פרופ' זליכה: "בנק ישראל הכניס את עצמו בשנים האחרונות למצב של מלכוד 22"

בנק ישראל שוב החליט השבוע כצפוי להותיר את הריבית על שיעור של 0.1%. ההחלטה ניתנה על רקע פרסום נתוני הצמיחה הגבוהים והעלייה בשכר במשק שהביאו את בנק ישראל להחליט שהאינפלציה תעלה. הביקורת הגוברת על מדיניות בנק ישראל, לא נעלמה מעיני הוועדה המוניטרית, והיא הודיעה כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה לאורך זמן. זאת לאור הערכות בסביבת האינפלציה, וההתפתחויות בשערי החליפין והמדיניות המוניטרית המרחיבה של יתר הבנקים המרכזיים בעולם.

אחד המבקרים הבולטים של המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הוא פרופ' ירון זליכה. בראיון שקיימנו עם זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, ניסינו להבין את הכלים שנשארו לבנק ישראל כדי לנהל מדיניות מוניטרית אפקטיבית לאורך זמן.

האם אתה חושב שבנק ישראל ימשיך באותה מדיניות של רכישות דולרים וניהול יתרות מט"ח גבוהות?

"ראשית, אני לא אוהב את הביטוי יתרות המט"ח של בנק ישראל, כיוון שאף דולר הוא לא של בנק ישראל. כל הדולרים האלה נרכשו בהלוואות. כשאומרים יתרות - זה נשמע כמו עודפים, וזה מטעה את הציבור. כל ה-100 מיליארד דולר האלה - כנגדן יש הלוואות. יתר על כן, יש יותר הלוואות מדולרים, כך שלמעשה ההון העצמי של בנק ישראל הוא שלילי. ולכן לא הייתי מתבשם מהיתרות האלה, כי זה סתם הלוואות."

בנוגע לאופן הניהול של יתרות המט"ח, זליכה מציין כי "אם כבר מדברים על כך, אז מדובר בהלוואות עם מח"מ שקלי קצר, וכנגדן יש השקעות דולריות לטווח ארוך. יש כאן גם חשיפה למח"מ וגם חשיפה מטבעית. למעשה אם סמנכ"ל כספים של עסק היה רוכש כך מטח - הוא לא היה נשאר במקום עבודתו הרבה זמן. "

• המשטרה שהכחישה את השימוש בפגסוס נתפסה בשקר, הפרקליטות והשופטים עוזרים לטייח. זה לא יכול להימשך
• נפילתן של המפלגות הכלכליות

איך הגענו למצב הזה של מעל 100 מיליארד יתרות מט"ח?

"אני כבר 8 שנים אומר שהמדיניות של רכישת הדולרים בבנק ישראל היא טירוף. אמרתי את זה מהיום הראשון אך לצערי בנק ישראל לא שמע. בנק ישראל נקט במדיניות של ריבית נמוכה מדי וכנגד זה רכש דולרים. אחרי 8 שנים של מדיניות חסרת אחריות - בנק ישראל מוצא את עצמו במלכוד 22. למה? כי מצד אחד מצב המשק מחייב הורדת ריבית - אבל ריבית נמוכה תיתן BOOST נוסף למחירי הדיור. מהצד השני אם יעלו את הריבית מחירי הדיור אמנם יפסיקו לעלות - אבל המשק יידרדר. אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי."

אז מה צריך לעשות כדי שהריבית תעלה?

"בנק ישראל הרס במו ידיו את היכולת לנהל מדיניות מוניטרית. הוכח שהמדיניות הזאת היא חסרת שחר שעלויותיה כבדות ביותר. נגידת בנק ישראל יכולה ליסוע לקריביים ל-4 שנים הקרובות. היא הפכה את תפקידה למושעה זמני. וכל עוד המדיניות הכלכלית-פיסקלית לא תחלץ את המשק מההאטה, ולא באופן חד-פעמי כמו בשנה האחרונה, אז לא נוכל להעלות את הריבית, והמדיניות המוניטרית לא תחזור להיות שמישה."

אז שוב האחריות חוזרת למשרד האוצר?

"תראה, אני לא מקנא בשר האוצר. הוא קיבל משק עם עיוותים קשים מאד. משק לא תחרותי עם עיוותים מוניטריים ופיסקאליים והוא מתמרן בסיטואציה מאד קשה והוא הביא הישיגים ראויים לציון. זה לא הופך את המשימה שלו לשנים הקרובות לקלה יותר. הצמיחה בשנים האחרונות היא חריגה, ואני סבור שהיא חריגה גם ביחס לשנים הקרובות. נתוני הצמיחה הם יפים ומגיע למשרד האוצר ושר האוצר את כל הקרדיט על ההישג היפה. "

• טראמפ רוצה תעשייה גנרית חזקה כדי להוריד את מחירי התרופות, אבל...
• אזהרת הרווח של אנבידיה תשפיע על הבורסה - מניות השבבים צפויות להיפגע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בהתייחסו לנתוני הצמיחה החיוביים מבהיר זליכה כי "מאחורי ההישג הזה עומדים כמה גורמים חד-פעמיים. האחד הוא עליית שכר המינימום, פועל יוצא של מאמצי האוצר וההסתדרות, אבל העלייה הזאת התרחשה כבר והיא מגולמת בציפיות של הצרכנים השכירים. הגורם השני, הוא הריבית הנמוכה שהביאה לעליית מחירי הדיור, אשר הגיעו לרמה כה גבוהה עד אשר רבים בציבור, מקרב הזוגות הצעירים, התייאשו מרכישת דירה. אנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות כתוצאה מכך. התוצאה היא שהתפנה כסף לצריכה והכסף הזה הגדיל את הצריכה הפרטית באופן חד-פעמי."

במילים אחרות, מחירי הדיור הם לא ברי השגה כך שאנשים בכסף הפנוי שלהם - מעדיפים לטוס לתאילנד.

"בדיוק כך. לכן אנחנו רואים בשנתיים האחרונות גידול דרמטי בצריכה הפרטית לנפש בזמן שהגידול בהכנסה הלאומית לנפש לא צמח עד כדי כך."

לפני שמסיימים, אי אפשר שלא להתייחס לרמת התחרותיות במשק. האם אתה חושב שנראה עוד ירידות במחירים כמו ברפורמת הסלולר?

"אני מדבר על רפורמה בכרטיסי אשראי מאז שנת 2005, כשעמדתי בראש הוועדה הציבורית הבין-משרדית להגברת התחרותיות בכרטיסי האשראי. לצערי מחכים כאן הרבה מאד שנים כדי לבצע רפורמות שכולם מבינים שהם צריכים להתקיים. באותה שנה, עמדתי במקביל בראשות ועדה ציבורית להפיכת בנק הדואר לבנק קמעונאי תחרותי ששובר את הדואופול של פועלים ולאומי כפי שעשו כל מדינות העולם המערבי. כל המדינות! אני מאד מקווה ששר האוצר ישלוף מהמגירה גם את הדוח הזה וישיק את הרפורמה הזאת. זו רפורמה כל כך נחוצה. בשיתוף פעולה של הממשלה עם המגזר הפרטי, אפשר להפוך את בנק הדואר למתחרה רב-עוצמה בפועלים ולאומי על ליבם של משקי הבית והעסקים הקטנים."

הגשת המלצות לממשלה על רפורמות מבניות הן דבר שנראה טבעי לפרופ' זליכה. בימים אלה הוא עומד בראשות ועדה לבחינת גובה קצבאות הנכות מטעם שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ. הוועדה התכנסה על רקע דרישתם של מספר ארגוני נכים להגדיל את קצבאות הנכות לגובה שכר המינימום. לזליכה ברור כבר עכשיו כי לא ניתן יהיה להגדיל את הקצבאות עד כדי כך, אולם הוא עירני לבעייתיות שקיימת בשחיקת ערך הקצבה על פני זמן. הוועדה אמורה להגיש המלצות גם על מבנה הקצבה של נכה המשתכר מעבודה.

אין ספק כי זוהי אחת הסוגיות הבוערות, אולם מעורבותו של השר חיים כץ עלולה לטרפד את עצמאות הוועדה. השר כץ כבר הגיש הצעת חוק פרטית שתבטל את 'חוק לרון' שקובע את הפחתות בקצבה של נכים בעלי הכנסות גבוהות. בשנים האחרונות ישנה ביקורת ציבורית על מצבים אבסורדיים שגורמים לנכים שיכולים לעבוד להישאר בבית בגלל התמריצים השליליים שיצר החוק. ירון זליכה הוא לא "כלכלן מטעם", וחיים כץ הוא פוליטיקאי רב-עוצמה שיכול להלך אימים על משרד האוצר, ולכן יהיה מאד מעניין לראות את הדינמיקה שתיווצר כשיוגשו מסקנות הוועדה.