מנכ"ל מנורה: אם משבר הסאבפריים יחזור על עצמו - שווי קרנות הפנסיה יצנח בעד 30%

בשנת 2008 היה משבר חריף בשוק ההון, אולם המשבר לא הורגש בשוק החיסכון הפנסיוני, והפורשים לפנסיה קיבלו רשת הגנה מהמדינה. בכנס 'אתגרי הדירקטוריון' אומר היום יהודה בן-אסייג, מנכ"ל קרן הפנסיה של מנורה מבטחים, כי הוא רואה זרימה גדולה של כסף לחסכונות הפנסיוניים ארוכי הטווח, כאשר במקביל לעלייה בהיקף הכספים המצטברים חלה גם עלייה ברמת הסיכון.   בכנס של איגוד החברות הציבוריות ואיגוד הדירקטורים שנערך הבוקר (ג') בבורסה בת"א, בן אסייג מנה מספר גורמים שמשפיעים על האסטרטגיה ואת רכיבי האסטרטגיה עצמה. הנקודות הבולטות הן הגדלת השקעה ברכיב המנייתי בשל קיצור זמני ההתאוששות ממצבים משבריים בשוק המניות, השקעה הולכת וגוברת של כספי עמיתים בקרנות השקעה, בין היתר בשל השפעת חוק שכר הבכירים, כמו גם השקעה במדדים סלקטיביים. 

כך, בין הגורמים שמשפיעים על האסטרטגיה הדגיש את תופעת קיצור זמני ההתאוששות ממשברים בשוק המניות-בהשוואה לתקופות קודמות, "בין היתר בשל זמינות ההון, הטכנולוגיה וגורמים נוספים. לכן לא בהכרח הייתי ממליץ להתרחק מהשקעה במניות בהשקעות שהן לטווח קצר יחסית", ציין.

בן אסייג ציין כי לצערו הגידול בהיקף הכספים איננו מנוצל להשקעה בתשתיות לאומיות. "לצערי כל הפניות שלי לשרים, וליו"רי הוועדות השונות לא עוזרים. אנו מעוניינים להשקיע כסף גם לטווחי ארוכים של 40-50 שנה מכיוון שאין לנו היום נכסים שנותנים מענה לכיסוי ההתחייבויות ארוכות הטווח שלנו כלפי עמיתים, וזו בעיה", הדגיש בן אסייג. 

חשש מהותי אותו ציין בן אסייג הוא מעדר של משיכת כספים כי שקרה במשבר 2008. בן אסייג מסביר כי במשבר הקודם שווי הכספים בקרנות הפנסיה נחתך בכ-15%-20% ואם כיום אותו משבר יחזור על עצמו הרי שהשווי ייחתך בכ-25%-30% (אחוזים מערך הצבירה של כל חוסך וחוסך). לדבריו מכיוון שזמני ההתאוששות ממשבר בשוק המניות קצרים יותר מבעבר הרי שהבעיה טמונה לא בזמן ההתאוששות אלא בפאניקה הציבורית המלווה משברים כאלו, מה שמביא למשיכה מאסיבית של כספים.

• מנורה מבטחים מזרימה 450 מיליון שקל ליסודות
• איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?

"על מנת להתמודד על בעיה זו במנורה מבטחים נוקטים בכמה צעדים, כמו: הגדלת רכיב ההשקעה במניות על פני אג"חים ארוכי טווח - שלא מצליחים כבר למצוא היום; הגדלת היקפי הכספים המנותבים לקרנות ההשקעה; יותר ויותר השקעה בנדל"ן מניב עם שוכרים ראויים; השקעה במדדים סלקטיביים ולא במדדים רגילים (שכזכור שנה שעברה מניות הפארמה הביאו לתשואה שלילית); נטייה לאג"ח עם ריבית משתנה לנוכח הציפייה של התממשות עלית הריבית - גם אם לא עד סופה של שנה זו אז בשנה שתבוא אחריה; נטישת אפיק ההשקעה באג"ח קונצרני- שהפך ללא אטרקטיבי כי המרווחים אינם מספקים. בן אסייג גם אמר: "אנו לא יכולים להתמחות בהכל, למשל בתחום ההייטק, לכן אנו צריכים קרנות כדי להיעזר בהן - אך הרגולטור מגביל אותנו בהיבט הזה".