הישג לכחלון: אושרה הגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסי

ועדת הכספים  אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הגבלת השכר במגזר הפיננסי לכדי 2.5 מיליון ש"ח בשנה. לחלופין השכר המקסימלי לא יעלה על פי 44 מהשכר הריאלי הנמוך ביותר בחברה או פי 35 מעלות השכר של אותו עובד (כולל עובדי הקבלן).

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען עם האישור כי: "היום אנחנו הולכים למהלך היסטורי שבו מתחילים בתהליך של הגבלת שכר הבכירים ולצמצום פערים בחברה. אני מקווה שהחוק יתקבל בהבנה בחברות ומברך את שר האוצר שנתן רוח גבית לוועדה בעניין. היום התחלנו במהלך זהיר שבו אנחנו מגבילים את שכר הבכירים ויש כאן אמירה ציבורית היסטורית; שברנו את המחסום לצמצום הפערים בשכר. בהמשך נבחן את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות בחברות ריאליות, אבל כרגע אנחנו מתחילים במקום שנכון להתחיל בו – חברות המנהלות את כספיי הציבור".

גפני הבהיר, ש"מכיוון שחישוב המס הוא שנתי, אזי החישוב במקרים של בכירים שכבר מועסקים בחברות והחוק יחול עליהם רק חצי שנה מיום פרסומו, ייעשה באופן יחסי בהתאם למספר החודשים שהם יעבדו תחת קיומו של החוק החדש".

ההצעה המקורית שנערכה על ידי שר האוצר משה כחלון התפרסמה אתמול. אם כי אישור ההצעה היום בועדת הכספים כלל כמה שינויים. למשל כמו זו שערכה ח"כ שלי יחמוביץ'. יחימוביץ' דרשה שהמגבלה תחול ביחס לעובד בעל השכר הנמוך ביותר, גם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י החברות וגם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י ספק שירותים לאותה חברה. בכך ביקשה יחימוביץ' לכלול בחוק עובדי ניקיון, מאבטחים, מוקדנים וכד'.

 עיקרון נוסף שהוועדה הובילה בחוק הינו העיקרון של 'התקרה המתקפלת', לפיו המגבלה של שכר של עד 2.5 מיליון ₪ תהיה מגבלה ממשית, כך שבכיר שישתכר יותר מכך, החברה תשלם בגינו מס מלא החל מהשקל הראשון שהוא מרוויח.

 נציג איגוד הבנקים, טל נדב, שכבר בדיון הבוקר, הביע התנגדות לחוק ובמיוחד להחלתו רק על המגזר הפיננסי אמר: "אני לא מכיר בעולם חוק כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. קובעים פה את השכר ולסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים בתקשורת, בגז, בהיי-טק ובנדל"ן הפערים ימשיכו להתקיים".