המצב כעת בשווקים הוא של חוסר מוחלט בתימחור הסיכון - אז איפה להשקיע?

שנת תשע”ד לא הייתה יכולה להסתיים באקורד מושלם יותר מאשר הנפקת עליבאבא. אין כמו הנפקה רותחת, הגדולה בהיסטוריה, של חברה בעלת שם הלקוח מעולם האגדות, וממשל סיני חמור סבר שעומד מאחוריו, על מנת לסדר לכולנו "את הראש" ולהעביר את המסר: השווקים חזקים - האגדה נמשכת.

מה שמתרחש בשנה האחרונה בשוקי ההון בעולם הוא הנמשל - אין זה משנה מהם הנתונים הכלכליים והמדיניים או הסיכונים. כמו שאומרים אצלנו "ועל פי כן" - שוק ההון נוע ינוע.

למי שלא זוכר, המשל מספר את סיפורו של עלי באבא, נער תמים, שהבחין במהלך טיול עם אחיו ביער ב-40 שודדים נכנסים לתוך מערה סודית, בעזרת משפט הקסם “ססמי היפתח”. בתוך המערה נמצא, כמובן, שלל אדיר, שעלי באבא ניכס לעצמו.

מה שחשוב לזכור מאגדה זו, שהיא חלק מסיפורי אלף לילה ולילה. על פי האגדה אלו סיפורים בהמשכים, ללא סיום, שסיפרה המלכה שחרזדה למלך שהיה נוהג להרוג כל אישה לאחר שהתחתן ובילה עימה את הלילה. המלך הסתקרן מהסיפורים וכך ניצלה שחרזדה.

חברת עליבאבא היא סיפור מצוין. היא עושה בעצם את מה שעושות ביחד חברות כמו אמזון, איביי וגוגל. החברה שולטת על כ-80% מהקניות המקוונות בכלכלה השנייה בגודלה בעולם - סין. על פניו המחיר של ההנפקה כלכלי, והכסף שייכנס לקופת החברה, יאפשר לה להסתער על שווקים נוספים, כמו השוק האמריקני - שבניגוד לסין - 88% מהציבור אינו מכיר את החברה.

אבל מה שלא נלקח בחשבון, שישנם סיכונים בסיסיים בהשקעה בחברה כמו עליבאבא. לדוגמא, האחיזה של הממשל הסיני בעסקי החברה, העובדה שמה שייסחר בניו יורק הינן מניות נחותות בחברה, האטה אפשרית במשק הסיני אשר אמיתות נתוניו הכלכליים נמצאים בספק תמידי, והכי חשוב - ההיסטוריה הרעה של הנפקות לוהטות של חברות סיניות בשוק האמריקני, אשר, ברוב המקרים, מסתיימות במפח נפש למשקיעים. אם נחזור למשל, יש לקוות שהמשקיעים בהנפקה לא יתבררו כארבעים השודדים - כולנו יודעים כי סופם של אלו היה רע ומר.

כאמור, אין זה מפתיע שזו הנפקת השנה בבורסות העולם, מכיוון שכל העולם מתנהל בשנה האחרונה ככזה שאינו מוטרד מנתונים כאלו או אחרים - הבורסות פשוט ממשיכות להתקדם. אני בטוח שכל אחד מאתנו שמע את ההסבר המושלם - אין אלטרנטיבות, הריבית דוחפת את כולנו לכיוון שוק המניות.

יש נתונים כלכליים רעים באירופה? אין בעיה מדפיסים כסף ופותרים כל בעיה. נתונים כלכליים שליליים גם ביפן? שוב אין בעיה, מדפיסים עוד יותר כסף והבעיה נפתרת. הגירעון גדל? לא נורא, מגדילים את הגרעון יותר, ממילא עלויות המימון צפויות לקטון כיוון שניתן לגייס כמעט בחינם.

אני מניח שכבר עלה בידכם להבין כי אני נכנס לשנה זו עם חששות לא מעטים. אני מודאג מחוסר, כמעט מוחלט, של תמחור סיכונים בשווקים, אשר האווירה השלטת הינה של פתרונות קסם למשברים. אם כך, מה בכל זאת ניתן לעשות בתחום הסולידי בשווקים?

הגרף המצורף ממחיש יותר מכל את הקיטון ההולך ונמשך בפרמיית הסיכון של ישראל בשנים האחרונות לעומת השוק האמריקני. ירידת התשואות באג”ח ממשלת ישראל לעומת התשואות על אג"ח ממשלת ארה”ב מדברת בשם עצמה.
צימצום זה, ואפילו היפוך בפערי התשואות - כלומר העובדה שניתן לקבל תשואות עודפות באג"ח בשוק האמריקני לעומת אג"ח בשוק הישראלי בחברות ברמת סיכון דומה או נמוכה יותר, מחייב לדעתי הענקת משקל גדול יותר לנכסים בשוק שמעבר לים - לא רק במרכיב המניות בתיק, אלא גם במרכיבי החוב. הגדלת משקל השוק האמריקני במרכיב המנייתי בתיק הינו תהליך שמתרחש כבר זמן מה, ועכשיו הגיע לדעתי, זמנן של אגרות החוב.

להלן מספר דוגמאות להמחשת טענותיי:


כפי שניתן לראות, במח"מ דומה (5.4 שנים בחו"ל לעומת 5.2 בארץ) ברמת ובדירוג גבוה יותר (דירוג התיק בחו"ל גבוה יותר בשתי דרגות מדירוג התיק לדוגמה בארץ) אנחנו מגיעים לתשואה טובה יותר בהשקעה באג"ח קונצרניות בחו"ל לעומת התשואה בארץ.

בניגוד לעבר, שער החליפין, שהיה חסם משמעותי בשנים האחרונות להשקעה בארה”ב, שינה "תקליט" וכיום אינו צפוי להוות מכשול למשקיעים בשוק האג”ח האמריקני בשנים הקרובות ( על פי הערכות הכלכלנים). כך שגם התירוץ של חוזקו של השקל ביחס לדולר אינה מהווה עוד שיקול נגד השקעה בחו"ל.

זה המקום לאחל לכולם שתהיה שנה טובה ומוצלחת. שנה של אגדות ששורשיהן נטועים עמוק בקרקע.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.