"17 שנות לימוד של חרדי שוות ל-10 שנים באוכלוסייה הכללית"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, יצאה היום (ד') במספר אזהרות לגבי עתידו של המשק הישראל, בדברים שנשאה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בעוד ביטול החובה על לימודי ליב"ה במגזר החרדי - כתנאי לקבלת תקציבים מהמדינה - בדרך לצאת אל הפועל, הזהירה הנגידה מפני ההשלכות החמורות של היעדר השלכה איכותית במגזר, היות והתלמידים לא יוכלו להשתלב בשוק העבודה, במידה וירצו:

"צריכים לבחון לא רק את שנות הלימוד אלא את ההתאמה והרלוונטיות של ההשכלה לשוק העבודה. 17 שנות לימוד של גבר חרדי שקולות מבחינת כושר השתכרות ל-10 שנות לימוד בקרב האוכלוסייה הכללית", אמרה בהקשר של היעדר לימודי ליבה במגזר החרדי. הנגידה הדגישה כי "אפקטיביות ההשכלה בקרב הנערים החרדים בעצם לא מקנה את הכישורים הנדרשים לשוק העבודה במידה מספקת. מערכת החינוך שלנו נדרשת להקנות תכנים וכישורים שיאפשרו השתלבות אפקטיבית בשוק העבודה לכל חלקי האוכלוסייה וזה דורש לימודי מתמטיקה, אנגלית, מחשבים ועוד לכל חלקי האוכלוסייה".

הנגידה התייחסה גם למערכת החינוך הכללית בארץ ואמרה כי "ישראל נמצאת בפער של כ-33% ביחס לממוצע מדינות ה-OECD בפריון בענפים שבהם מועסקים אקדמאיים. רמת ההישגים במבחנים הבינ"ל של מערכת החינוך הישראלית הם בהחלט לא מרשימים, בלשון המעטה. ההישגים אצלנו נמוכים וזה מטריד כשאנחנו חושבים על זה מבחינת התרומה של מערכת החינוך וההשכלה בהסתכלות קדימה. זה מטריד בעיקר כי אין לנו יתרונות יחסיים מלבד ההון האנושי שלנו.

בסיום, ציינה הנגידה כי "לא פחות חשוב מהצבת תכנית אסטרטגית. גם  יישומה של אותה תכנית, ובזה אנחנו בארץ יחסית יותר חלשים. במגמות והמדיניות הנוכחית של "עסקים כרגיל", אנחנו לא סוגרים את הפער של 40% בפריון ביחס לארה"ב וצפוי שנהיה במקום דומה גם עוד 15 שנים".

הנגידה התייחסה גם למערכת הבריאות הציבורית בישראל" "שיעור התפוסה בחדרי המיון ורפואה דחופה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות; רמת התקצוב במערכת הבריאות לא עונה על המשימות, והזהירה מפני משבר במערכת הבריאות:

"הביקוש לשירותי בריאות צפויים לעלות במהירות בכ-60-70% ב- 15 השנים הבאות, כאשר בנקודת המוצא אנחנו יודעים שרמת התקצוב במערכת הבריאות כבר היום לא ממש עונה על המשימות המוטלות עליה". פלוג הוסיפה כי "כבר היום הצפיפות במערכת האשפוז גבוהה מאוד, שיעור התפוסה בחדרי המיון ורפואה דחופה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות, ובמספר מיטות האשפוז ל-1000 נפש, ישראל מדורגת נמוך בהשוואה בינלאומית".

הנגידה הוסיפה ופירטה "שיעור מסיימי בתי ספר לרפואה ולסיעוד נמוך יחסית למדינות אחרות, גם לאחר עלייתו בשנים האחרונות. מכאן עולה שצפויה ירידה במספר הרופאים לנפש. סה"כ יש שביעות רצון גבוהה מהמערכת, אבל בהסתכלות על המגמות הללו באוכלוסייה רק גיבוש ויישום תכנית כזו תוכל לשמר, ואף לשפר, את מערכת הבריאות הישראלית האיכותית, לאור המגמות שצפויות להכביד עליה עוד יותר בשנים הבאות".