המקום אליו מזרים הציבור בישראל סכומי כסף אדירים השנה - מה הוא מוצא שם?

הציבור ממשיך להכניס סכומי עתק לפיקדונות הבנקאיים. לפי חישוב Bizportal, מתחילת השנה הזרימו הלקוחות הפרטיים בבנקים פועלים ולאומי יחד סכום של 15.7 מיליארד שקלים לפיקדונות, גידול של 5.75%. בפועלים היקף פיקדונות מגזר משקי הבית התנפח מ-161 מיליארד שקלים ל-170 מיליארד שקלים ובלאומי מ-108 מיליארד שקלים ל-115 מיליארד שקלים. מגמה דומה נרשמה גם בשאר הבנקים, כלומר קצב גידול שנתי של מעל 10% בהיקף הפיקדונות בקרב משקי הבית. מהצד השני, הכסף בורח משוק ההון כאשר מתחילת השנה נרשמו פדיונות של סביב 10 מיליארד שקלים מהקרנות המסורתיות ועם נוסיף את הקרנות הכספיות אז מדובר בסך פדיונות של מעל 15 מיליארד שקלים. 

ולא, זה לא שהמוצר (הפיקדון הבנקאי) מציעה ריביות מדהימות. בדיקה זריזה במערכת הבנקאית מגלה תכנית ל-4 שנים עבור סכום של 100 אלף שקלים עם נקודת יציאה שנתית כאשר בתום השנה הראשונה יקבל הלקוח ריבית של 0.4%. במידה וישאיר הלקוח את הכסף לכל התקופה הוא יקבל ריבית מצטברת של 3.44% (כלומר ריבית שנתית של 0.85%). אם הלקוח יפקיד מיליון שקלים בתכנית זו הריבית בשנה הראשונה תהיה 0.5% ואם ישאיר לכל התקופה הריבית המצטבר תהיה 3.84% (כלומר 0.95% לשנה). ומצאנו גם תכנית ל-3 שנים שמציעה 1% לשנה כבר מהשנה הראשונה ובסה"כ ריבית מצטברת של קצת מעל 3%, גם לסכומים קטנים ויש נזילות כמעט מידית.

לא התלהבתם? הסיבה שהמוני בית ישראל נוהרים לפיקדונות הבנקאיים היא שהאלטרנטיבה היא לא אטרקטיבית באופן דרמטי, אם בכלל. כך לדוגמה, אג"ח ממשלתי שקלי ל-4.6 שנים נותן כעת תשואה שנתית של 0.8% בלבד. אז נכון שפה יש אפשרות למשוך את הכסף מתי שרוצים, אבל יש גם תנודתיות גבוהה וכמובן גם המון עלויות - כמו עמלות קניה ומכירה, החזקת תיק ובסוף גם מס רווח הון של 15%. גם הניסיון להרכיב תיק מגוון לא ממש עשה את העבודה בשנה האחרונה. כך לדוגמה, התשואה הממוצעת של קרנות ההשתלמות עומדת נכון ליולי על מינוס 0.1% בשנה האחרונה. אז נכון שאפשר ללכת על אג"ח חברות בדירוגים גבוהים עם מח"מ קצר יחסית, אבל גם שם אין מציאות. כך לדוגמה, אמות אג"ח א (מח"מ של כמעט שנתיים) נסחר בתשואה של 0.9% צמוד למדד (בימים בהם אין מדד). תורידו מזה את כל העמלות והלכה האטרקטיביות. 

אז כאשר סביבת הריבית האפשרית בנכסים חסרי הסיכון היא 0.4% עד 1% למי שסוגר את הכסף, אין זה פלא שלפחות חלק מהכסף זולג וכנראה ימשיך לזלוג לשוק הדיור - צורה אחרת של סגירת הכסף. דירה בשווי 1.2 מיליון שקלים מושכרת במחיר של סביב 3,400 שקלים, כלומר תשואה שנתית של 3.4%, וזה צמוד למדד. אז גם אם עשיתם עסקה פחות מוצלחת והתשואה שלכם היא 2.5%, עדיין בסיטואציה הנוכחית זה גבוה בהרבה ממה שתקבלו בבנק או בני"ע הבטוחים בשוק ההון. וגם אין זה פלא שהבורסה בת"א במשבר, שכן הכסף של הציבור סגור בצורה כזו או אחרת. מי שיכול ויש לו הון עצמי קונה דירה, ומי שלא - מחכה בפיקדון. אגב, הבנקים מרוויחים כך או אחרת. פיקדונות זה מקור ההון הזול ביותר עבורם, את הכסף הזה הם מלווים לציבור - בריבית הרבה יותר גבוהה. 

• צבי סטפק מציע פתרון לעושק העו"ש וסבור שהרפורמה במכשירי החיסכון תביא להוזלה בדמי הניהול
• הריבית על המינוס עלתה ומה עם הריבית על הפיקדונות?