חיובי לשיכון ובינוי? ניגריה העבירה תקציב בזבזני ל-2016 - למרות נפילת מחירי הנפט

ניגריה אישרה אמש תקציב בזבזני של כ-30 מיליארד דולר לשנת 2016, וזאת אחרי חודשיים של מאבקים פוליטיים. על פי התקציב שגובש נראה כי הכלכלה הראשונה באפריקה רושמת שיא בהוצאות ממשלתיות, וזאת למרות מחיר הנפט הנמוך שהביאו להאטה כלכלית שלא נראתה כבר 15 שנה במדינה ועמה בקשת חילוץ מהבנק העולמי. האם נראה לכך השפעות על קבוצת שיכון ובינוי?

כזכור, בקשת החילוץ של ניגריה גררה גל הדף בבורסה בתל אביב במניית שיכון ובינוי נוכח החשש מביטול פרויקטים במדינה. אישור התקציב היום מעלה את הציפייה כי פיתוח התשתיות במדינה לא יפגע. לפי 'פיינשל טיימס', "התקציב מסמיך השקעה בתשתיות הנחוצות לפיתוח הכלכלה שאיננה מושתת על נפט ולצמצם את הפגיעה של המדינה ממחירי הנפט".

ד"ר איו סלאמי מנהל קרנות אפריקה בקבוצת דואט בשיחה עם Bizportal מסביר את מבנה התקציב שאושר: "התקציב הנוכחי מציג השקעה של 30% בתשתיות. תוך שישנו גידול משמעותי בתחום התשתיות, כאשר בשנה שעברה הממשלה השקיעה 3 מיליארד דולר והשנה התקציב עומד על 9 מיליארד דולר, פי 3 יותר".

"חברות ישראליות רבות פועלות בניגריה בבניית תשתיות דיור ותשתיות תחבורה. לא ברור כמה הממשלות מחויבות לעבוד מול החברות האלה אך הן יוכלו להתחרות בפרויקטים נוספים משום שהסקטור יגדל".

כנשאל אם נראה פרויקטים שנתקעו חוזרים לפעול השיב סלאמי: "אני חושב שהציפיות שמשרד האוצר ימשיך לפעול במרץ ברבעון הקרוב ואף אמר כי 1.5 מיליארד דולר יושקעו בפרויקטים קיימים ובהמשך נראה השקעה בפרויקטים נוספים. לכן, מרבית התקציב יועבר לפרויקטים שהוספק להם המימון ולכן ישובו לפעול".

על החששות מירידה בהכנסות נוכח ירידת מחירי הנפט, והטענה היא כי לא ברור כיצד ניגריה תעמוד בהוצאות, הוסיף סלאמי: "הגרעון תלוי בירידת מחירי הנפט, כאשר מחיר חבית נפט יעמוד מתחת ל-40 דולר הגירעון יהיה 15 מיליארד דולר לשנה, המהווה 3% מהתוצר (GDP). ישנן מדינות מערביות רבות עם גרעון זהה, כמו מרבית מדינות אירופה תחת האיחוד שמאפשרות חוב של עד 3% ביחס לתוצר".

בהתייחס לפנייה של ניגריה לסיוע מצד קרן המטבע העולמית, אמר סלאמי כי "מדובר בהלוואה זולה יותר, בריבית של 1%-2% ולא מדובר בהלוואת סיוע או הצלה, אלא מתוך אטרקטיביות גרידא".

נזכיר כי הנשיא הניגרי מוחמדו בוהארי (Muhammadu Buhari) הגיש כבר בדצמבר את תכנית התקציב הראשונה מאז נכנס לתפקידו בשנה שעברה, אך לאחר מכן החלו הירידות הדרמטיות במחירי הנפט העולמי והתקציב עמד בספק. נשיא הסנאט, בוקלו סרקי (Bukola Saraki) הבטיח כי התקציב יעבור בפברואר אך בית המחוקקים לא הצליח להגיע להסכמות על תוכנית ההוצאות.

בהצעת התקציב שהוגשה בדצמבר הייתה התייחסות זהירה לציפיות מהכנסות הנפט למדינה. ראזיה חאן (Razia Khan), הכלכלן הראשי באפריקה: "לא ברור בשעה זו מהיכן ההכנסות צפויות להגיע. לא ברור כיצד יש לנהוג, אילו אמצעים יהיו, וזוהי למעשה שאלת המפתח".

הממשל של בוהארי טוען כי מדובר "בהוצאות כבדות שנועדו להוריד את התלות בנפט בטווח הארוך וכי צעד מסוג זה התעכב זמן רב מידי". עוד הוסיף שר האוצר, קמי אדסון (Kemi Adeosun).