גלנט: "ישראל וטורקיה קרובות להסכם מהותי מבחינת ביטחון לאומי וכלכלי"

במהלך כנס התאחדות בוני הארץ באילת,שר השיכון והבינוי, ח"כ יואב גלנט, התייחס להסכמים העתידיים עם טורקיה שלטענתו אף צפויים להשפיע על הענף וכן על התכנית 'תכנן ובנה' במסגרתה קבלן יבנה מא' ועד ת' שכונה שלמה - כולל התשתיות ובתי הספר.  

"ישראל וטורקיה קרובות להסכם מהותי מבחינת ביטחון לאומי, אך יש לכך משמעויות כלכליות שנוגעות גם לענף הבניין. יש לנו אויבים רבים וטורקיה היא מדינה ערבית באזורנו, וכשאני מסתכל על המצב אני חושב שהגיע הזמן שניישב את ההדורים. ההסכמים מגובשים במרבית ההיבטים. טורקיה היא כלכלה חרוצה וישנן חברות בישראל שיודעות לבנות ולעבוד אך לא רק בתחום הזה", אמר גלנט בפתח דבריו. 

"מדינת ישראל הנהיגה מדיניות שאנחנו מגנים על עצמנו בזכות עצמנו ובמקביל כורתים בריתות עם המדינות מסביבנו. אך מדינת ישראל היא סירה בים סוער ומי שאחראי לכך היא מערכת הביטחון וההגעה לחוץ מבטחים תלויה על ממשלת ישראל, ואם נרתום את הטורקים לעזרתנו, נוכל לראות גם תועלת כלכלית ולא רק מדינית", הוסיף גלנט. 

מחירי הדיור והממשלה
"הממשלה יצרה לאורך שנים עלייה במחירי הקרקע ואנו נלחמים בכך היום. כמובן שהם עשו זאת כדי לממן מס עקיף מהאזרח למימון שלל תוכניות אחרות. אין לי כעס על מי שעשה זאת אבל הגזמנו ועכשיו עלינו לתקן", אמר גלנט.  

תכנית 'מחיר למשתכן' היא "זרם מים קרים לזרם לוהט, כמובן שישנן עוד השפעות אך לתוכנית תהיה השפעה ממתנת. לא ייתכן שתגיע לשוק ויש 10 רוכלים וכולם מוכרים ב-10 שקלים והשאר ב-3 שקלים ולא יהיה לכך השפעה? אני לא מאמין. כל התחזיות הקודרות וכל מי שלא מאמין, אני חושב שצריך להיות קצת יותר אופטימיים וקצת יותר להאמין", ציין גלנט. 

תכנית - 'תכנן ובנה'
גלנט הציג את הרציונאל בתכנית, "אני לא יצאתי למבצע שהוא רב יחידתי ורב זרועי שאין לו מפקד אחד. גם אם יוצאים לים האוויר או היבשה – יש מפקד אחד. החלטנו לצאת בתכנית שנקראת "תכנן ובנה". הכוונה היא כי נניח לקבלן יש 8,000 יח"ד, נחלק לרבעים ונודיע שאפשר לזכות במתחם אחד עם 1000-1500 יח"ד והקבלן שזוכה – יבנה הכול מהתשתיות, בתי הספר ועד מבני המגורים".

"אני יודע שלא כולם יכולים לעשות זאת, אך יש כאלה שכן. צריך כאלה שיודעים לעשות זאת ולבצע זאת. כמו כן, הזמנים יהיו קצובים. נדרוש במקביל שהקבלן ייקח עימו חברה זרה שתסייע לו להגיע ללוחות הזמנים שייקבעו בפרויקט. החברה גם תהיה מומחית לסוג הבנייה שיש במקום. לא יקרה מצב שקבלן ייקח פרויקט ואח"כ יחפש את העובדים שיודעים לבנות את הפרויקט", ציין גלנט.

מצוקת העובדים בענף
"מחצית מעובדי הבניין הם מיהודה ושומרן ומחציתם פלסטינים מחוץ לישראל והיתר קבוצות קטנות ממדינות שונות - ששם אנו מנסים להגביר את הבאתם. כלכלה פלסטינית חזקה היא אינטרס בטחוני ישראלי. ככל שיהיה טוב יותר בצד הפלסטיני, כך המצב הביטחוני שלנו ישתפר והאינטרסים שלו לייצר בעיה קטנים".

גלנט אף התייחס לבעיית המחסומים ומעברי הכניסה, "כניסת העובדים הפלסטינים לישראל יכולה להיעשות לא רק ממעבר אחד, אפשר גם מהצפון וגם ממעברים נוספים בצורה מכובדת. קודם כל מתוך רווחה למשפחותיהם וכן גם בכדי שאנו נצמיח את ענף הבנייה".

פרויקטי פינוי בינוי בערים 
אביגדור יצחקי יו"ר מטה הדיור באוצר, התייחס לסוגיית ההתחדשות העירונית ואמר "פינוי בינוי בעל פוטנציאל של 800 אלף דירות בישראל. כאשר כ300 אלף יח"ד עם היתכנות כלכלית, כך שבא יזם שמסכם עם הדיירים והעירייה תאשר לו. הסוג השני בסביבות ה-170 אלף יח"ד, דורשות דחיפה קלה אנו פונים לקבל החלטת מועצה שתינתן קרקע משלימה לתוכניות פחות כדאיות".

"החלטנו שבאופן פרטני בכל פרויקט נשב עם כל עיר ונבין את הבעיות. בתשתיות של פינוי בינוי אכן יש צורך פחות בתשתיות לעומת בנייה חדשה, אך עדיין ישנם צרכים רבים ואנו ניתן תמריץ לעיריות על כל יח"ד שתבנה בתהליכי פינוי בינוי. עוד לא סיכמנו את הדברים, אך אנו חייבים לתת תמריץ לרשויות", אמר יצחקי. 

יצחקי הוסיף כי "נושא ההתחדשות עירונית איננו רק בליבנו – הוא נושא חברתי. עד אמצע  -סוף שנה הבאה אין עיר שלא יהיו בה תוכניות מפורטות של פינוי בינוי. זוהי עבודה קשה ו סיזיפית מול ראשי הערים".