המהלך של ציפראס, כמה זה באמת דרמטי לשווקים?

על פי דיווח בפייננשיאל טיימס, ראש ממשלת יוון החליט לבסוף לקבל את תנאי הנושים, עם שינויים קלים. כך הודיע במכתב ששלח אל נציגי הטרויקה בשעות הלילה המאוחרות אתמול. נראה שעל אף התנצחויותיו הבלתי נגמרות עם נציגי הגוש וקריאותיו לסירוב לתוכנית בשבוע האחרון, מצוקתם הבלתי נסבלת של אזרחיו לנוכח קשיי הנזילות של מערכת הבנקאות והחשש מהמצב הכלכלי "ביום שאחרי" ההכרזה על פשיטת רגל של המדינה הכריעו את ציפראס.

אומנם אין לנו כל אישור כרגע מאירופה לנכונות הידיעה, וחייבים לציין שלאורך הדרך כבר חזינו במספר הודעות מסוג זה, שלבסוף התבררו כלא מדויקות בלשון המעטה. עם זאת גם במידה וראש ממשלת יוון הסכים לתנאי בחילוץ שדרשו שרי האוצר באירופה, ההחלטה עדיין תהיה בידי העם, שכן ללא תוצאות חיוביות במשאל העם, קשה להאמין שציפראס יצליח להעביר את ההחלטה בפרלמנט.

<

בסך הכל אנחנו עדים כרגע לשלב נוסף בתורת המשחקים של ראש ממשלת יוון - במידה והתוצאה של משאל העם תהיה חיובית, הוא לא ייזכר בתור מי שלקח את יוון לטלטלה הזו אלא למי שהיה אחראי וידע להסכים בסופו של דבר לרוב דרישות הנושים, ובמקביל ידע להבהיר לנושים ולעלות לסדר היום את מצוקתו של העם ביוון. מתוך כך, יוכל להמשיך ולכהן כראש ממשלת יוון.

במידה ומשאל העם יצא שלילי - יוון הולכת לקריסה כלכלית, מה שגם ככה לא יהיה לו סיכוי לשמור על משרתו. אולי באירופה ינסו לצייר את ראש ממשלת יוון כמי שהתקפל. אבל האמת שגם בזה אנחנו לא בטוחים. בסך הכל במידה ומשאל העם יסתיים בצורה חיובית באירופה היו מעדיפים שציפראס יישאר ראש ממשלה, ולא שיעלה חלילה "קיצוני תורן" במקומו לשלטון מה שיחזיר במהירות את הסאגה של יוון למרכז העניינים.

<

ההודעה שפורסמה הזניקה את שוקי המניות כלפי מעלה, ושלחה את מדד הדאקס לעליות של למעלה מ-2%. גם שוקי האג"ח הגיבו להודעה, אם כי בצורה מתונה יותר. ייתכן כי שם מחכים להודעה רשמית על סיומו של המשבר. אנחנו מעריכים שמשאל העם ביוון אכן יתקיים כמתוכנן, והמשבר יסתיים ככל הנראה רק לאחר התוצאות שלו.

במרכז המחלוקת - הפנסיה היוונית

נושא הפנסיה עמד במרכז המחלוקת בין יוון לנושיהם ב-5 השנים האחרונות. בעוד שבשנת 2009 גיל הפרישה הממוצע בגרמניה עמד על 67 שנים, שכניהם היוונים נהנו מתנאי פרישה נוחים מאוד, ואצל רבים מהם אפשרות לפרישה היתה כבר בשנות ה-50 המאוחרות לחייהם וכללו קבלת תנאי פנסיה נדיבים במיוחד.

אותם תנאים כללו, בין היתר, תשלום מינימלי נדיב גם עבור אלו שבילו בשוק העבודה 15 שנים בלבד. נכון לשנת 2009 סך תשלומי הפנסיה ביוון היוו כ-13.5% מהתוצר הכללי, כאשר התחזיות דיברו על כך שערך זה צפוי לגדול לכ-25% עד לשנת 2050, הרבה בתמיכת העובדה ששיעור האוכלןסיה המבוגרת מהגבוהים בגוש האירו (רק בגרמניה ובאיטליה שיעורם גבוה יותר). הדבר כמובן גרר תרעומת גדולה ברחבי הגוש (ובגרמניה בפרט) והוביל את יוון להיכנע למדיניות הצנע שכפתה עליה אירופה.

<

מאז שנת 2009 מצב שוק הפנסיה ביוון השתנה מהקצה אל הקצה. חלק גדול מהרפורמות אליהם התחייבו היוונים במהלך שתי תוכניות החילוץ (בשנים 2010 ו-2012) עסקו בקיצוצים במערכת הפנסיה במדינה. גיל הפרישה הועלה בחדות (ל-67, וגיל הפרישה המוקדמת הועלה ל-62), מספר שנות העבודה לזכאות לפנסיה הועלה וגודל התשלומים לפורשים נחתך.

<

עם זאת, "חור" משמעותי ברפורמות הינה העובדה שהן אפשרו לעובדים רבים לשמר את תנאי הפנסיה הקודמים (בעיקר מדובר בעובדים שהיו בשוק העבודה במשך למעלה מ-10 שנים בלבד). רבים ניצלו זאת לפרישה מוקדמת, ולהכבדה על מערכת המס המקומית. נכון להיום מהווים סך תשלומי הפנסיה כ-9% מהתוצר הכללי של יוון. לשם השוואה סך תשלומי הפנסיה בגרמניה מהווים 3.5% מהתוצר בלבד.

בהצעת הרפורמות הנוכחית, הנושים דורשים קיצוצים נוספים במערכת הפנסיה, ביניהם העלאת מס הבריאות המשולם על ידי פנסיונרים, ובלימת האפשרות לפרישה מוקדמת והפחתת התשלומים הניתנים לפורשים שטרם הגיעו 67 שנים. במרכז המחלוקת עומד רצונם של הנושים לבטל בשלבים את תשלום הפנסיה המינימלי לפורשים אליו מחוייבת הממשלה. היוונים מצדם טוענים כי אינם מסוגלים לספוג קיצוצים נוספים, וטוענים ששינויים כה חדים במערכת, ובזמן כה קצר, הם דבר שאינם יכולים עוד לשאת.

<

בשלב זה עדיין לא ניתן לדעת אם יוון תישאר או תצא מהאיחוד, והתשובה תגיע כנראה רק לאחר משאל העם. כך שהשווקים עדיין עשויים לסבול מתנודתיות מוגברת, יחד עם זאת אנחנו חוזרים ואומרים - גם קריסה של יוון לא שווה יותר ממספר ימים של ירידות שערים.