מדריך ליבואנים: כיצד ניתן להתגבר על קושי תזרימי בגלל תשלום מע"מ מייד עם שחרור הסחורה במכס

למרות שיעור הריבית הנמוך במשק ועלויות המימון הנמוכות יחסית, יבואנים רבים נתקלים בקשיי תזרים בגלל פער בזמנים בין התשלום עבור הסחורה שמיובאת לישראל לבין הרווח שגורפים ממנה. עו"ד איילת יצחקי ממשרד BDO זיו-האפט מסבירה כיצד ניתן להקל תזרימית באמצעות המע"מ המהווה כ-18% מסך ההוצאה. לדבריה "ישראל צריכה לראות מה קורה בעולם וליישם מנגנונים דומים".   מס ערך מוסף (מע"מ) מוטל על עיסקה בישראל, על מכר טובין ועל מתן שירותים, בשיעור אחד ממחיר העיסקה או הטובין, וכן מוטל מע"מ על יבוא טובין. באירופה קיימים מנגנונים שונים להקל על יבואנים כדי להפוך את המדינות לאטרקטיביות עבור סחר בינלאומי (כך למשל בהולנד, בלגיה, ספרד יוון ועוד).   איילת יצחקי: "מע"מ הוא מס שמשולם בייבוא על מלוא הערך לצרכי מכס הכולל עלויות הובלה משלוח ולעיתים מרכיבים נוספים ובנוסף על מיסי הייבוא (כגון מכס מס קניה) שחלים על הטובין המיובאים. המס משולם עם שחרור הטובין מפיקוח מכס. בישראל שיעור המע"מ 18% ובאירופה נע בין 17% (בלוכסמבורג למשל) ל-27% (בהונגריה). זהו נטל מימוני משמעותי בייבוא סחורות".   כיצד היבואנים מתמודדים עם המע"מ? "אמנם ניתן לקבל החזר בדרך של קיזוז מס תשומות, אך זאת במועד הגשת הדוח התקופתי למע"מ וככל שסך מס העסקאות באותה תקופת דיווח שווה או עולה על מס התשומות. הנטל המימוני גבוה בייחוד כאשר מס התשומות גבוה ממס העסקאות ומוגש דוח להחזר. החזר זה יתקבל תוך 30 יום אך הוא עשוי להיות מעוכב לעיתים חודשים ככל שהרשות מבקשת השלמת מסמכים או מבצעת בדיקה. כלומר אם מייבאים מלאי שעתיד לשמש לאורך זמן, אך קצב העסקאות החודשי (או הדו-חודשי) נמוך ממנו משמעותית, אזי נוצרת סיטואציה של החזר מע"מ בגובה הפער בין מס התשומות (ובכלל זה המע"מ ששולם ביבוא) לבין סך מס העסקאות באותה תקופה דיווח)".   תשלום המע"מ בייבוא חל בנוסף למיסי ייבוא שונים שמוטלים על ידי המדינה על סחורות שונות. שיעור המס הגבוה יותר מוטל על רכבים, חלפים, דלקים, סוללות, כימיקלים ועוד.   עו"ד איילת יצחקי מסבירה שפעמים רבות יבואנים רוכשים סחורות בהיקפים גדולים ומנגד ההכנסותיהם נפרסות לאורך זמן לפי קצב המכירות וההסכמים עם הלקוחות. כך גם מי שמייבאים ציוד רב ויקר ערך לצורך ביצוע פרוייקט תשתיתי או השקעה במכונות. המשמעות היא שיש נטל מע"מ כבר מהיום הראשון ותזרים רק בהמשך הדרך. היבואנים מתגברים על הפער הזה באמצעות אשראי בנקאי. הבנקים רוצים בטחונות והם לא מתרשמים במיוחד מהזכאות להחזרי מע"מ מהרשויות, העשויים למשל להיות מחולטים לטובת חוב מס אחר של הנישום.   מה קורה בעולם בתחום זה? "מדינות שונות מאפשרות כל מיני מנגנונים שמייתרים את פער המימון על המע"מ שמוטל על ייבוא. ישנו למשל מנגנון שמכונה דפרמנט (Deferment) שמיושם בהולנד, בלגיה ומדינות נוספות. רואים יותר ויותר מדינות שמקלות על יבואנים כדי שיפעלו בתחומן כמו למשל ספרד, צרפת, רומניה, אנגליה ויוון".   מה זה מנגנון דפרמנט? "מנגנון המאפשר תחת פרוצדורה מסוימת - העדר תשלום מעמ ביבוא ותחתיו דיווח בלבד על מס היבוא כמס תשומות ומס עסקאות בדוח התקופתי למעמ באופן היוצר "משחק סכום אפס". תחת הדפרמנט הקלאסי אין תשלום אין דוח להחזר ואין פער מימון".   האם יש דרכים נוספות? "יש מנגנונים נוספים שמאפשרים להמנע מפער מימון על מע"מ כמו למשל מדינות שמאפשרות להביא סחורה למחסן מע"מ (עם עלויות אחסנה נמוכות יחסית שלא כמחסן בונדד) ושניתן לשחרר ממנו סחורה בדיווח דומה לדיווח דפרמנט שהשורה התחתונה - משחק סכום אפס". ואם הזכרנו את הדוח להחזר מעמ, מדינות כמו איטליה מאפשרות לבצע פקטורינג של החזר המעמ כך שניתן להמחות את הזכות לטובת צד ג' למשל בנק".   מה צריך לעשות בישראל בנושא זה? "המדינה מציעה שירותי נמל מודרניים יחסית למדינות המזרח התיכון עם קרבה לאירופה ואסיה. עלינו להיות אטרקטיביים עבור שחקנים בינלאומיים שצריכים להחזיק מחסן מרכזי או להקים זרוע הפצה ומתלבטים בין המדינות השונות היכן יעיל ואטרקטיבי להקים את האופרציה הזאת. הקלת תזרים המע"מ ביבוא עשויה להוות שיקול בין כלל השיקולים; שנית - אנו רוצים להקל על היבואנים הישראלים, לעודד אותם ולהסיר חסמים. ניתן לעשות זאת כאמור בין היתר בהיבט המימון על המע"מ שממילא לא אמור להיות עלות נוספת בשרשרת, אלא מס שמשולם ומקוזז ע"י היבואן בסופו של דבר".