"נבקש כי הוועדה תבחן הורדה של המס על הבורסה ל-15%"; המכתב ששיגרה לנדאו-יערי

גל לנדאו יערי שעד כניסתו של המנכ"ל החדש איתי בן זאב בתחילת 2017 משמשת כמנהלת הבורסה - שיגרה אתמול מכתב חריף ליו"ר ועדת הכספים משה גפני בעניין הפגיעה בבורסה במידה ויעבור "מס העשירים", ובכלל כתוצאה מהמס הגבוה גם ככה.

וכך כותבת לנדאו-יערי במכתב: "בישיבת ועדת הכספים בראשותך ביום 15 בנובמבר 2016, נדונה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2016-2017. חוק זה כולל הצעה להעלות את מס היסף ליחידים מ-2% ל-3% ולהוריד את סף התחולה שלו מ-803,520 שקל הכנסה חייבת לשנה, ל-640 אלף שקל. מס היסף חל, מעבר להכנסות מעבודה, גם על הכנסות מרווחי הון, ריבית ודיבידנד. כך, ההצעה המתוארת כשינוי במדרגות מס ההכנסה מעבודה, מגלמת למעשה עלייה נוספת של מיסוי רווחים בבורסה מ-27% (25% 2%) לכדי 28%, ועבור חלק ממשקיעי הבורסה, מ-25% ל-28% (לאור שינוי תחולת המס). עבור בעלי שליטה בחברות, שיעור המס אף גבוה יותר, ויעמוד על 33% (30% 3%)".

לנדאו יערי ממשיכה בהתייחסות למיסוי באופן כללי על הבורסה: "כבר כיום, המיסוי על רווחי ההון בבורסה הינו גבוה, הן בהשוואה בינלאומית והן ביחס לאפיקי השקעה אלטרנטיביים. המס עמד עד 2003 על 0%, והועלה עוד פעמיים מאז עד שהגיע לרמה הנוכחית".

"המיסוי על רווחי ההון בבורסה הוא מס ריאלי, המוטל על הרווחים בניכוי האינפלציה. זאת בניגוד לחלק מאלטרנטיבות ההשקעה, אשר בהן המיסוי הוא נמוך יותר (15%) ללא ניכוי האינפלציה. בעידן זה של אינפלציה נמוכה, גם גורם זה פועל לרעת אטרקטיביות ההשקעה בבורסה ביחד לחלופות אחרות, ומעלה את שיעור המס האפקטיבי המשולם ע"י המשקיעים בבורסה. עמדתנו, שאותה הצגנו בעבר לפני הוועדה, היא כי יש לאחד את כלל מסלולי ההשקעה הפיננסיים תחת משטר מס אחיד, שבו שיעור המס יהיה 15% ללא הגנה אינפלציונית".

• האם פיטורי רונן בר ישפיעו על הבורסה?
• טוב או רע? בורסת הנאסד"ק מתכננת להיסחר 24 שעות ביממה עד 2026

לנדאו-יערי התייחסה לבריחת המשקיעים משוק ההון לשוק הדיור, מה שגורם לעליית מחירי הדיור. הורדת המס על הבורסה אמורה לסייע לכך: "עליית המס על הבורסה כמתואר לעיל תרמה, יחד עם גורמים ומגמות משמעותיים נוספים, למשבר בבורסה ובשוק המניות הציבורי בישראל. לצד זאת, ניתן לראות את ההשלכות של מעבר משקיעים משוק ההון מעודד הצמיחה לשוק הדיור המעודד את עליית מחירי דירות".

"בראייתנו, על הממשלה והכנסת לפעול בעת הזו ככל יכולתן לעודד את הפעילות בבורסה ולאמץ מדיניות מס הרואה בבורסה 'אזור עדיפות לאומית', ובכלל זאת להעניק הטבה לחברות, למשקיעים וליזמים הבוחרים להנפיק את מניותיהם לציבור באמצעות הבורסה".

"לאור כל הנ"ל, ברצוני לבקש כי הוועדה תבחן את הורדת המס הכולל המושת על החוסכים והמשקיעים באמצעות הבורסה לני"ע בישראל. במסגרת הדיון הנוכחי, בקשתנו היא להחריג מההכנסות החייבות לעניין מס יסף את רווחי ההון, הריבית והדיבידנד הנובעים מהשקעה באמצעות הבורסה לני"ע, בדומה להחרגה שאושרה (ס' 121 (ב)) לגבי מכירת דירות מגורים עד 4 מליון שקל. מהלך זה ישרת לא רק את הבורסה, המשקיעים באמצעותה והחברות הנסחרות בה, אלא את הכלכלה הישראלית כולה".

• כמה מרוויחים הבכירים בטבע?
• מיטרוניקס זינקה ב-13%, נייס קפצה ב-5%; ת"א 90 עלה ב-2.6%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מכותבים נוספים למכתב: ראש רשות המיסים, משה אשר. יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האזור. מנכ"ל האוצר שי באב"ד. ח"כ מירי מכלוף זוהר, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים.

במצגת שנכתבה לאחרונה בבורסה נכתב כי "העלאת שיעור המס על רווחי ההון, החל מהטלתו על שוק ההון ב-2003, דרך העלאתו ל-25% בעקבות ועדת טרכטנברג (2012), הפחיתה את שיעור אחזקות הציבור בנכסים פיננסיים, וצמצמה את מחזורי המסחר: הציבור הקטין אחזקותיו בשוק ההון, ביחס לאלטרנטיביות כגון עו"ש והשקעה בנדל"ן (כפי שמראה מחקר בנק ישראל). לצד הפגיעה בנזילות, שיעור המס הגבוה ביחס למקובל בעולם (ממוצע OECD 17.8%, נתוני 2011) מפחית את תמחור הנכסים בבורסה הישראלית ביחס לבורסות מתחרות, ומקטין את התחרותיות שלה. אפקט זה הינו חלק משורת תהליכים אשר פגעו בנזילות ובאטרקטיביות של שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. גם אם הוא אינו החשוב ביותר, יש לו השפעה מובהקת אשר ייתכן והתעצמה מסמיכותה לתהליכים אחרים."

התייחסות נוספת במצגת היא לכך שב-2014 הוטלה על כל יחיד, הפועל בשוק ההון במחזור של מעל ל-811,000 שקלים, חובת דיווח שנתית למס הכנסה, ללא קשר לרמת הרווח שלו. לדבריה, זהו עוד צעד המוסיף בירוקרטיה וחסמים לציבור המשקיעים המתעניין בפעילות בבורסה. "כפי שהמס פעל בשנים האחרונות לצמצום המחזורים והפעילות בבורסה, ניתן להשתמש במדיניות מס להתנעת מחודשת של הבורסה", כך נכתב במצגת.

במצגת ההתייחסות היא ל-4 צעדים שיש בכוחם "להניע את הבורסה מחדש", ולשנות את הסנטימנט הציבורי השלילי הנקשר בה:

1. שיעור מס נומינלי אחיד על כל אפיקי ההשקעה. המס על רווחים בשוק ההון נקבע ב-2012 על 25% מהרווח הריאלי, תחת הנחה כי שיעור האינפלציה הממוצע יעמוד על 2% עד 3%. כיום, בעידן של ציפיות אינפלציה אפסיות, מדובר על שיעור מס גבוה אשר מצמצם את אטרקטיביות שוק ההון לחוסכים ולחברות. על רקע זה, יש להפחית את שיעור המס ל-15% על הרווח הנומינלי (כפי שקיים כיום באפיקי חיסכון שקליים), כדי לאפשר לאפיק ההשקעה הבורסה להתחרות באפיקי השקעה אחרים, לרבות השקעה ישירה בדירות מגורים.

2. תמריצי מס לחברות שמנפיקות בת"א: הטלת שיעור מס רווחי הון מופחת על משקיעים בחברות בתחומים אשר הממשלה רואה חשיבות בעידוד יכולת גיוס ההון שלהן חברות קטנות/בינוניות, חברות מו"פ, חברות תעשייתיות מהפריפריה וכו'. הנסיון של בורסת AIMבלונדון ובורסות אחרות בעולם מראה כי להטבות מסוג זה השפעה חזקה ביותר על תמריצי החברות לצאת להנפקה ועל יכולתן לגייס מימון. כך לדוגמה: - הטבות ב AIM כוללות הטבות מס למשקיעים בחברות חדשות, כך שניתן לקזז ההשקעה כנגד רווחים אחרים, ולשלם עבור הרווחים בגינה מס מופחת. - בישראל בעבר כלל חוק עידוד התעשייה (סעיף 21א) הטבות למייסדים אשר הנפיקו את חברתם בבורסה, ואפשרו להם מיסוי הוני על רווחי ההון של מניותיהם, במקום מיסוי פירותי, בגובה המס השולי שהם משלמים. - ניתן גם להעניק הטבות מס לחברות, במס החברות אותו הן משלמות

3. הפחתת מס רווחי הון לבעלי שליטה. בעלי שליטה ממוסים כיום בשיעור של 30% על רווחי ההון ממניותיהם בחברה. הפחתת שיעור זה לתקופה מוגבלת, תתמרץ את בעלי השליטה למכור את מניותיהם, ותעביר חלק ניכר ממניות אלה לידי הציבור. מהלך כזה יגביר את רמת הסחירות והעניין בבורסה, ויעלה את רמת אחזקות הציבור בחברות הציבוריות הישראליות.

4. מדיניות המס צריכה להכיר בחשיבות המיוחדת שיש לסוחרים הקטנים ביצירת הנזילות והמחזורים בשוק, ולצמצם את הבירוקרטיה והמיסוי העודף הקיים עבורם.