מחקר חדש: העדריות משפיעה על המשקיעים הרבה יותר מהנהוג לחשוב

רבות דובר ונכתב לאורך ההסיטוריה על אפקט העדר בשוק המניות. כל משקיע בטרם משקיע את כספו ודאי שואל את עצמו, מה הסיבות שמניעות אותי לרכוש את המניה? האם זה ההסכמה הכללית שמניעה אותי ואת מחירי המניה, או שבאמת אני מתמקד בנתונים הפיננסיים של החברה?

עדריות בקבלת החלטות, על פי הגדרתה המקובלת בספרות המקצועית היא "מצב שבו אנשים משנים את החלטתם כתוצאה מכך שצפו בהחלטות שקיבלו אנשים אחרים". מובן אבל, עדיין חשוב לציין שלא כל שינוי החלטה בעקבות אינטראקציה עם אחרים נופל תחת הקטגוריה של התנהגות עדר. התנהגות עדר של פרט היא מצב שבו הפרט צופה בהחלטות שקיבלו פרטים אחרים אך לא צופה במידע שיש בידם והוביל אותם להחלטת ההשקעה ועדיין פעל כמותם. נציין כי מחקרי עבר הצביעו על כך שעדריות מצויה גם בקבלת החלטות השקעה בקרב גופים מוסדיים כגון קרנות נאמנות.

מחקר חדש של החוקרת דר' רחל שלום גילה מהאוניברסיטה העברית, קובע שיש מוטיבים נוספים על אפקט העדר שעד כה לא נלקחו בחשבון. מאפיינים אלו מובילים את המשקיעים לשנות את קבלת ההחלטות בעולם ההשקעות, כמעט מבלי משים.

רחל מתארת את הישגי המחקר שלה בשפתה "למעשה, למרות שהמונח "אפקט העדר" חוזר ונשמע בהקשר של התנהגות השווקים הפיננסיים, התשובה לשאלה מה בדיוק תורמת התנהגות העדר להתפתחות המחירים של הנכסים הפיננסיים ולתנודתיות שלהם לא לחלוטין ברורה. צריך להבין שהעובדה שכולם קונים או כולם מוכרים ברגע מסוים אינה כשלעצמה מורה על עדר, שכן העובדה שכולם בחרו בחירה זהה יכולה לנבוע מסיבות אשר לא קשורות בתהליך של חיקוי. לכן האתגר הראשון של המחקר בתחום הוא לאבחן מתי אכן מופיעה התופעה."

"המחקר הוכיח את הקשר בין התנהגות העדר למידת הביטחון העצמי של מקבל ההחלטה וגילה כי השפעת התנהגות העדר על השוק תלויה בהשפעת ההתבוננות באחרים על מידת בטחונו העצמי של הפרט. הראינו כי בניגוד למה שמקובל היה לחשוב, התנהגות העדר יכולה להשפיע על התנודתיות גם באופן חיובי ולא רק באופן שלילי. הראינו כי במצבים בהם הצפייה בהחלטות של אחרים מגבירה את אי הודאות של הפרט ומערערת את בטחונו העצמי, התנהגות העדר אכן תשנה את מבנה הביקושים באופן שיביא להגברת התנודתיות, אך במצבים בהם הצפייה בהחלטות האחרים מקטינה את אי הודאות של הפרט ומגבירה את בטחונו העצמי של הפרט, התנהגות העדר של הפרטים תשנה את מבנה הביקושים באופן שיביא להקטנת תנודתיות. הראנו גם שהתנהגות עדר אשר אינה משפיעה על מידת בטחונו של הפרט בהערכתו את השוק, לא תשנה את מבנה הביקוש ולכן לא תשפיע על התנודתיות".

במילים אחרות, אפקט העדר פועל בשני מישורים. במידה והמשקיע מבחין בכך ששאר המשקיעים פועלים כמותו, הבטחון שלו עולה ולכן הסיכוי כי יעלה את סך ההשקעה שלו מעל למה שתכנן בהתחלה עולה. מסקנת מחקר שלא הייתה מוכחת עד כה. בנוגע להשפעת העדר על המחיר, המחקר מראה שהתנהגות עדר גורמת לשינוי קצר טווח במחיר הנכס בין אם היא מלווה בפגיעה או בחיזוק ביטחונם העצמי של הפרטים.

בשוק ההון ממשיכים לסבול מהעדריות

העדריות הנחקרת במחקרה של דר' שלום גילה היא מנת חלקם של מנהלי ההשקעות בשוק ההון בישראל. לדעתו של עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי באפסילון בית ההשקעות, תכונת העדריות רק הולכת ומחמירה. לדבריו " אפשר לראות כיצד השווקים בעולם הופכים להיות מסונכרנים האחד עם השני, תכונה שמגבירה את העדריות. האינפורמציה היום גלויה לכולם ואותו האופן. דוגמה לכך ראינו בשישי האחרון. כאשר נודעה הורדת הריבית בסין, כל השווקים פעלו בצורה דומה ובמהירות. אותה סיטואציה לפני 15 שנה לא הייתה מתרחשת באותו האופן. לשווקים היה לוקח יותר זמן לעבד את המידע".

אזולאי שמשמש כמנהל חברת הקרנות משנת 1998, מתאר את תופעת העדר החמורה ביותר בה נתקל "אני מאמין שהתופעה הכי חמורה שנתקלתי בה, הייתה בתקופת המשבר בשוק ההון של שנת 2008-2009. מה שחזינו בו אז היו מכירות חסרות הבחנה, של מוצרים פיננסיים שחלקם נבע ללא ספק בשל תפיסה עדרית. עדריות יכולה לגרום למשקיעים לפדות קרנות נאמנות, מניות או , תופעות נסבלות יחסית. מאידך, כאשר העדריות גורמת לפדיונות של קופות גמל, חסכון עם הטבות מס כל כך משמעותיות, ההשלכות של התופעה הופכות למכוערות."

לטענת אזולאי אפשר למצוא בבירור את התופעה גם היום. לדבריו "המכירות של אג"ח בשוק ההון שמתנהלות בימים האחרונים נובעות בחלקן בשל עדריות. ברור שיש בעיות עם חברת אי.די.בי, אבל אלו לא מצדיקות את המכירות בשוק. זה מדגים שוב את הנזק שהעדריות גורמת למשקיעים הקטנים. ההדיוטות קוראים את העיתונים והאתרים הכלכליים ונבהל. בתוך כך הוא מוכר בשפל ורוכש בשיא. כמה משקיעים אתה מכיר שהרוויחו באמת מהצמיחה בשווי של האג"ח הקונצרני?"