הטלטלה בקמהדע: אחרי הכישלון בניסוי והנפילה במניה, מה אומרים האנליסטים?

ביום שישי האחרון שחררה חברת קמהדע את תוצאות הניסוי בתרופת הדגל שלה - AAT באינהלציה, והאכזבה הייתה גדולה. בבורסה, תגובה המניה היית נפילה של 35%, כלומר חזרה למחיר של סוף 2012 (מחיקת מהלך עליות של שנה וחצי!).

האנליסטים המסקרים את המניה מנתחים כעת את התוצאות, וחלק מהם כבר יוצאים עם שורה תחתונה. ראשון לעשות היה אופנהיימר שהפחית כבר ביום שישי את ההמלצה למניה מ"תשואת יתר" לתשואת שוק" והסירו את מחיר היעד.

האנליסטים של אופנהיימר: "מעבר לאי העמידה ביעד הראשוני של הניסוי, לא ברור אם החברה הצליחה לעמוד באחד מהיעדים המשניים שלו ירידה של 50% במספר ההתקפים הקשים. החברה לא סיפקה ניתוח סטטיסטי מורחב ולכן, קשה לדעת האם העמידה ביעד זה היא מובהקת סטטיסטית. אנחנו מעריכים כי החברה תיאלץ לבצע ניסוי נוסף, ייתכן שתוך כדי הגדרת יעד ראשוני שונה, למשל בחינת תפקוד ריאות. אנחנו מעריכים כי ניסוי כזה יהיה מאתגר, בהתחשב באוכלוסייה הקטנה של חולים מתאימים ובגודל הניסוי הנדרש. אנחנו מסירים מהמודלים שלנו את ההכנסות של תרופת ה-AAT באירופה, מתוך הערכה כי נתוני הניסוי מקטינים את הסיכוי לקבלת האישור הרגולטורי באירופה."

עדכון ההמלצה שהוציא בנק ירושלים: מחלקת המחקר של בנק ירושלים הורידה את מחיר היעד של המניה ל-29 שקלים (לעומת מחיר קודם של 48 שקלים) ונקבה בהמלצה של תשואת שוק. "קמהדע הודיעה ביום שישי על כישלון בהשגת היעד המרכזי של מחקר הציר שלב II/III ל-AAT באינהלציה לטיפול בחולים עם חסר אלפא 1 ומחלה ריאתית (אמפיזמה תורשתית). במקביל, הודיעה החברה כי השיגה את אחד מהיעדים המשניים בניסוי. בהתאם למתווה שפרסמנו לפני עשרה ימים, לאור הכשלון בהשגת היעד המרכזי תוך הצלחה אפשרית (נתונים נוספים ימסרו בעתיד) ביעדים המשניים, שוויה של החברה נאמד על ידנו ב- 50 מ' דולר בפרויקט המדובר באינהלציה ו- 250 מ' דולר הנובעים מהפעילויות האחרות של החברה".

• קרנות החוב הטובות והחלשות - ומה התשואה שתקבלו בקרנות כאלו?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?

עוד נכתב כי "אנו מעריכים הבוקר כי העבודה מול הרשויות האירופאיות תהיה קשה, ואילו העבודה מול ה-FDA, שם קיוותה קמהדע להסתמך על נתוני המחקר האירופי כדי לקצר תהליכים, תהיה קשה עוד יותר. בעיקר בשל מה שמסתמן כתלות ברצונה הטוב של הרשות האירופית בשלב הזה, אנחנו מאמצים גישה זהירה ומעניקים המלצת תשואת שוק".

סבינה לוי, אנליסטית לידר שוקי הון התייחסה לתוצאות ואמרה ל-Bizportal "התוצאות היו מפתיעות ומעורבות. אחרי העיכוב בפרסום התוצאות, אפשר היה לצפות לתוצאות קצת יותר ברורות לגבי המובהקות שלהן, קשה להבין אותן מהנתונים שפורסמו שהיו מאוד מוגבלים."

"יש כרגע הרבה סימני שאלה לגבי אופי ההשפעה של התוצאות האלה על הרגולטור, מה שבטוח הוא שלגבי לוחות הזמנים האפשריים לאישור שיווק באירופה ובארה"ב יש כבר הרבה פחות ודאות וקשה להסיק מסקנות." לגבי מחיר המניה אמרה לוי כי "אחרי הירידות שנרשמו המחירים הנוכחיים כבר עשויים לגלם אפסייד מסוים, אבל עם סיכון ואי ודאות גבוהים יותר."

• מעל 2 מיליארד דולר השקעו בתעשיית הביומד הישראלית ב-2023
• המירוץ אחר חיי נצח - האם יש פוטנציאל השקעה בטיפולים מאריכי ימים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לוי מדגישה את החשיבות הגדולה לגבי עניין השיפוי הביטוחי: "מובהקות התוצאות המשניות של הניסוי הן קריטיות לגבי קבל שיפוי ביטוחי באירופה, שכן נכון להיום אין שם שיפוי ביטוחי לתרופה הקיימת של הגלאסיה. אם התוצאות יספקו את חברות הביטוח, השאלה תהיה באיזו מידה השיפוי יכסה את עלות הטיפול באירופה שמוערך בכ-80 אלף דולר לשנה למטופל אחד. בארה"ב יש שיפוי ביטוחי מלא לתרופה שהמחיר שלה מגיע לכ-100 אלף דולר לשנה למטופל. עדיין יש סיכוי לאישור אבל צריך לראות מה יהיו הממצאים הסופיים.

ההשלכה על סקטור הביומד

האם לתוצאות המאכזבות של קמהדע תהיה השפעה רוחבית על סקטור הביומד. בשנה האחרונה דווקא התבשרנו על גופים מוסדיים שמאמינים יותר בבתחום והפכו לבעלי עניין או שהשקיעו בלא מעט חברות בשוק, כמו באיתמר מדיקל, בריינסוויי, רדהיל וכמובן מזור רובוטיקה.

שלא לייחוס, באחד מגופי החיתום הגדולים אמרו הבוקר ל-Bizportal כי "לתוצאות הלא טובות של קמהדע תהיה השפעה לרעה על הגיוסים וההנפקות בסקטור. סביר להניח שנראה התקררות בשוק לתקופה מסוימת, עד שאולי נראה תוצאות חיוביות מכיוון אחר שיחזירו את הביטחון של המשקיעים."

נזכיר כי בחודש מארס השנה, אורי הרשקוביץ', שותף מנהל בקרן ספרה גלובל הלת'קר, הגדיר את תוצאות הניסוי של קמהדע כ"אירוע בינארי" והוסיף "במידה והניסוי יצליח - וזה האירוע החשוב ביותר בתחום הביומד בשנת 2014, המניה של קמהדע צפויה לזנק בשיעור חד מאוד. אם הניסוי יכשל המניה צפויה להיחתך בעשרות אחוזים".

לשאלה כיצד תוצאות הניסוי הזה עשויות להשפיע על השוק אמר אז הרשקוביץ' כי "בשני אופנים: הראשון - ישירות בגלל המשקל של קמהדע במדד והשני - בעקיפין בגלל הסנטימנט. במקרה של כישלון אנשים יזכרו שיש סיכון בתחום ובמקרה של הצלחה אנשים יזכרו שיש סיכוי בתחום".