הנה ההסבר לזה שהבורסות עדיין עולות (ולא, זה לא הריבית)

התחזיות הכלכליות בתחילת השנה היו די אופטימיות. בעולם ציפו להתאוששות בכלכלה האמריקנית, האירופית והיפנית. בסין היו חששות, אך בסך הכל המשקיעים היו בטוחים יחסית בחוסנה של הכלכלה הסינית. מחירי הסחורות ירדו וסיפקו ההערכות שהוזלתם תגרום לגידול בצריכה וברווחיות החברות. הפד ציפה שהריבית תעלה עד סוף השנה לפחות שלוש פעמים. המשקיעים היו קצת יותר פסימיים והשווקים גילמו רק שתי העלאות הריבית.

גם בישראל התחזיות היו יחסית אופטימיות לשיפור בצמיחה, כאשר בנק המרכזי ציפה שהצמיחה ב-2015 תסתכם ב-3.2%, וגם הערכות של החזאים בשוק לא היו רחוקות מזה. באמצע השנה בנק ישראל אף הביע הערכה שהמצב משתפר והסיכוי שידרשו כלים מוניטאריים נוספים פחת. 

בפועל, כמעט שום דבר מהתחזיות לא התממש. הצמיחה, במיוחד במדינות המתפתחות, נחלשה. קרן המטבע הספיקה פעמיים להוריד את תחזית הצמיחה בעולם מתחילת השנה. הריבית בארה"ב ספק אם תעלה אפילו פעם אחת עד סוף השנה. בישראל הצמיחה לא תעלה על 2.5% ובנק ישראל בהודעתו האחרונה אמר שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן בגלל הסיכונים להשגת יעדי האינפלציה והצמיחה.

אם מישהו היה יודע שכך יתפתחו הדברים, וודאי היה צופה ששוקי המניות יהיו מאוד שליליים. בפועל, נכון לימים אלה, שוק המניות האירופי עשה תשואה של כ-10% מתחילת השנה, בארה"ב תשואה חיובית נמוכה וגם השוק המניות המקומי השיג תשואה חיובית חד ספרתית.

איך זה יתכן ולאן הולכים מכאן?
ההסבר המקובל להתנהגות השווקים טמון בצעדים המוניטאריים המרחיבים של הבנקים המרכזיים, שממשיכים להמציא כלים חדשים ללא הפוגה ולהרחיב את הישנים. אי אפשר להתכחש שלבנקים המרכזיים יש כנראה משקל משמעותי בהתנהגות השווקים, למרות הביצועים המאכזבים בכלכלות.

אולם האם המשקיעים, במיוחד המקצוענים, אוהבי סיכון עד כדי כך, שהם מוכנים לרכוב על גל העליות, למרות הדעיכה בכלכלה ולהסתכן במפולת? אם רק הבנקים המרכזיים היו הסיבה לעליות בשווקים, זה לא היה מחזיק לזמן רב. להמשך אווירה חיובית בשווקים יש גם בסיס כלכלי.

• מצב המשקים האירופי והאמריקני ממשיך להשתפר למרות הקשיים. כדאי לשים לב שמדדי מנהלי הרכש במגזר השירותים נמצאים ברמות גבוהות כמעט בכל העולם, בעיקר במדינות המפותחות. מגזר השירותים משקף בעיקר את פעילות הצרכן ואכן גם הסנטימנט הצרכני נמצא קרוב לרמות שיא של העשור בכל המדינות המפותחות. בנוסף, רמת הצריכה בפועל בארה"ב ובאירופה די חזקה. המגזר שמשקף את החולשה הוא מגזר התעשייה, שבכלכלה המודרנית מהווה משקל יחסית נמוך מהפעילות הכלכלית. אכן, העולם נמצא בעודף כושר ייצור, אשר עולה עם ההתפתחות הטכנולוגית -= ההתאמות מתרחשות לאורך זמן. אולם, כפי מראים המחקרים, מגזר השירותים הוא זה שקובע כיוון בכלכלה מודרנית והתעשייה מתכנסת אליו.
• אחרי שעבר על ארה"ב ואירופה, המשבר הגיע למדינות המתפתחות, בהן קצב הצמיחה ירד בחצי מאז התקופה לפני המשבר. קודם כל, נציין שאחרי שהמשבר עבר את שיאו באירופה וארה"ב הוא השאיר את הכלכלה במצב משופר יותר והכריח פוליטיקאים להתחיל לטפל בבעיות הבוערות של המשק. המקור העיקרי של הבעיות הרבות במדינות המתפתחות נמצא בשינוי המשק הסיני. חשוב לזכור שהבעיות בסין מופיעות בגלל שזו יזמה בעצמה את המעבר למודל כלכלי טוב ויציב יותר - במקום הכלכלה שמבוססת השקעות ממונפות, ייצור זול ויצוא, הסינים החליטו לעבור לכלכלה מודרנית, מבוססת יותר על מנגנון השוק ועל הצריכה הפנימית. ללא השינויים היזומים, סין הייתה אולי צומחת כעת בקצב גבוה יותר אך הייתה בסיכוי גבוה קורסת בשלב כלשהו. אי אפשר להגיד שהסינים כשלו ברפורמות. הדרך לא פשוטה, אך יש להם ניסיון רב בשינויים הכלכליים, אמצעים כדי לתמוך ברפורמות ויכולת שלטונית מוכחת ביישום החלטות. יתכן ובשנה הבא העולם כבר יחוש השפעת השינוי החיובי בסין.
• הירידה החדה במחירי הסחורות, ובפרט הנפט, גרמה בשנה האחרונה להרבה בעיות למדינות המפיקות ולחברות בענף. גם במקרה זה צריכים לזכור שבבסיס הבעיה עומד תהליך חיובי של התפתחות טכנולוגית. אחרי שהזעזועים הראשוניים שנבעו מהירידה במחירי הסחורות יספגו, ירידה בעשרות אחוזים במחיר התשומות צפויה לבוא לידי ביטוי בשיפור ברווחיות המגזר העסקי וברווחת הצרכן. 
• שינוי נוסף שצפוי להיות מורגש יותר ויותר באינדיקאטורים כלכליים הוא המהפכה הטכנולוגית שמתפשטת במהירות במגזר העסקי והצרכני. השינויים הם עוצמתיים וחסרי תקדים בעשורים האחרונים. הטכנולוגיה הדיגיטלית עומדת לשנות את העולם, כפי ששינו אותו המצאת מנוע קיטור, מנוע חשמלי והייצור ההמוני.

כל התהליכים הללו לא נעלמים מעיני המשקיעים ומאפשרים להם להביט קדימה, אומנם עם הרבה חשש, אך גם עם תקווה.