על הנתון הזוועתי שפורסם אתמול, ושוקי המניות שגעשו - מה באמת משפיע?

האם המשק, הן העולמי והן הישראלי, עומד לצאת סוף סוף מהקיפאון וההאטה של ה-5 השנים האחרונות, או שנכנסנו לתקופה של עליות, ירידות ודשדוש מתסכל? האם הריביות האפסיות במדינות המפותחות תלוונה אותנו שנים ארוכות, או שנתעורר יום אחד לגל של עליות ריבית ונאמר: הסימנים היו על הקיר ולא ראינו?"

אין להפריז בחשיבותה של שאלה זו. בנקים מרכזיים גדולים, בארה"ב, בבריטניה ואף ביפן, מהססים וממתינים לשובר שוויון, שיגרום להם להפסיק את ההזרמות והתמריצים. יש סיכוי סביר שכבר היה עליהם לסגור את השלטר, אך המשבר שחוותה הכלכלה הגלובלית היה כל כך טראומטי, שהם רוצים "להיות בטוחים".

הדרך הטובה ביותר "להשתכנע", היא בשימוש הנתונים על ביצועי הכלכלות, אך כאן טמונה גם בעיה - יש יותר מדי מדדים שמכסים יותר מדי תקופות, חלקם מגיע בפיגור וחלקם צופה קדימה, ובסך הכל לא ניתן להבין מהם מסקנה חזקה מספיק שהמשבר תם והצמיחה בדרך.

כדוגמא, בארצות הברית נמסר אתמול כי התוצר התכווץ כמעט 3% ברבעון הראשון של השנה - תוצאה גרועה ביותר, אך הלו, וול סטריט, תנו לחורף ללכת. המומחים אומרים שהתוצר התכווץ בגלל החורף הקשה, וברבעון השני (שכבר הסתיים...) התמונה תתהפך. לצורך כך הם מביאים נתונים על הייצור התעשייתי ואשראי משקי הבית, שעלו לאחרונה יותר מהצפי, ואמורים לבשר על התפנית הצפויה. כך גם מדדי ציפיות, כמו מדדי מנהלי הרכש בתעשייה או מדדי אמון הצרכנים.

עם כל זאת, סקרי הציפיות עצמם עלולים להפוך כיוון כפועל יוצא של נתוני התוצר המאוחרים שהפתיעו לרעה. המעגליות הזו קשה מאוד לפיצוח ובכירי הבנק המרכזי בארצות הברית מהלכים זה זמן בין הטיפות בניסיון לומר לציבור, הצמא למוצא פיהם, מה באמת קורה, לאן הכלכלה הולכת והאם לצפות לעליית ריבית עוד השנה, בשנה הבאה, או אולי ב-2016.

בתי ההשקעות וגופי הייעוץ הגדולים נמצאים בבעיה דומה ולא קל להם לספק המלצות בטוחות מספיק לאורך זמן. התרחישים רבים ודינאמיים מדי. תנודתיות גבוהה בשוקי המניות והאג"ח היא אחת התוצאות הבעייתיות של מצב זה.

בסיכומו של עניין יש לפנינו בעיה רצינית: ישנו ריבוי נתונים סותרים, דווקא בזמן שנחוצה תמונה ברורה והחלטית, כזו שתאפשר למקבלי ההחלטות לעבור מהרחבה אגרסיבית של מספר שנים לריסון הדרגתי. אני חושב שיש צורך בחשיבה חדשה (אולי במסגרת אחת ההתכנסויות הקרובות של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, או גוף מרכזי אחר) שתגדיר ותעדף פרמטרים עיקריים ואחידים, על לפיהם תתקבלנה החלטות.

יש מקום להתחשב בנתונים עדכניים יותר בתקופה הנוכחית, ולתת פחות משקל לנתונים בפיגור, ובראשם ביצועי התמ"ג. כך גם סקרי הציפיות השונים, שמשפיעים על התנהלותם היומיומית של שוקי ניירות הערך סמוך ולאחר פרסומם יושפעו מאלה הראשונים במידה פחותה מהקיים.

משקי הבית, החברות והמשקיעים יקבלו את רשימת הפרמטרים ויתכננו את התנהגותם בהתאם לצפי על כל אחד מהם. אם אותם פרמטרים אכן יהיו תנודתיים פחות, יהיה קל יותר לשרטט תמונה כוללת ולפעול לפיה. בקיצור, בואו נפסיק את המצב בו הקיץ בתחילתו ואנו עדיין מזכירים את החורף הקשה כדי להסביר משתנים בפיגור.

רונן מנחם הוא מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.