המסר שמסתתר בהודעת נתניהו ועמיתו הקפריסאי אמש - לעניין פיתוח 'לוויתן'

פחות מחודש מאז נחתם הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה, נתניהו נפגש היום בירושלים עם מקבילו הקפריסאי ניקוס אנסטסיאדיס. עם היוודע דבר הפגישה ברור היה כי סוגיית הגז היא זו שעל הפרק, שכן בהסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה הייתה התייחסות ספציפית לרצון שתי המדינות לקדם שיתוף פעולה בתחום האנרגיה (כלומר ייצוא גם מישראל לטורקיה). העניין הוא שלשת"פ המתכונן הזה יש צלע שלישית - קפריסין. צינור שיוקם מה'לוויתן' הישראלי לטורקיה, חייב יהיה לעבור בחלקו הגדול במים הכלכליים של קפריסין (כפי שניתן לראות במפה שבתחתית הכתבה), וזו האחרונה מצויה בסכסוך ארוך שנים עם טורקיה מאז שזו פלשה ב-1974 לתחומה, כבשה את חלקו הצפוני של האי והפכה אותו ל'רפובליקה הטורקית של צפון קפריסין' ושולטת בו עד היום.

כעת, שימו לב לנוסח ההודעה המשותפת של ישראל וקפריסין מהערב: אחרי הצהרות בעניין חשיבות היחסים, הצורך להיאבק בטרור וכו', מגיע המשפט הבא: "במסגרת פיתוח מקורות האנרגיה בחלק המזרחי של הים התיכון, הסכימו שני המנהיגים שאין כל ספק שפתרון הנושאים הנתונים במחלוקת בין קפריסין לבין תורכיה יאיץ במידה רבה את קצב הפיתוח של פרויקטים עתידיים, אשר יקודמו בהתאם למשפט הבינלאומי, והדבר יחזק מאוד את היציבות באזור. לפיכך, ישראל מגלה עניין רב בפתרון הסוגיה הזו".

במילים אחרות, מעט פחות דיפלומטיות, נשמע שנתניהו מבין שלפי שעה הסכסוך בין טורקיה לקפריסין מהווה מכשול בכל הקשור לפתוח 'לוויתן' - והוא עשוי לפעול אצל הטורקים בניסיון להגמיש את עמדתם בסכסוך מול קפריסין. לפי דיווחים בתקשורת, ראש ממשלת קפריסין טען בשבועות האחרונים כי כל זמן שלא יושג הסכם פיוס בין ארצו לבין טורקיה - הוא לא יאפשר הנחת צינור גז בין ישראל לטורקיה בשטח המים הכלכליים של קפריסין. כלומר קפריסין ללא ספק בוחרת להשתמש בסוגיית צינור הגז כמנוף לחץ בכל הקשור ליחסיה עם טורקיה. ונתניהו, הוא הפך להיות המתווך.


*מתוך המצגת של רציו, ינואר 2016