גיא בכור: "מאז 67' שכחנו איך מנצחים פה מלחמות, מספיק להתנצל ולגמגם מול העולם - אנחנו מדינה או אזור חסות?"

'צוק איתן' נכנס היום ליומו ה-20 ותקיפות צה"ל בעזה חודשו לאחר הארכת הפסקת האש ההומניטארית ל-24 שעות נוספות, בעקבות ירי בלתי פוסק מהחמאס. מהמצב בשטח ודבריי שרי הקבינט הביטחוני ניכר שאנו עוד רחוקים מהפסקת אש. Bizportal שמע את רשמיו של ד"ר גיא בכור, מזרחן, משפטן והיסטוריון, עורך אתר G - Planet , על התנהלות הממשלה במבצע ועל הפתרון למצב שלדבריו יוביל לשקט ארוך שנים.

"ישראל מנהלת את המבצע כל הזמן תוך הצטדקות ומלמולי סליחה – ככה לא ניתן לנהל מלחמה, במיוחד כזו שמשפיעה על המשק ועל האזור. צריך לגיטימציה בינלאומית, אך היא תגיע כשישראל תנצח, ישראל שכחה איך מנצחים מאז 1967", אומר בכור בהתרסה בראשית דבריו.

בכור טוען שתפיסת העולם של השלטון בישראל עומדת להשתנות – "כל השיח של האליטה הישנה, שהולכת להתחלף, צריך ללכת עם שמעון פרס. ההנהגה בארץ יותר לאומית כעת ולא חיה באשליות של שלום, כפי שמוכרים לנו כבר 3 עשורים. מדובר בהנהגה לא מנותקת שמבינה שהציבור רוצה הכרעה ברצועת עזה. אם נכבד את עצמנו אז גם אחרים בעולם ובמזרח התיכון יכבדו אותנו, מי שמתנצל בזים לו, מי שעומד על דעתו מעריכים אותו. ישראל צריכה להבהיר באופן חד משמעי שהיא לא תהיה מוכנה להמשיך להיכתש".

"אם נכנסים אז עד הסוף"
"החמאס מנסה לנצח בנקודות, בניצחון אנליטי. עם החיזבאללה הייתה הרתעה, אך זה לא היה ניצחון. בעזה נלחמים על רצועת שטח באורך של 40 קילומטרים וברוחב של 15 קילומטר, זה מקום מנותק לחלוטין. למה אנחנו משדרים כזו הססנות? לא תמכתי במבצע יבשתי, אבל אם נכנסים אז עד הסוף, מה שלא נעשה עכשיו נעשה בעוד שנתיים-שלוש בתנאים יותר גרועים – היום מדובר ברקטות, מחר בטילים מצפון קוריאה".

בכור מסביר כי לפני שנתיים, במבצע עמוד ענן, מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון, כפתה עלינו לא להיכנס לעזה, היום העולם מבין שמדינה לא יכולה להישאר עם איום מטילים – "האם אנחנו מדינה או אזור חסות? צריך לעשות את מה שאריאל שרון עשה ב-1982 במערב בירות, כאשר צר על ערפאת והפלסטינים עד שיצאו מהשטח, צריך לנהוג באותה הצורה מול אסמעיל הנייה ושאר מנהיגי החמאס, אנחנו צריכים לקבוע את כללי המשחק".

הפתרון המצרי
ומי ייכנס לעזה במקום החמאס? "האמריקנים רוצים להמשיך לראות את חמאס בעזה כי הם מפחדים מארגון דאעש. צריכים לחזור לתקופה של לפני 1967, כלומר שמצרים תיקח את עזה בחזרה. ב-1967 עזה לא איימה על מצרים והיום היא מאיימת. מצרים מפחדת יותר מישראל מהקמת נמל בעזה, היא לא תיתן לטילים מאירן לאיים עליה. ישראל צריכה לעזור למצרים להיכנס, הם יאבטחו הכי טוב את הרצועה. מבחינתם עוד 1.8 מיליון ערבים, מול 90 מיליון איש בכל מצרים, זה טיפה באוקיינוס".

"המצרים מבינים שאם לא יטפלו בטרור בעזה הוא יגיע לקהיר. המזרח התיכון השתנה לחלוטין, המדינות נעלמות, דעאש הקימה חליפות ועזה היא חלק ממנה. מצרים לא יכולה להתפנק, אם יקומו בעזה ארגונים סלפיים במקום חמאס אז האיום עליה יהיה אדיר, הרבה יותר מאשר על ישראל".

בכור טוען שכניסת אבו לעזה היא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות: "אבו מאזן לא יכול לקחת שליטה בעזה, זה כבר נוסה ב-2005 – העברנו את כל הרצועה לרשות הפלסטינית, הם תפסו את מחנות צה"ל בעזה ולא לקח שנתיים עד שהעיפו אותה משם, זה לא עבד, למה שזה יעבוד גם עכשיו? פתאום רואים את אבו מאזן כ'נביא' ו'משיח', אלו מילים של האליטות הקורסות כאן – כל הסיפורים שלו של ויתור על זכות השיבה הם אגדות ילדים, פתאום הוא ובנו רוצים לחזור לצפת".

"ארה"ב מעדיפה את אירן על פני ישראל"
לגבי החשש של רבים שהאמריקנים יעזבו אותנו, אומר בכור – "רוצים שניבהל מהתקשורת, שנפחד שאובמה וקרי ייתנתקו מאיתנו, ארצות הברית היא לא רק אובמה ועוד שנתיים הם לא יהיו בשלטון. דעת הקהל בארצות הברית מעולם לא הייתה כה אוהדת כלפי ישראל - 75% מהאמריקנים תומכים בישראל, מול 15% בלבד בפלסטינים.

"אובמה רואה את אירן ככוח חשוב יותר מישראל באזור, באופן שגוי. ארצות הברית תומכת בציר השיעי של אירן, עיראק, סוריה והחיזבאללה, בו יש גם את קטאר, טורקיה, חמאס והאחים המוסלמים הסוניים. בציר השני יש את המשטרים הלאומיים הערביים הסוניים – מצרים, ירדן, וערב הסעודית, ציר זה רואה בתדהמה איך קרי מעדיף את הציר השיעי – במקום להוציא את האביב הערבי מעזה מכניסים אותו בכל הכוח פנימה. ב-20 ביולי ארצות הברית נתנה לאירן מתנה בדמות של הארכת המשא ומתן על תוכנית הגרעין, היא הייתה צריכה להתנות זאת בהפסקת הירי מצד החמאס והגי'האד האיסלמי, אך היא לא עשתה זאת".

כתבות מעניינות נוספות:
גוזלן: "מלחמת לבנון השנייה פגעה מאוד בתוצר" - איך מבצע צוק איתן ישפיע?
זליכה: "כלכלית ההשפעה של המבצע זניחה, אבל כתירוץ - הייתי משתמש בזה בשביל לחסל את תוכנית מע"מ 0%"