אדם רויטר: "אני מכיר מנהלים שמכינים עכשיו רשימות פיטורים, למקרה שהדולר ימשיך ליפול - צריך לפעול במיידי"

"בפעולה משולבת של בנק ישראל והאוצר שכוללת רכישת דולרים במספר מיליארדים ומסוי ספקולנטים שמשקיעים באג"ח אפשר להקפיץ תוך שבוע את שערו של הדולר ל-3.8 שקלים", כך אומר בשיחה עם Bizportal ד"ר אדם רויטר , מנכ"ל חברת חיסונים פיננסים, בהתייחסו לנפילת שערו של הדולר לרמה של 3.5 שקלים, לאחר שנפל מתחילת השנה ביותר מ-6.1%.

"החברות שנמצאות כרגע בבעיה אמיתית כתוצאה מירידת שערו של הדולר הן החברות המשתייכות לתעשייה המסורתית שמתאפיינת בשיעורי רווחיות נמוכים, כגון חברות בתחום הפלסטיקה והמתכת, אבל אין ספק שגם חברות ההיי טק נפגעות מירידת שערו של הדולר בשל כך שרוב ההוצאות שלהן הן הוצאות שכר בשקלים, בעוד שהכנסותיהן הן במט"ח. בגלל שחברות ההיי טק לא עוסקות ביבוא שהוזל כתוצאה מהייסוף ,אז אין להן איך לקזז את הפגיעה בהכנסות המט"חיות", אומר ד"ר רויטר שהחברה שבראשה הוא עומד עוסקת במתן שירותי מט"ח וגידור סיכונים למאות חברות ישראליות יצואניות מכל ענפי המשק, רובן גדולות ורובן מתחום ההיי טק.

'למה לנו לגדר בהפסד'

"מבחינה סטטיסטית של נתוני הפעילות של החברות במשק אפשר לומר שכמעט כל החברות הגדולות במשק עוסקות בגידורים של סיכוני המט"ח. מעט החברות שלא עושות את זה הן באמת במצב קטסטרופלי. אבל צריך להבין שגם החברות שמבצעות גידורי מט"ח נוטות להגדיל את היקף הגידורים כשהשערים הם טובים (גבוהים) ולהקטין את היקף הגידורים כשהשערים הם רעים (נמוכים)".

"בהגדרה, ברמה נמוכה יותר הם מגדרים הפסד, אז הם אומרים לעצמם 'למה לנו לגדר את ההפסד' ונמנעים מכך, למרות שאם הם לא מגדרים והשער ממשיך לרדת הם יפסידו עוד. אני שומע הרבה מאוד הנהלות של חברות שמיוזמתן ומרצונן בשערים מאוד נמוכים לא מעוניינות לבצע גידורי מט"ח. בנוסף אנחנו רואים תופעה שחברות שהכנסותיהן הן דולריות לא מבצעות המרות לשקלים אלא יושבים על הפיקדונות הדולריים".

• השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר
• השקעה באופציית פוט של אנבידיה: האם זו החלטה חכמה?

"ברוב החברות היצואניות שאנו מלווים שער התקציב הממוצע לשנת 2014 הוא או 3.55 שקלים או 3.6 שקלים. כלומר אם הם יבצעו גידור בשער הנוכחי של כ-3.5 שקלים הם כבר הגדרתית מקבעים הפסד בתקציב שלהן וזו בעיה!. זה לא שאני אומר שלא מגדרים בכלל ברמות האלה, אבל בהיקפים קטנים בהרבה מבשערים גבוהים יותר".

"אני מכיר מנהלים שכבר מכינים רשימות פיטורים למקרה שהדולר ימשיך ליפול. אין להם ברירה. שמעתי את זה בעשרות חברות. זה חמור ביותר!. בחברות ההיי טק כבר אומרים לי שמחיר של מהנדס בישראל כבר כמעט שווה למחיר של מהנדס בארה"ב. זה דבר שעלול ליצור בעיה".

תוך שבוע אפשר להקפיץ את הדולר ל-3.8 שקלים

"אם הירידה בשער הדולר תימשך אני חושב שנראה הורדת ריבית. אבל לדעתי יש כלים יותר טובים לגרום לעלייה בשערו של הדולר ובראשן ההתערבויות. אם באמת רוצים אפשר תוך שבוע של עבודה רצינית להעלות את שערו של הדולר לרמה של 3.8 שקלים. אפשר לעשות את זה בעזרת פעולה משולבת של התערבויות בהיקף של מספר מיליארדי דולרים. לטפטף כל פעם עוד מאה ועוד מאה - זה בולשיט".

• הדולר מאבד 1%, התממש 2.5% ביומיים
• אחרי הזינוקים בוול סטריט: הדולר יורד ב-1.2% - 3.77 שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"במסגרת הפעולה המשולבת צריך גם להודיע על מיסוי של ספקולנטים זרים על ההשקעות שלהם באגרות חוב ארוכות משנה אחת וכך כמו שקרה עם ההוראה שניתנה בזמנו על מיסוי המסחר במק"מ נראה את הספקולנטים יוצאים מהשוק המקומי ובכך נותנים רוח גבית לדולר. זה שלא עשו את זה קודם זה מטופש אבל הגיע הזמן לעשות את זה".

"צעד שני שצריך לעשות במסגרת המהלך המשולב הוא התערבות של בנק ישראל במאסות, עם צריך לקנות מיליארד דולר או שני מיליארד דולר אז לקנות. זה לא משנה שבנק ישראל מחזיק כבר היום בהר של יותר מ-80 מיליארד דולר, זו חשיפה חשבונאית מאזנית ולא חשיפה תזרימית ואין איתה שום בעיה".

"דבר שלישי הוא התערבות מכיוון משרד האוצר שטוען כיום שהוא מגדר את החוב החיצוני של ישראל אבל עובד כאחרון הסוחרים וקונה רק בשער ממש טוב לו, שלא חס וחלילה הוא יפסיד על הגידורים שלו. הלו, תתחילו לעבוד. הם לא יודעים איך לעבוד בשוק המט"ח, מה הם חוגגים על כל 100 מיליון דולר שהם קונים, זה לא מזיז לאף אחד כלום".

"את יודעת מהו היקף הגידורים שמשרד האוצר צריך לעשות על מנת להשתוות לממוצע במדינות ה-OECD? שישה מיליארד דולר, וזו פעם ראשונה שאני מציג את הנתון הזה. היום החוב החיצוני שמנהל האוצר מגודר בשיעור של כ-10% והוא צריך להיות מגודר על כ-30% כמקובל ב-OECD. בשביל זה האוצר צריך לקנות לטענתנו עוד 6 מיליארד דולר".