מבקר המדינה: פירוק מונופול חב' החשמל היה חוסך למשק עד 12.4 מיליארד שקל

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, מתח ביקורת חריפה על התנהלות חברת החשמל ביישום תהליך ההתייעלות וכן את המדינה באוזלת ידה ביציאה לדרך ברפורמה רחבת היקף במשק החשמל.

"משק החשמל בישראל הוא משק ריכוזי המופעל ברובו על ידי מונופול - חברת החשמל - המייצרת את רוב החשמל, ומוליכה ומחלקת חשמל באופן בלעדי לצרכנים במדינה. ממשלות ישראל לא הצליחו במשך כ-18 שנים ליישם את תכלית חוק משק החשמל ולבצע שינוי מבני במשק החשמל ובחברת החשמל וליצור תחרות בתחום זה", אמר שפירא בראשית הדברים.

לדבריו, הביקורת העלתה כי קיימים פערים בין הכנסות חח"י לפי מתווה התעריף ובין הוצאותיה בפועל. "חח"י המשיכה לפעול כמונופול שהכנסותיו מבוססות על תעריף הנקבע על ידי רשות החשמל, בלא שיושמו תכניות התייעלות נדרשות שמטרתן לצמצם את הוצאותיו באמצעות צמצום מצבת העובדים וחיסכון בעלויות העסקתם. כל זאת תוך כדי חילוקי דעות מהותיים וקשים בין חח"י, משרד האנרגיה והשרים האחראים למשק החשמל לבין הגופים המאסדרים הנוגעים בדבר. סבבי המו"מ בין הגורמים הממשלתיים ובין חח"י וארגון עובדיה נקלעו למבוי סתום, והצדדים לא הצליחו עד כה להגיע להסכמות שיאפשרו לבצע שינוי מבני ותכנית התייעלות בחח"י".

עלות העסקת העובדים העודפים - 700 מיליון עד מיליארד שקל
בדו"ח מתואר כי הנהלת חח"י והדירקטוריון היו מודעים עוד לפני 2008 לקיומם של 1,700 עד 2,500 עובדים עודפים, ובמאי 2008 העריכו את עלות המשך העסקתם בכ-700 מיליון עד 1 מיליארד שקל בשנה. להערכת חח"י, העלות העודפת בגין העסקת העובדים העודפים (ללא ניכוי תשלומי הפרישה לעובדים) הסתכמה בשנים 2013-2008 בכ-6-4.08 מיליארד ששקל.

המבקר מותח ביקורת על אוזלת ידם של הגורמים הממשלתיים ביצירת תחשיבים כוללים ומבוססים בדבר התועלת שעשויה הייתה לצמוח למשק ממעבר לשוק תחרותי ומהקטנת תלותו בחח"י כמונופול. לדבריו, גם אין בידיהם אומדן בדבר הנזקים שנגרמו למשק עקב המשך תלותו בחח"י ובשל אי-יישומם של השינוי המבני ותכניות ההתייעלות.

משרד מבקר המדינה אמד נזקים אלו בסכום של 12.4-9.1 מיליארד שקל (בגין אי הפרדת מנהל המערכת והעסקת עובדים עודפים בחח"י) בשנים 2013-2008. 6-4.08 מיליארד שקל כאמור בגין 2,500-1,700 עובדים שחח"י הכירה בהם כעודפים, במסגרת התכניות לשינוי ארגוני: "מצפן" ממאי 2008 ותנופת אור מדצמבר 2011, וכן עלות מצטברת של עודף כושר ייצור למשק, במונחי עלות השקעה, בסך 6.4-4.3 מיליארד שקל, בגין תכנון פגום בשל אי-הפעלתה של חברת ניהול המערכת. שפירא מציין כי כי מהעלות בגין העודפים יש להפחית את עלויות חח"י בשל פיטורים בעקבות מהלכי התייעלותה, עלויות שעד סיום הביקורת טרם סוכמו.

"מתווים שהתרחקו בהדרגה מתכלית חוק משק החשמל"
לפי הדו"ח, "חמישה צוותים גיבשו במרוצת השנים מתווים שהתרחקו בהדרגה מתכלית חוק משק החשמל. בין משרדי הממשלה והמאסדרים הפועלים במשק החשמל אין תמימות דעים בדבר מבנה משק החשמל הרצוי. הקיפאון שנוצר בקידום הרפורמות במשק החשמל, וכן העיכוב בעדכון תעריפים ואי-יישום תכניות התייעלות, פוגעים קשות במשק החשמל, בצרכני החשמל ובמצבה הכספי של חח"י. גם צוות ההיגוי האחרון שהוקם ביולי 2013 הציע שינוי מבני המשמר את מעמדה המונופוליסטי של חח"י. ההמלצות בטיוטת הצוות אינן כוללות חישובי עלות-תועלת של השינוי המבני המוצע, אינן מציעות פתרונות לבעיית הסדר הנכסים, ולשיפור האיתנות הכספית של חח"י ואינן מתוות דרכים להתייעלותה. ההמלצות אף אינן מתייחסות לאבני דרך ולמדדי בקרה לכל שלב ושלב של תכנית השינוי המבני, שלאורם תבחן ההתקדמות ביישום ההמלצות".

"נוכח אי-הצלחתן של ממשלות ישראל ליישם בשנים 2015-1996 את מדיניותן במשק החשמל ולהגשים את הוראות חוק משק החשמל בנוגע לשינוי המבני, ולנוכח הקושי של הממשלה לבצע שינויים מבניים, הגיעה העת, לאחר 18 שנים ויותר, שהממשלה תפעל בנחישות ובנחרצות לייעול המשק: עליה לפעול בהתאם למטרות ולעקרונות של חוק משק החשמל כדי ליצור תנאי תחרות ולשמור על האינטרסים של הצרכנים, תוך הבטחת האיתנות הפיננסית והיציבות העסקית של חברת החשמל".

שפירא מפציר כי על הגורמים הממשלתיים לפעול בשיתוף פעולה ובגיבוי הממשלה, על מנת לאפשר את מימושה של תכנית התייעלות מקיפה בחח"י, ולקבוע דרכי מעקב ופיקוח על מימושה, כדי להבטיח את השגת יעדיה.

"סכנה למשק"
"המשך המצב הקיים מהווה סיכון הן לשרידות החברה והן למשק, וככל שיתמשך, הסיכון והעלות למדינה ילכו ויגדלו. על הממשלה להנחות את שר האנרגיה ושר האוצר להציג לה חלופות להפעלת משק החשמל על השפעותיהן על משק המדינה ועל צרכני החשמל ואת השינויים המתחייבים במשק, בהתחשב בעלויות ובתועלות שלהם ובסיכונים הכרוכים בהם, ועל הממשלה להכריע בדבר החלופה המיטבית למשק המדינה. לאחר הכרעת הממשלה, על השרים הנוגעים בדבר לקבוע באמצעות משרדיהם אבני דרך לקידום הכרעתה, לרבות בחינת הצורך בייזום שינויי חקיקה שיאפשרו את הגשמת יעדי הממשלה ומטרותיה ובקרת השגתם; מצד אחד יש לשפר את שיתוף הפעולה בין כל המאסדרים, ומצד שני יש לנהוג זהירות מוגברת ולשמור על עצמאות רשות החשמל כגורם שקובע באופן בלתי תלוי את תעריפי החשמל; נוכח ניגוד העניינים המובנה בין משרדי האנרגיה והאוצר כבעלים ואחראים על האיתנות של חברת החשמל לבין הצורך לשמור על האינטרסים של הצרכנים". 

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "צריך לברך על קביעת מבקר המדינה שאי אפשר יותר להמשיך ללא רפורמה כוללת במשק החשמל. החברה מתריעה ודורשת את קידום הרפורמה כבר מספר שנים כדי שניתן יהיה לטפל בתשתיות המיושנות, ולהתייעל משמעותית במצבת העובדים. החברה מחויבת להשקעה בתשתיות החשמל, ולצערנו השקעה זו עוכבה על ידי רשות החשמל אשר מנעה זאת באופן שהוא עצמו ראוי לבדיקה מיוחדת, וטוב עשה מבקר המדינה כשחשף את אוזלת היד של הרשות".