מחקר הרשות לני"ע: אין קשר בין שכר הבכירים לביצועי החברות
בשנת 2014 ממוצע שכר בכירים בכלל החברות במשק נאמד על כ-1.7 מיליון שקל, כאשר רק 11% מהבכירים מרוויחים שכר העולה על 3.5 מיליון שקל בשנה, כך עולה ממחקר של רשות לניירות ערך בנושא שכר הבכירים שפורסם היום (א').
לפי הרשות, על בסיס הנתונים של 4 השנים האחרונות, לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר מנהלים לביצועי החברה וזאת למרות שבתקופה זו, שווי החברות הציבוריות בבורסה עלה בכ-29% ושכר הבכירים עלה בכ-12% בלבד. עוד נמצא שהשכר המקסימלי בחברות הגדולות בשנת 2014 נמוך בכ-10% מזה שבשנת 2012. עם זאת, כרבע מהחברות תיקנו את מדיניות התגמול בעקבות אסיפת בעלי המניות, ובמרבית החברות שפרסמו מדיניות תגמול, עלתה תקרת שכר המנכ"לים במידה ניכרת על זו ששולמה בפועל בשנה הקודמת.
יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר אמר: "מטרידה אותי העובדה שאין קשר מובהק בין שכר לביצועי החברות ושהשכר בחברות מושפע מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף יותר מאשר מביצועי החברה. יחד עם זאת, הממצאים האמפיריים מעידים שתיקון 20 והדיון הציבורי גררו שיפור לפחות בחלק מהפרמטרים".
ד"ר גתית גור גרשגורן ציינה: "אנחנו עדיין רואים ששכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. יחד עם זאת, את ההשפעה של תיקון 20 על שכר הבכירים ועל הקשר שלו לביצועי החברות נוכל לבחון באמת רק בעוד מספר שנים. אני צופה המשך שיפור בפרמטרים של מדיניות השכר שיתרמו לקשר בין שכר וביצועים החברות. בנוסף, במחקר שלנו לגבי פערי שכר מגדריים, אנו רואים תמונה דומה ואף חמורה מזו הקיימת במשק כולו, במיוחד בחברות הקטנות ובתפקידים שאינם מנכ"לית או יו"ר דירקטוריון".
ממוצע שכר הבכירים הגבוה ביותר בשוק ההון הישראלי הוא בענף הפיננסים: בכירים בענף משתכרים בממוצע בכ-3 מיליון שקל בשנה. שווי החברות הציבוריות עלה בכ-29% בעוד שכר הבכירים עלה ב-12% בלבד, אך לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר הבכירים לביצועי החברה.
השכר בחברות מושפע מאוד מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף, גם לאחר ניטרול הגורמים המשותפים לחברה ולענף. כאמור, השכר המקסימלי בחברות הגדולות ב-2014 נמוך בכ-10% מזה שב-2012. מבנה השכר בישראל דומה לזה הקיים בעולם: מרכיבי השכר הקבוע בחברות המשתייכות למדד ת"א 100 מהווים כ-55% מסך השכר.
נכון לסוף שנת 2014 בכ-89% מהחברות הציבוריות בבורסה קיים בעל שליטה. בעלי שליטה מהווים כ-15% מסך הבכירים המועסקים בחברות הבורסאיות. בעלי שליטה מהווים כ-23% מהמנכ"לים וכ-41% מראשי הדירקטוריון בחברות. שכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. בחברות המשתייכות למדד ת"א 100 עליה באחזקות הציבור מביאה לשכר נמוך יותר.
במהלך השנים 2013-2014 פרסמו מרבית החברות המדווחות את מדיניות התגמול שלהן. בכ-61% מהחברות אושרה מדיניות התגמול, בכ-25% המדיניות תוקנה לאחר שהועלתה להצבעה באסיפה הכללית ורק בכ-5% מהחברות המדיניות נדחתה ע"י האספה אך אושרה ע"י הדירקטוריון. במרבית החברות התקרות שנקבעו למרכיבי השכר ההוניים ולבונוסים במדיניות התגמול גבוהים במידה ניכרת מרכיבים אלה של שכר המנכ"לים ששולמו בפועל בשנה קודמת.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר: "במקום להתמקד בבעיות המבניות האמיתיות של שוק ההון הישראלי ולפעול לעצירת התייבשות הבורסה, הרשות לניירות ערך ממשיכה לחפש סיבות וגורמים מחוץ לרשות כדי לחפות על אוזלת היד שלה".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.WOW-איזו מסקנה מרעישה!!!!יובל 22/11/2015 14:36הגב לתגובה זו0 0בשביל זה צריך רשות????סגור