דו"ח המבקר: חשש לפלילים בהתנהגות ח"כ אורן חזן - עונש מאסר אפשרי

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ד'), שני דוחות ביקורת בנושא מימון הבחירות המקדימות (הפריימריז) - ומספר חברי כנסת ושרים ייקנסו בשל עבירות. את מירב תשומת הלב יקבל ח"כ אורן חזן, שממאן לצאת מהכותרת (לפני מספר שעות ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להשעות אותו לחודש בשל שורת תלונות), ושר החינוך נפתלי בנט, שייקנס בסכום הגבוה ביותר - ואין זו הפעם הראשונה בה מבוקר בנושא זה.

ח"כ אורן חזן (ליכוד) מוזכר בסעיף בדו"ח המתעסק בתוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בפריימריז במפלגות השונות. חזן הגיש למבקר המדינה תצהיר לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום בסך 7,000 שקל ששולמו מהונו האישי, אך נמצא כי למועמד היו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה.

ח"כ חזן טען כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים, אך טענתו לא התקבלה. מבקר המדינה מצא לנכון להדגיש, כי בסעיף 239  לחוק העונשין נקבע כי "המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא איפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך".

ח"כ אורן חזן אף נקנס ב-5,000 שקל (יובהר שהקנס הוא פרופורציונאלי לגובה ההוצאה. משרד מבקר המדינה מעריך שח"כ חזן הוציא כ25,000 שקל).

במרכז הסעיף בדו"ח העוסק בתוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בפריימריז, נקנס השר נפתלי בנט בסך  30,000 שקל: "הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק. הוא לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות. על כן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין השר בנט בדוח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות. 

עוד בביקורת על השר בנט, המבקר טוען כי בנט השתמש בכספים שיועדו להתמודדותו האישית על ראשות המפלגה - לצורך הרצת המפלגה כולה ואת המתמודדים שהוא חפץ ביקרם: ההוצאות עבור הפריימריס שהסתכמו בכ-1.2 מיליון שקל ושפנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה, נדרשו על מנת לקדם את דמותו ותדמיתו וכן למנוע התמודדות של מועמדים נוספים לתפקיד בבחירות המקדימות. יצוין, כי חבר מפלגה נוסף שקל, לפי הפרסומים, להתמודד על ראשות המפלגה. אולם לא זו בלבד שהוא לא הציג בפועל את מועמדותו, אלא אף פרש לחלוטין מהמפלגה כחודש לפני מועד הבחירות המקדימות. לפיכך בוודאי לא היווה איום על השר בנט בתקופה הרלוונטית.

מבקר המדינה בעצם קובע כי השר בנט השתמש בכספים ("אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל ") שקיבל להתמודדות על ראשות הבית היהודי לצורך קידום מפלגתו: "מסע הפרסום נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת - ומדובר ב"הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות", והדבר מנוגד לתכלית החקיקה ועלול ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות.

עוד פוליטיקאים ש'זכו' לביקורת בדו"ח מבקר המדינה: השר חיים כץ (ליכוד) בשל "שימוש  במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות"; השרה מירי רגב (ליכוד), לגביה החליט המבקר להסתפק הפעם באזהרה בלבד בלי סנקציה כספית; ח"כ לשעבר אבי וורצמן (הבית היהודי) נקנס ב-12,000 שקל; ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) נקנס ב-1,800 שקל;  שמעון ריקלין (הבית היהודי) נקנס ב-1,500 שקל; השרה גילה גמליאל (ליכוד) נקנסה ב-2,250 שקל; ז'קי לוי (ליכוד) נקנס ב-1,000 שקל; אראל מרגלית (עבודה) נקנס ב-7,500 שקל; איילת ורבין נחמיאס (עבודה) נקנסה ב-2,000 שקל.