גזר דין קשה: איש היח"צ נעם טפר הולך לכלא - על שימוש ב'מידע פנים'

שופטת בית משפט השלום בת"א, דניאלה שריזלי, גזרה היום עונש כבש של 10 חודשי מאסר בפועל על היחצ"ן נעם טפר, שעבד באמצע העשור הקודם בחברת קשרי משקיעים ויחסי ציבור. טפר הורשע בעבירות של שימוש במידע פנים בין השנים 2005-2006. כמו כן, על טפר הוטל קנס בסך 300 אלף שקל ומאסר על תנאי ל-18 חודשים. מדובר באחד העונשים החמורים שניתנו בתחום עבירות מידע פנים.

בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי טפר ניצל את הגישה שהיתה לו למידע פנים של 4 חברות שונות להן נתן שירותי קשרי משקיעים ויחסי ציבור ועשה שימוש במידע הפנים שהגיע לידיו מכוח קשריו עם חברות אלה בחמישה מקרים שונים.

40 עסקאות, ורווח של 60 אלף שקל
בית המשפט קבע כי בהסתמך על מידע הפנים שהיה בידיו ביצע טפר כ-40 עסקאות בהיקף של כחצי מיליון שקל, וגרף רווח של מעל 60,000 שקל. כתב האישום כולל ארבעה אישומים ובהם מואשם טפר בשימוש במידע פנים על-ידי איש פנים, וזאת, עקב עסקאות שביצע בניירות הערך של חברות: מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר סמיקונדוקטור. בכתב האישום צוין כי בתקופה הרלוונטית נסחרו מניותיהן של סטארלימס וטאואר גם בבורסת הנאסד"ק בניו-יורק.

טפר הכחיש עד הרגע האחרון: איש היח"צ החכיש את המיוחס לו לכל אורך הדרך, ובתגובה לכך ציינה השופטת שריזלי כי "באמירות שונות נתן (הנאשם) ביטוי גם בימים אלה לדעתו שמעשיו תמימים וכי המאשימה ובית המשפט הם שלא הבינו כיצד מתבצעת הפעילות בשוק ההון."

בית המשפט קיבל את עמדת התביעה לפיה, אף שטפר לא היה עובד של החברות השונות, הוא נחשב לאיש פנים בהן נוכח קשריו איתן והגישה שהיתה לו למידע פנים בהן. עוד נקבע כי טפר ניצל את האמון אשר ניתן בו ע"י החברות ששכרו את שירותיו, ועשה שימוש במידע אשר הופקד בידיו על מנת ליצור לעצמו יתרון בלתי הוגן על יתר המשקיעים בשוק.

בגזר הדין קבע בית המשפט כי מעשה של שימוש במידע פנים הוא חמור ביותר וכי "באורח אירוני למדי דווקא מעמדו המיוחד של הנאשם כנותן שירותים חיצוני לחברות להבדיל מנושאי משרה בכירים בהם אפשר לו לפעול במקביל במספר חברות ולהרחיב את התחום העברייני שבו שלח יד. במכלול אני סבורה שהנאשם פגע פגיעה אנושה ועמוקה בערכים חברתיים ציבוריים מוגנים, ערכים שהם בבסיס התנהלותו התקינה של שוק ההון אשר עוצמת הפגיעה בהם בעניינו של הנאשם עצומה."

טפר ביקש לדחות את ביצוע העונש ב-45 ימים כדי לשקול אפשרות לערער על העונש - בית המשפט הסכים לדחייה. התיק נוהל על ידי עו"ד יהודית תירוש ועו"ד יעל ענתות ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ונחקר על ידי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך.

כך ניצל טפר את מידע הפנים שהיה ברשותו:

בכתב האישום נטען כי טפר החזיק במידע בדבר משא ומתן שניהלה מדקון בעניין רכישתה ע"י מקסון בשנת 2005, והוא החזיק מידע פנים בנוגע להתקדמות המשא ומתן בין החברות. טפר ביצע במהלך 2005 18 עסקאות ני"ע של מדקון, במסגרתם גרף רווח בסך של כ-30 אלף שקל.

באשר לארזים, חברת הנדל"ן ניהלה לפני כשמונה שנים משא ומתן בדבר לרכישת 64 נכסי נדל"ן בבריטניה תמורת כ-1.8 מיליארד שקל. בכתב האישום נטען כי טפשר ניהל קשר רציף עם הנהלת ארזים ומעורבותו בעסקה הייתה אינטנסיבית. עם זאת, טפר גרף כ-8.6 אלף שקל בלבד מהשימוש במידע הפנים - אותו טפר התחייב לשמור בסוד.

גם סטארלימס ניהלה בשנת 2005 משא ומתן בנוגע לעסקה לאספקת רישיונות שימוש בתוכנה סטארלימס לאחת מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות בעולם תמורת כ-4 מיליון דולר. טפר היה מצוי ברזי העניינים, וניצל זאת לעריכת 7 עסקאות, שבמסגרתן גרף כ-15 אלף שקל.

לגבי טאואר, החל מאמצע 2006 ניהלה חברת השבבים משא ומתן באשר להסדר חובותיה עם הבנקים לאומי ופועלים. לפי מתווה ההסדר אז, הבנקים יוותרו על חלק ניכר מחובות טאואר בתמורה למניות בעלת השליטה החברה לישראל, שהתחייבה להזרים לטאואר כספים ולהזמין עבורה ציוד מספקים שונים לצורך הרחבת כושר הייצור שלה. טפר ניצל מידע זה וביצע 12 עסקאות, במסגרתן גרף רווח של כ-9 אלף שקל.