הפוסט של גיא לרר בעניין רביב דרוקר ששורף כעת את הרשת

אמנם בתקופה האחרונה, בה עיתונאים מוצאים עצמים מותקפים על בסיס אישי מצד גורמים בממשלה, זה לא מחזה נדיר לראות עיתונאים שיוצאים האחד להגנתו של השני, אבל פוסט שכתב היום מגיש צינור לילה גיא לרר הלך צעד אחד (אמיץ יש שיגידו) קדימה, ומכה גלים ברשת. לרר פרסם היום פוסט על הקולגה שלו בערוץ 10 רביב דרוקר שחשף את 'פרשת הצוללות'.

וכך כותב לרר: "לטעמי רביב דרוקר הוא גדול עיתונאי ישראל בכל הזמנים. למעטים, אם בכלל, יש שילוב כזה של דיוק, בקיאות, חריצות, יושרה מטורפת, מסירות וכמובן ידענות וסמכות. אם אני מחפש למה להשוות -אולי לאדמו"ר. ובאמת, חדר העבודה שלו מזכיר סמכות תורנית של פעם. קטן, אפלולי, עמוס תיקים וניירות. ומכיוון שהעבודה שלו קדושה, אפשר בזהירות לומר שמבין ערימות הנייר מבצבצת שכינה של אמת. בדמותו הטלוויזיונית לעומת זאת, אולי משתקפת טיפה דמות העיתונאי שאוהבים לשנוא. טיפוס קצת מניאק, גל"צניק רכלן. אחד כזה שישרוף אותך בלי למצמץ וירכל עליך מאחורי הגב. אז זהו, שחשוב לי להגיד שהוא גם ההיפך הגמור מזה. את שנותיי הראשונות בערוץ עשיתי תחתיו ומהשניה הראשונה היה ברור שמדובר לא רק במורה אלא גם בחבר. אעצור כאן כי בשלב הזה אמורה להגיע הפואנטה. הטוויסט בפוסט. זהו שאין. לצד הסיפור הענק שהביא והמחמאות התדירות שהוא מקבל אני מניח שעוברים עליו ימים לא קלים. מנסים לערער את אמינותו ואני בטוח שגם לנסות להפיל אותו. יהיה להם קשה בגלל כל הסיבות שצוינו לעיל. אני רוצה להאמין שהתיוג שלי הוא לא כאוטו-איש תקשורת. דעותיי לא מתעצבות על פי שום מחנה ושום עדר. ברגעים מסוימים חשבתי שהתקשורת הישראלית מוטה וקטנונית מדי. ברגעים אחרים חשבתי שהיא לא מספיק אגרסיבית עם השלטון. ולטובת אלו שטרחו להעמיד את המחמאה הזו בפניי, דעו רק זאת: רביב דרוקר מביא היום את הדוגמה הכי קולעת לסיפור הכי משמעותי לישראל. כך גונבים כאן מעטים - את מה ששייך לכולם"

תוך 3 שעות עמד הפוסט על מעל 2,000 לייקים, 200 שיתופים ולא מעט תגובות, חלקן אגב לא ממש אוהדות. כך לדוגמה, אחד כתב - "כתבים ופרשנים שאמורים להגיש חדשות באופן אובייקטיבי מייצרים חדשות שלא לומר ממציאים חדשות שמתאימות להשגת רייטינג ויהי מה", אחר כתב - "ביום שרביב דרוקר יעשה תחקירים ויפשפש בכיסיהם של המושחתים מהשמאל הוא יהיה לגיטימי".

מה אתם אומרים?