אמיר פוסטר בפייסבוק שלו: "הכותרות על 'שוד הגז' ו'הרווח החזירי' מבוססות על נתון אחד שגוי - האמת צריכה לצאת לאור"

רגע לפני הבאת מתווה הגז לאישור הכנסת (אמור לעבור כהצבעת אמון) פרסם אמיר פוסטר שמשמש כיועץ בתחום האנרגיה (חלק מלקוחותיו הן חברות גז בארץ) פוסט נוקב בפייסבוק תחת הכותרת - "תומכים, מתנגדים, קפיטליסטים, סוציאליסטים, אנשי ימין, אנשי שמאל – הפוסט הזה פונה אליכם!". בפוסט טוען פוסטר שבעברו שימש כאנליסט אנרגיה בדש ברוקראז' כי המחאה והכותרות המפוצצות של "שוד הגז" נתלות על טענה מרכזית שגויה.

לפי פוסטר, הנתונים על פיהם זועקים מתנגדי מתווה הגז כי מדובר ב'שוד וגזל' מתבססים על התשואה אותן ישיגו שותפויות הגז בתעשייה, כאשר אלו טוענים כי בארץ תשואה זו גבוהה בהרבה מן הנהוג בעולם. פוסטר טוען כי חלה שלומיאליות יוצאת דופן בקרב כל הגורמים הרלוונטיים, ואלו משווים בין נתוני התשואה הפנימית של פרוייקט מסויים (IRR) לבין תשואת ההון המשוקלל של פירמה מסויימת (WACC) - מושגים חשבוניים שונים לחלוטין. 

וכך הוא כותב: "בחודש דצמבר 2014 פורסם המחקר של סרג'יו אסקארי, מומחה איטלקי שייעץ לרשות החשמל, בו נטען כי התשואה בתעשיית הנפט צריכה לעמוד על 9%-10%. אסקארי לא חישב את הנתון הזה בעצמו, אלא הפנה למחקר של פרופ' פינדיק, שפורסם עוד במהלך וועדת שישנסקי. במחקר זה, פרופ' פינדיק לא מתייחס לתשואה פנימית של פרוייקט (IRR) אלה למחיר ההון המשוקלל של פירמה (WACC). פינדיק חישב את ה- WACC של 14 חברות גז ונפט בעולם והגיע ל- WACC של 9.2%".

בכלי התקשורת המובילים את ההתנגדות למתווה הגז, וכן ארגונים חברתיים ופוליטיקאים עם דעה זהה - השתמשו בנתון זה - 9.2% כמעין 'בסיס להשוואה' לגובה התשואה ההגיונית לרווח של חברות הגז, מתוך הבנה סבירה כי אלו צריכות להרוויח, אך 'לא יותר מדי - כשזה בא על חשבון הציבור'.  

• הבטחות מול מציאות: תעשיית הנפט בעידן טראמפ
• אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר

כאמור, לפי פוסטר, מדובר בלא פחות ממחדל מקצועי: ברשות החשמל לקחו את הנתון 9.2% (WACC) והשוו אותו לתשואה החזויה של פרויקט 'תמר' אשר נאמדת ב- IRR ועומדת על פי פרסומים בעיתונות על 21%-23% , זאת - תוך השוואת שני נתונים חשבוניים לגמרי, שהשוואה ביניהם כמוה כערבוב בין מחירים בדולרים ובשקלים:

IRR הינו "שיעור תשואה פנימי" - נתון על תשואה של פרוייקט מסויים לבדיקת כדאיות הוצאתו לפועל. הנתון מעיד על כדאיותו של פרוייקט מסויים, מעין "מה הריבית שאקבל". לעומת זאת, WACC הינו שקלול של הסיכון אותו רואים בעלי ההון עבור חברה מסויימת, ולא עבור פרוייקט,  מחיר הנטו המשוקלל של פירמה.

התגלגלות האירועים - והנתונים בפוסט בפייסבוק כותב פוסטר כי ב-15 בדצמבר 2014 שלחה אורית פרקש מכתב לרה"מ בו כתבה בין היתר כי התשואות בפרוייקטי הגז בישראל חריגות. למכתב צורפה מצגת (כנספח) של אסקארי ורשות החשמל בה מראים כביכול כי הרווחיות בפרוייקט 'תמר' גבוהה מדי: 'הרווחיות הצפויה של פרוייקט 'תמר' הינה 22%-23%, הרבה יותר גבוהה מהרווחיות בת 8%-10% בתעשיית הגז בעולם' (תרגום מאנגלית). אך מסתבר, כך לפי פוסטר, כי הנתון נלקח (לפי הסימוכין בו) ממחקר של פרופ' פינדיק, כך ש"אסקארי ערבב בין שני המדדים. "הייתי מצפה שרשות החשמל תבחן את הדו"ח של היועץ החיצוני ושלא תצא עם משהו כל כך מופרך. הייתי מצפה גם שפוליטיקאים שונים, לפני שהם מטריפים את כל העולם, יבדקו שיש להם קייס אמיתי ביד. אני פשוט לא מבין את משרדי הממשלה - הם היו רק צריכים לעבור לעומק על המחקרים, מה שכנראה הם לא עשו".

• הקו הכחול מתעכב: הקבלן הסיני בחוץ
• אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פוסטר מפנה למחקר של קרדיט סוויס, לפיו ממוצע ה-IRR של פרויקטים של גז ונפט בעולם הוא 17.3%, אך מדובר בכל סוגי הפרויקטים של גז ונפט - ימיים, יבשתיים, מורכבים יותר או פחות. בהסתכלות על מחקר של 'גודלמן זאקס' אשר בחן את 280 פרוייקטי הגז הגדולים בעולם (משנת 2010, אותה שנה בה פינדיק הכין את המחקר שלו), אומר פוסטר כי ניתן למצוא כי ה-IRR הממוצע בפרויקטים אלו עומד על 20.7%. מעניין יותר לראות כי גולדמן זאקס חישבו גם התשואה של פרויקטים על פי מאפיינים שונים. על פי מחקר זה תשואת הפרוייקטים במים עמוקים (כמו תמר ולוויתן) הממוצעת הינה 26%.

פוסטר לא חוסך את ביקורתו על ההתנהלות בנושא, ומרגיש צורך לחשוף אותה: "לדעתי על רשות החשמל לבדוק את נתוניה ולהצהיר בגלוי על טעות זו, שפתחה את ההתנהלות החמורה וכן לשאת באחריות לנזק העצום שנעשה למדינה ישראל שסובלת ממחאה שמתבססת על טעות ממונית פשוטה. כיצד ברשות לא עלו את זה? האם אורית פרקש מבינה את ההבדל בין IRR ל- WACC? כנ"ל לגבי הפוליטיקאים הבכירים שקוראים בראש חוצות "גזל ושוד" כאשר הם מסתמכים על נתונים אלו – האם היועצים הכלכליים של פוליטיקאים אלו לא מכירים את ההבדלים בין שני המונחים? האם הם קראו אי-פעם את המחקרים? מדובר בלא פחות משערוריה: ברשות החמשל יושבים אנשי מקצוע שלא מבינים בפיננסים. לגבי משרד האוצר - זה דבר מאוד מפתיע".

בשיחת עם Bizportal נשאל פוסטר, למה הוא חיכה כ"כ הרבה זמן עם הטענה הזו. לדבריו, הוא ניסה לחשוף זאת בעבר, ואף כתב בנושא, אך בבמות הפופולריות אין ביכולתו להסביר לעומק את המחדל - בטורי דעה קצרים. "הייתי מצפה שיגיעו לזה בעצמם, הם אמורים להיחשף לזה ראשונים. אני חושב שאין מספיק אנשים שמבינים פיננסים ואנרגיה לעומק - אם זה במשרדי האוצר, האנרגיה או אחרים. אני מניח שלאנשים לא היה מספיק זמן לקרוא את  כל הדו"חות, אחרת זה חוסר מקצועיות ענק. נושא הגז הוא נושא מאוד חשוב, צריך להיות דיון רציני מכל הבחינות, אבל חשוב ששזה יהיה דיון ענייני. לא יכול להיות שמערבבים נתונים ומטעים את הציבור - בשל בלבול במונחים".