החוש השישי: רוצים להשקיע כמו באפט? מחקר חדש של -AQR מגלה את הדרך

מי לא רוצה להבין את קו החשיבה של האורקל מאוקלהומה בכל הקשור להחלטות השקעה. האיש שהונו ממשיך לטפס, ועומד כעת על 58 מיליארד דולר, השיג את רובו דרך ההשקעה הנכונה בעיתוי הנכון. אז איך הוא עושה את זה?

ובכן, מחקר אקדמי חדש של מחלקת המחקר באוניברסיטת קיימבריג' מתיימר לענות על השאלה. המחברים כולם בעלי רזומה אקדמאי מרשים, עובדים כעת בחברת AQR CAPITAL MANAGMENT אשר מנהלת נכסים בשווי 90 מיליארד דולר.

בפתיח של המאמר נכתב:

"אנו נראה כי את הביצועים של וורן באפט ניתן להסביר בחשיפה למניות בעלות סיכון נמוך ובעלות מרכיבים איכותיים. הממצאים הללו עיקביים עם העובדה שמשקיעים מ-Graham-and-Doddsville הצליחו לעקוב אחר האסטרטגיה ולהשיג דומה. ולכן, ההצלחה של וורן באפט איננה מזל כלל."

מחברי המאמר בחנו את הרזומה של וורן באפט מאז רכש ב-1964 את ברקשייר התוואי (סימול: BRK.A). הנוסחה שהחוקרים מצאו מבוססת של שני חלקים מרכזיים. מארק הולברג, עורך כתב העת הקרוי על שמו תמצת את המחקר ודלה את הנתונים המהותיים.

הנוסחה: זול = רווחי

מחברי המאמר מציינים כי העבר מלמד שבאפט בוחר את המניות הזולות לתיק. מניות אשר נחשבות בטוחות יותר, בעלות תנודתיות נמוכה מהממוצע ויחס נמוך של מחיר לערך בספרים (כמו גם בטא נמוכה). בנוסף לכך, החוקרים מצאו כי מרבית המניות הגדילו את הרווחים יותר מהממצוע בענף וחילקו נאה לבעלי המניות.

הדבר השני, והוא הדבר שגורם להרמת גבה, נקרא השקעה במניות "בשוליים". הכוונה להלוות כסף לרכישת מניות בכמות גדולה יותר מאשר היה ניתן לרכוש ללא ההלוואה. החוקרים מצאו כי על מנת להשיג את התשואות של באפט יש להחזיק בתיק שממונף ב-60%. וכך באפט מלווה מספיק על מנת להחזיק 160 דולר של מניות זולות על כל 100 דולר של פרוטפוליו.

הבין לפני 50 שנה מה שלמדנו היום

אנדראה פריזני, אחת ממחברות המאמר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק ועובדת ב-AQR מציינת כי ברקשייר התוואי הייתה בממוצע ממנופת בשיעור זהה לכל אורך תקופת שליטתו של באפט. פריזני ממשיכה וטוענת כי בקלות אפשר להתבלבל בנוגע לנקודה זו מכיוון שברקשייר בעלת ענין בחברות רבות במשק ויכולה להלוות סכומים רבים מהן. על פי מחקר נפרד של הפרופ', נכון להיום, שווי האחזקות של ברקשייר כפול מהשווי הנקי של החברה ולכן יחס המינוף עומד בערך על 1 או 2 - גבוה יותר ממצוע המינוף ארוך הטווח.


דבר מעניין נוסף שנעדר מהנוסחה במאמר הוא ההשקעה של באפט בחברות פרטיות. המאמר מציין כי אין הדבר הכרחי על מנת להדגים את היכולות של באפט מכיוון שהתשואה אשר השיג מהשקעות אלו נמוכה מהתשואה אשר השיג מהשקעותיו בחברות ציבוריות. "מצאנו כי הן התשואה מחברות פרטיות והן מחברות ציבוריות תרמה לרווחיות של בפאט אולם הפרוטפוליו של המניות הציבוריות תפקד טוב יותר".

לס פדרסון, אחד ממחברי המאמר ופרופ' באוניברסיטת ניו יורק מציין לבסוף כי באפט עדיין זכאי למלוא הקרדיט ואף יותר. "למרות הכל, לקח לחוקרים שנים של עבודה על מנת להבין את מה שבאפט הבין לפני 50 שנה. בנוסף היה לו האומץ להמשיך עם אותה האסטרטגיה גם בתקופות קשות יותר."