האוצר מקדם - קבלנים יכולים לדרוש לבנות ללא תשתיות

מטיוטת תקציב המדינה לשנים 2017-2018 במסגרת חוק ההסדרים שהופצה בשבוע שעבר, עולה שורה של צעדים נוספים שמתכנן האוצר על מנת לזרז את הליכי הבנייה. אחד הצעדים עוסק במנגנון לבחינת הקמת תשתיות וצרכי ציבור בתכניות בנייה. הכוונה היא לתשתיות שיש לבצע בטרם תחל כל בנייה מסוג שהיא כמו למשל שכונה חדשה, עיר או רחוב. ההצעה מנסה להוביל לכך שההגבלה לבצע שינויים בתכנית בנייה לא תהיה מוגבלת עוד בתשתיות וסלילת כבישים - וכך למעשה הקבלן יוכל לערער על כל תנאי שנקבע בתכניות הבנייה לצורך ביצועה ולבנות גם ללא התשתיות (דירות בלי כביש או ביוב). 

עוד עולה מן הטיוטה כי בעקבות העיכובים בוועדות התכנון, במידה וועדה מחוזית לא קיבלת החלטה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה, היא תועבר לוועדת משנה של המועצה הארצית וזו תחליט עד 30 ימים מקבלת הבקשה. 

ברקע להצעה נכתב כי "בשנים האחרונות פועלת הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור במשק. במסגרת זו, פועלת הממשלה לייעול וזירוז עבודות הפיתוח למגורים, שהן תנאי למתן היתרי בנייה ואכלוס. גביית אגרות והיטלי פיתוח היא המקור הכספי למימון עבודות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה".

החסמים בוועדות של הרשויות המקומיות והעברת הסמכות לשר האוצר והפנים  בהמשך מציינים באוצר את הסרבול בוועדות המקומיות שיוצרות עיכוב באישורי בנייה וכך הם כותבים "מבדיקה שערכנו הליך אישורם של כל היטל ואגרה בחקיקת העזר המקומית ובעדכונו הוא הליך מורכב, שרק מספר מצומצם מאוד של רשויות מקומיות בחרו לבצע בפועל. מהאמור ברור, כי הליך זה מהוה חסם לקידום הליכי פיתוח קרקע על ידי רשויות מקומיות ועל כן מקשה על מדיניות הממשלה להגדלת היצע הדיור".

• "דירה ממוצעת בישראל צריכה לעלות מיליון שקל" - לא תאמינו מי אומר את זה?
• 178 אלף דירות בביצוע - ניתוח הנתונים של הלמ"ס והאם מחירי הדירות בעצירה?

כמו כן מתייחסים באוצר לקושי שנוצר עקב העיכובים בוועדות: "יודגש כי גביית אגרות והיטלי פיתוח נדרשת לצורך ביצוע עבודות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה בקרקעות פרטיות ובקרקעות בבעלות מעורבת. אי קביעת האגרות וההיטלים מונע ממשרד הבינוי והשיכון ומרשות מקרקעי ישראל להעביר לאחריותן של הרשויות פיתוח קרקעות מדינה".

כתוצאה, ההצעה היא לקבוע הסדר על פיו רשות מקומית לא תהיה רשאית לגבות דמי סלילה, דמי ניקוז ותיעול ודמי שטחים ציבורים פתוחים אלא היא תיגבה מבעלי נכסים בתחומה דמי פיתוח בעת ביצוע של בנייה חדשה, תוספת בנייה או בנייה בהתאם לתכניות התחדשות עירונית.

כמו כן, שר האוצר ושר הפנים ייקבעו בתקנות את גובה דמי הפיתוח, בהתחשב במאפיינים טופוגרפיים של הרשות המקומית, וצפיפות הבנייה ביישוב, בהתאם לקבוע בתכניות מתאר רלוונטיות. קביעת גובה דמי הפיתוח תתבסס על ניתוח העלות של עבודות פיתוח התשתית אותם מבצע משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל באתרים אותם הם מפתחים, וכן על האגרות וההיטלים הקיימים ברשויות המקומיות, כפי שאושרו על ידי משרד הפנים מכוח ההסדר החוקי הקיים.

• ההיצע שובר שיאים, הקונים מחכים - תל אביב מתקררת
• מחירי הדירות בצפון - ירידה של 20%-10% בשלומי וקריית שמונה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

דמי פיתוח מופחתים בהתחדשות עירונית  בהצעה מציגים כי גובה דמי הפיתוח עבור בנייה בהתאם לתכניות התחדשות עירונית ייקבעו כשיעור מופחת מגובה דמי הפיתוח עבור בנייה חדשה, לאור עלויות הקמת התשתית הנמוכות יותר במרקם הבנוי. לבסוף, מוצע להסמיך את שר הפנים לאשר במקרים חריגים הדורשים פיתוח בעלויות הגבוהות או הנמוכות מדמי הפיתוח שנקבעו בחוק, לפי בקשת הרשות המקומית ובהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, דמי פיתוח בשיעור שונה מזה הקבוע בתקנות. לצורך כך, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות כללים לעניין הגשת בקשה להגדלת דמי הפיתוח ואופן הדיון בה.