נלחמים בהון השחור: בנק ישראל - "ליישם שיטת דיווח מס הצהרתי לשכירים"

מלחמת החורמה של רשויות המס בהון השחור עולה מדרגה. שחרר היום קטע ממחקר שיפורסם בקרוב, ממנו עולה כי הבנק המרכזי ימליץ על הטלת חובת דיווח הצהרתית בישראל לכלל השכירים. כלומר, אם עד היום חלה חובת דיווח על הכנסות והוצאות על חברות ועצמאים בלבד, כעת יחויבו שכירים להגיש דוחות דומים למס הכנסה.

חשוב לציין שהמחקר לא ממליץ על השיטה הנהוגה בארה"ב ובמדינות נוספות, שם ממלאים מדי שנה מיליוני שכירים את הדוח השנתי למס ההכנסה בעצמם, אלא מדובר בשיטה יעילה יותר בה תחושב חבות המס על ידי הרשויות ותשלח לשכיר לאישור בלבד או לביצוע תיקונים.

"מספר ועדות מקצועיות המליצו בעבר על הטלת חובת דיווח כללית בישראל", נכתב בדוח. "המניעים לכך הם צמצום התופעה של הכנסות לא-מדווחות, שינוי מערכת המס, שיפור מסדי הנתונים ועוד. חובת דיווח כללית משמעותה הרחבת חובת ההגשה של דוח שנתי לכלל השכירים".

לפי בנק ישראל, שיטה זו נהוגה כיום בארה"ב, קנדה, צרפת, דנמרק ויוון, בעוד שבכמחצית ממדינות ה-OECD נהוגה השיטה המקובלת כיום בישראל. "הצורך בחובת דיווח לשכירים נובע ממבנה מערכת המס של המדינה. במדינות שבהן המיסוי משולב – כלומר חבות המס מחושבת על בסיס כלל ההכנסה של הפרט, הן מעבודה והן ממקורות אחרים – על הפרט להגיש דוח שנתי המרכז את כל סוגי הכנסתו".

"בישראל לעומת זאת מוטל על ההכנסה מכל מקור שיעור מס נפרד, שאינו תלוי בהכנסה ממקור אחר . כך, שיעורי המס על שכר אינם תלויים בהכנסות אחרות, וסכום המס מחושב ומועבר למדינה על ידי המעסיק. ההכנסות שלא מעבודה חייבות בשיעורי מס קבועים, שבדרך כלל אינם תלויים בהיקף ההכנסות האחרות , והתשלום למערכת המס מתבצע בעת עריכת העִסקה או הפקת ההכנסה. מערכת חוקי המס בישראל מאפשרת אפוא לרשויות המס לחשב את חבות המס ולבצע תשלומי מס בלי שהפרט יגיש דוח מרכז", מסבירים בבנק.

סיבה נוספת שנותנים בבנק ישראל להגשת דוח שנתי - "קיום הטבות פרטניות לשכירים בגין הוצאות שונות, הטבות שניתן לממשן רק באמצעות הגשת דוח שנתי. בישראל ההטבות בגין ההוצאות הקשורות לעבודה מוענקות לשכירים דרך המעסיק, באמצעות מערכת נקודות זיכוי המקנות לעובד את ההטבות ללא צורך בהגשת מסמכים על ההוצאה (על פי הצהרת העובד בטופס 101). הרחבת חובת הדיווח בישראל לשכירים תאפשר לשנות את מערכת המס הקיימת".

כאב ראש לשכירים - 14 שעות למילוי דוח שנתי

לצד יתרונות כמו העמקת הציות לחוקי המס, השינוי כרוך גם בכאב ראש לא קטן לשכירים, במיוחד אלו שאינם רגילים להתעסק בניירת מסובכת. "בארצות הברית, למשל, חישבו רשויות המס ומצאו כי משך הזמן הנדרש מכל נישום למילוי הדוח השנתי נאמד בכ-14 שעות", נכתב בדוח.

כדי לצמצם את הנטל הזה, מציינים בבנק ישראל כי "בחלק מהמדינות המנהיגות חובת דיווח כללית מיושמת שיטת הדיווח ההצהרתי (prefilled tax return), שלפיה רשויות המס מכינות בעצמן את הדוח השנתי עבור כל פרט על סמך הנתונים המנהליים על הכנסותיו". לשם כך דרושה מערכת מידע מרכזית שמכילה את כל נתוני ההכנסה של הפרטים במשק מגופים שונים, ועל סמך נתונים אלו נערך חישוב אוטומטי של חבות המס האישית שנשלחת לשכיר לאישורו.

"הנהגת חובת דיווח כללית בשיטה ההצהרתית בישראל תצמצם במידה ניכרת את תשומות הפרט בהכנת הדיווח בהשוואה לדיווח אישי אקטיבי", מסביר הדוח. "כדי ליישמה נדרשים: הכנת תשתית טכנולוגית לשידור מקוון וזיווג של מידע ממקורות שונים, וגם חקיקה שתאפשר את העברת המידע הפרטי מהגופים השונים לרשויות המס. היום יש בידי רשות המסים מאגר מידע המכיל את המידע המלא על ההכנסות מעבודה של שכירים, המתבסס על דיווחי מעסיקים (טופס 126). הוא מכיל מידע רחב על יותר משלושה מיליוני שכירים, ויכול לשמש בסיס לבניית מערכת מידע מרכזית שתאפשר את הכנת השומות האוטומטיות לשכירים . צירוף של דיווחי גופים נוספים (כגון בנקים, קרנות פנסיה, חברות והמוסד לביטוח לאומי) והצלבת נתוני מס ההכנסה ומע"מ יאפשרו הפקה אוטומטית של דוח שנתי מלא לכל שכיר".

בבנק ישראל מקווים שמערכת כזו תוכל לשמש ככלי למאבק בכלכלה הלא מדווחת, שכידוע היא תופעה רווחת כיום בארץ. קשה לאמוד בוודאות את היקף התופעה, אך סביר שהיא מביאה להפסד לא קטן בהכנסות המדינה. עם זאת, במחקר מודים כי אין ודאות שמהלך זה יביא לשיפור במצב.

"נושא היעילות של דיווח כללי בהתמודדות עם הכלכלה ה"שחורה" טעון בדיקה; זאת לנוכח העלויות הניכרות שיהיו כרוכות בכך. אם יתברר כי הכלי אפקטיבי, והמדינה תחליט להנהיג דיווח כללי, יש ליישמו בשיטה מתקדמת, הממצה את האפשרויות הטכנולוגיות העדכניות – שיטת הדיווח ההצהרתי. התשומות ששיטה זו דורשת פחותות במידה ניכרת מאלה של השיטה ה"אקטיבית" המסורתית, המחייבת כל פרט להגיש דוח שנתי", מסכמים במחלקת המחקר של בנק ישראל.