יחזקאל דגן: "הגרמנים רצו לזרוק אותי כתינוק לאשפה, היום הם נותנים לי פרס"

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי. בין הניצולים אנשי עסקים שתרמו רבות לכלכלת ישראל, אחד מהם הוא יחזקאל דגן, בן 77, יו"ר תאגיד המשתלות "חישתיל".

דגן נולד בשנת 1937 בעיר Essen ארבע שנים לאחר עליית הנאצים לשלטון. אימו הגיעה לבית החולים כדי ללדת ובמהלך ההכנות לקראת הלידה הצוות הרפואי גילה שהיא יהודיה ולא הסכים שהיא תלד על אחת ממיטות היולדות.

היא הופנתה לחדר כביסה מלוכלך כדי שתכרע ללדת שם לבדה ללא עזרה מאיש. מיילדת גרמניה שריחמה עליה סייעה לה ללדת על הריצפה ואמרה לה שעליה לברוח מבית החולים כי לפני כניסתה לחדר היא שמעה שהצוות הרפואי מתכנן לזרוק את התינוק לאשפה.

אימו הצליחה לאסוף כוחות ולברוח, ויחזקאל קיבל תעודת לידה גרמנית על שם היינריש דגן. בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המשפחה ברחה לאיטליה שם נדדו ממקום למקום והתחבאו בעיקר בהרי הברוצים. עיקר העזרה הגיעה מאיטלקים כפריים.

בזכות התושייה הרבה שהוריו גילו הם הצליחו להציל את יחזקאל ואחיו ולשרוד את המלחמה. כבר לאחר עליית הנאצים לשלטון הם שינו את שם משפחתם מ"הקהל", שם משפחה יהודי בולט למשפחת דגן (DEGENׂ). בישראל אגב הם השאירו את שם המשפחה, אך שינו את הצליל (DAGAN).

בני המשפחה עברו במהלך המלחמה בין מדינות שונות כולל לוב לשם הגיעו כשניסו לברוח לישראל ושרדו תלאות רבות: "הוריי היו בעלי תושיה רבה ולא אדישים למצב, היו להם כוחות פיסיים וכוחות נפשיים. הם הצליחו לברוח אפילו שאבי היה מבוקש של הגסטאפו".

בגיל 8 הגיע יחזקאל דגן עם משפחתו לעתלית, משם עבר לחולון ובגיל 15 החליט להיות חקלאי ועבר לקיבוץ סעד, קיבוץ ממלכתי דתי בקרבת רצועת עזה. "האכזריות של הצברים היתה קשה - הם קראו לנו סבונים", מספר יחזקאל שהצליח לקבל את חותמת הצבריות בגיל 18 - לאחר התיכון התגייס לצה"ל, שירת כלוחם בצנחנים ואף השתתף בצניחה הקרבית היחידה שצה"ל ביצע - במתלה בשנת 1956.

לאחר השירות הצבאי גר בקיבוץ בארות יצחק, קיבוץ דתי ממזרח ליהוד, וכשעזב החליט לצאת לדרך עצמאית והקים את חברת "חישתיל". בשנה שעברה זכה בפרס בעיר הולדתו ואמר "פה רציתם לזרוק אותי לאשפה והיום אתם נותנים לי פרס ראשון".

חישתיל

חישתיל מתמחה בייצור שתילים: ירקות, תבלינים וצמחי נוי. החברה מונה כ-210 דונם של חממות ייצור פרוסות ב-5 אתרים בישראל ועוד כ-200 דונם בשותפויות בחו"ל, מייצרת למעלה ממיליארד שתילים וצמחים של ירקות, תבלינים וצמחי נוי, מהם כ-80 מיליון ירקות מורכבים המשווקים בארץ ומיוצאים לחו"ל.

בנוסף, מפעילה חישתיל חמש משתלות נוספות בחו"ל באיטליה, דרום אפריקה, טורקיה ויוון. החברה גם עוסקת בפיתוח זני ירקות ותבלינים חדשים. החברה מונה כ-1000 ברחבי העולם ומייצרת 1.3 מיליארד שתילים בשנה.

מה דעתך על היחסים בין ישראל לגרמניה?

"הגרמנים משתדלים לעזור ובמובנים רבים הם יותר טובים מעמים אחרים ולפעמים אפילו יותר מהאמריקנים, הם נתנו צוללות לחיל הים. מצד אחד אסור לשכוח, אבל מצד שני היום מדובר בדור אחר".

עד כמה העם הגרמני להערכתך ידע על הזוועות של הנאצים?

"זה היה עם שלם שהלך בדרך איומה, שהתלהב מעריץ מטורף, זה לא מעט עשבים שוטים. יש היום אנטישמיות והכל יכול לקרות גם היום ולכן צריך להיות חזקים ולהאמין בדרך שלנו והכי חשוב צריך לשמור על אחדות שלנו".

תקומה

יחזקל דגן גר היום במושב נחלים שליד פתח תקווה. השנה האחרונה היתה סגירת מעגל אישית עבורו. למעלה מ-70 שנים לאחר שנאלץ לעזוב הוא חזר לעיר מולדתו, Essen בגרמניה, וזכה בפרס הראשון על חדשנות בתערוכת IPM, התערוכה המובילה בעולם לצמחי גינון, נוי ותבלין שנערכת בעיר.

הפרס ניתן לפיתוח הישראלי "בונסאי בזיל", בזיליקום שבמקום לגדול כשיח גדל כעץ קטן בעל טעם ייחודי וצומח ללא הפסקה עונתית. הודות לעמידותו למחלות הבזיל בונסאי מפחית את השימוש בחומרי הדברה. דגן הוא הישראלי הראשון שזוכה בתערוכת הגינון הבינלאומית והמוערכת בתחום.