פטור ממכרז, כך עובדת השיטה באמצעותה מתעלמת הממשלה מ-85% מהעסקים

פטור ממכרז. אפשר להגיד שאופי המכרזים בשירות המדינה מתחלק לשניים: לפני שנת 2009, ואחריה. באותה שנה הוקמה ועדה שהייתה אמורה לשנות את חוקי המשחק – בעיקר על ידי העברת האפשרות למתן פטורים מהמכרזים למשרדי הממשלה, כשעד אז האפשרות הייתה שמורה לחשב הכללי בלבד. לא סתם קמה הוועדה – הרי עד אז שרי הממשלה פטרו עצמם תוך טענה כי אין להם סמכויות ביצוע ויותר מזה – שהביורוקרטיה של המכרזים הפומביים מונעת מהם למשול. האם העברת מתן הפטורים למשרדים שלהם עשתה טוב? נראה שלא, לפחות לא לעסקים הקטנים-בינוניים.

עוד משהו שקרה ב-2009, ללא שום קשר לאותה ועדה אגב, הייתה הקמת הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים. שנה לאחר מכן גם יצא דו"ח של מבקר המדינה באשר למצב אותם העסקים ואפשר היה לחשוב שמצבם יחווה שיפור – אך בפועל?  נראה שהדו"ח לא נקרא ע"י אף אדם, לפחות לא אלו שכדאי שהיו קוראים אותו. בין היתר, טען המבקר שהממשלה היא הקניין הגדול ביותר במשק, לא נתון מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שלמרות שמגזר העסקים הקטנים-בינוניים כולל כ-98% מכלל העסקים במשק, עד מועד עריכת הדו"ח – רק כ-3-5 אחוזים מתוכם סיפקו שירותים שרכשה המדינה. הדו"ח גם גילה כי ב-2005 הוקמה ועדה בין משרדית שהייתה אמורה להתמודד עם הבעיה הזאת, אבל לבסוף בחרה שלא תהיה העדפה מתקנת לעסקים הללו ברכש הממשלתי.

באותה תקופה שמנו לב לשני תהליכים משמעותיים שהתרחשו, כשהראשון בהם הוא שהורחב הפטור ממכרזים של המדינה. לא מדובר רק בניחוש או השערה, והנושא הוכח במחקר מקיף של פרופ' אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן, שתוצאותיו הראו כי בין השנים 2010-2014 זינק שיעור הפטורים בחדות מ 65% ל-85%. מגמת העלייה ממשיכה עד עתה: בחציון הראשון של 2015 פורסמו 3,670 מכרזים, והמספר זינק פי שניים במחציתה הראשונה של 2016 ל-7,205 פטורים. ההיקף של המכרזים הפטורים עמד על 24 מיליארד שקל, וזאת לפי מחקר שנערך ע"י חברת הייעוץ הלוי-דוויק.

בנוסף לזינוק הנ"ל, שמנו לב לתהליך נוסף ומדאיג יותר, והוא שעסקים קטנים-בינוניים בחרו שלא להשתתף במכרזים של המדינה.  לפי מחקר שערך משרד הכלכלה לפני כשנה, נמצא כי 74% מהעסקים לא השתתפו כלל במכרזים ציבוריים. מתוך 26% שכן השתתפו, 86%  זכו לפחות במכרז אחד, ואלה דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק.

שני התהליכים הללו מציגים לנו תמונה לא נעימה, לפיה עקרונות שקיפות או שוויון הזדמנויות "הוקרבו" על מזבח המשילות וקיצור הביורוקרטיה. אנחנו מלווים מאות עסקים קטנים ובינוניים בכל התהליכים הקשורים במכרזי המדינה, ומסקנתנו היא שהם לא צריכים צדקות בדמות הלוואות ואשראי, הם בסך הכל צריכים הזדמנויות. מכרזי המדינה בהחלט מהווים הזדמנויות שכאלה, אבל מכיוון שרק 15% מהם פתוחים – לא רק שאין הם מסייעים לעסקים, אלא שנגרמת לעסקים פגיעה ישירה.

נראה שידם של חברי ועדות הפטורים קלה על ההדק, ויש לצמצם את היקפי הפטורים (תוך בחינה מדוקדקת של הכללים לקבלתם). מכרזים עוברים כלאחר יד למסלול הפטור, וזאת על אף שהיו יכולים להקל על עסק קטן אחד או שניים, שעלולים לקרוס כשמכרזים ציבוריים נסגרים בפניהם.

(*) הכותבת היא מנכ"לית יפעת מכרזים