פרטי על פני הציבור זה צריך להרים פה דגל אדום. בנוסף ישנו סף כניסה לבורסה שעלה בצורה משמעותית למיליון שקל במקרה הטוב. בנוסף הנהלה צריכה להשקיע הרבה יותר בניהול ודיווח מהרגע שהחברה מונפקת. בשל כל אלה עלה בצורה משמעותית הקושי להיכנס לבורסה במסגרת הנפקה ולכן אנחנו רואים הרבה יותר חברות מגייסות הון מחוץ לבורסה בישראל. זה קורה הרבה יותר בוודאי גם מאז שנכנס הרבה יותר כסף מכיוון של חברות הפרייבט אקוויטי".

"יש שלושה פרמטרים שיוצרים עדיפות להנפקת החברה בחו"ל, הראשון זה הערכת השווי הגבוהה יותר הניתנת לחברות בחו"ל, הדבר השני הוא המוניטין שמקבלת חברה שבוחרת להנפיק בחו"ל בעיני שוקי הפעילות שלה והדבר השלישי הוא הנזילות הרבה יותר הקיימת בחו"ל".

"שוק ההון הוא גורם חשוב מאוד לכלכלה הישראלית ואני חושב שצריך לעזור לחברות להנפיק בישראל במיוחד בשלב בו הן עדיין קטנות או בינוניות, בשלב מאוחר יותר שהחברה כבר בשלה להנפקה בחו"ל יהיה לבורסה הישראלית הרבה יותר קשה להתמודד בתחרות זו".

"עשרות חברות מתות לצאת מהבורסה"

ד"ר הלפרין , שהקרן בראשה הוא עומד היתה מעורבת בהנפקת חברת אבן קיסר בוול סטריט אמר: "אני יכול להגיד לכם שיש עשרות חברות שנסחרות כיום בתל אביב ומתות לצאת מהבורסה פה ואלו הן דווקא החברות הטובות. הרגולציה היא כל כך מכבידה והיקפי הגיוס לא עולים על כמה עשרות מיליוני שקלים. למשל חברות כמו אבן קיסר וסודהסטרים שהנפיקו בנאסד"ק בהצלחה עשו זאת לפי שווי גבוה יותר ממה שהיו מקבלות בת"א כי המכפילים שם פשוט יותר גבוהים והחשיפה המט"חית שלהן מתקזזת וגם ההיקף הכספי של הקרנות שאתה פוגש שם ברוד שואו הוא לא מצומצם כמו השוק שמוצע לחברה שבוחנת הנפקה בארץ. אני לא נגד שוק ההון, שלא נתבלבל, אבל יש בעיה שהחלופה שמציעה הבורסה הישראלית למנפיקים היא פחות אטרקטיבית".

"תחזירו את אבן קיסר כדואלית"

אורנית קרביץ מרשות ני"ע ענתה להלפרין: "אני לא כועסת שלקחתם את אבן קיסר לנאסד"ק, אבל תחזירו אותה לארץ בתור חברה דואלית. אני חושבת שיש הרבה חברות שיכולות לקבל בארץ שוויים יותר גבוהים מאשר בחו"ל, למשל חברות מתחום הנפט גז. יש סקטורים שלמים שיכולים למצוא את ההנפקה בבורסה בישראל כאטרקטיבית כיום".

"נכון שזה לא פשוט להיות , לא לכל אחד מתאים להיות בבורסה וגם אנחנו לא רוצים שכל אחד יהיה בבורסה, אבל יש הרבה חברות שיכולות להשתלב בשוק ההון היחיד שיש לנו, אם זה חברות קטנות ובינוניות בעלות פוטנציאל צמיחה יפה ועם זה חברות הנשענות על מחקר ופתוח. אין לנו במה להתבייש, הרגולציה בישראל נחשבת בעיני הגורמים הרגולטוריים המובילים בעולם כרגולציה מוצלחת ומתקדמת".

מאיפה תצמח הטבע הבאה?

גילי כהן : "לשוק ההון יש מטרה אחת להביא לאופטימיזציה של ההון במשק – ולצערי אנחנו לא שם. אני אומר בכאב גדול שאין סיבה להנפיק בבורסה בישראל, אלא אם אין לך ברירה. הרסו את שוק ההון פה אבל יש לזה פיתרון. הבשורה הטובה היא שניתן היה לעשות את זה במהירות, אבל הבשורה הרעה היא שזה לא יקרה – אנחנו בכלל לא בכיוון. כל מי שחושב שהשוק פה עובד כדאי שיבין שזה לא נכון".

"המקום היחיד בו יש שוק הון זה בשוק האג"ח, גם הספקולנטים הבינו את זה ועברו לשוק הזה. פונקציית המטרה צריכה להיות בחברות הקטנות והבינוניות – משם תצמח הטבע הבאה. המטרה העיקרית היא יצירת צמיחה ותעסוקה במשק".

"אני רואה את רשות ני"ע מדברת על מטרה להגדיל את המחזורים ל-2 -3 מיליארד שקל ביום. זה יעזור רק לכמה ברוקרים בשוק ההון ולא למשק הישראלי. שוק הפנסיה בישראל שמתרכז אצל 4 גופים שהם כל כך גדולים יצר את הבעיה וככה הם לא יכולים להשקיע בחברות ישירות אלא רק במדדים. תמצית הבעיה של שוק ההון הישראלי הוא הריכוזיות שלו. הרגולציה מאפיינת את בעיית הניהול בישראל, הרשויות השונות לא מדברות אחת עם השנייה כל רשות באה עם האג'נדה שלה ואין תיאום ביניהן".

כהן המשיך לתקוף את הרגולטורים ואמר "איך יכול להיות שהרגולטורים יורדים לחיי בתי ההשקעות, אבל מה עם הבנקים? למה הם לא נוגעים בהם? העליהום על המשקיעים המוסדיים הוא פשוט מטורף, וההתלהמות כנגדם בתקשורת היא חסרת פרופורציה, כשמרבית המבקרים בכלל לא מבינים שוק הון".

אם אין נשארים רק עם הרגולציה

אלה אלקלעי מ-IBI אמרה כי "הערך המוסף שהחברות מקבלות מכך שהן מונפקות בבורסה הוא הסחירות, אבל אם אין סחירות הן נשארות רק עם הרגולציה. לכן השאלה היא איך מגדילים את הסחירות ומגדילים את העניין בחברות. אני מאוד מסכימה עם גילי שהרגולטור צריך לעודד הנפקה של חברות קטנות ובינוניות. כיום 80% מהמסחר מתנהל על ידי 4 בנקים שיש להם עוד הרבה אינטרסים אחרים פרט למסחר בבורסה. אחת ההצעות הטובות היא להפוך את הבורסה ממלכ"ר לחברה למטרות רווח שתפעל לייעול המסחר. בנוסף אני קוראת גם לעודד את ריבוי השחקנים בשוק כולל פעילות של סוחרים פרטיים,לא צריך לבנות רק על המשקיעים הזרים שרגע נמצאים בשוק ורגע לאחר מכן לא".