ישראל הולכת לבחירות? כלכלנים מנתחים כיצד יושפעו הסקטורים והבורסה בת"א

הבחירות מתקרבות? היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון עלו אמש שוב על שרטון ומאיימים על שלמות הקואליציה. היחסים המתוחים בין השניים מגיעים ברקע לעלייתו המתוכננת לאוויר של תאגיד השידור הציבורי, כאשר נתניהו מתנגד נחרצות להקמת הגוף בעוד כחלון מנסה להתניע את המהלך, כפי שהבטיח.

כך נשמע אמש נתניהו, רגע לפני צאתו לביקור בסין:

בבורסה בת"א נסחרים המדדים בירידות שערים בצל המשבר הקואליציוני כאשר {מדד ת"א בנקים-5} בולט בירידה של 1% ו מדד ת"א 35 +0.33% מדד ת"א 35 2,260.15 +0.33% בסיס:2,252.81 פתיחה:2,236.8 גבוה:2,260.15 נמוך:2,236.8 תמורה:1,322,797,375 לעמוד ציטוט חדשות גרפים הרכב מדד ביצועים כתבות נוספות בנושא: מסתפק בירידה של 0.7%. 

רונן מנחם, מנהל המחקר של בנק מזרחי טפחות, בתגובה ראשונית: "הרגולציה - אחד הנושאים החמים, שיעמדו במערכת הבחירות, ככל וכאשר תצא לפועל (הפחתה משמעותית של רמת הרגולציה). פוליטיקאים רבים ינצלו את הצורך וההפנמה בציבור בהפחתת רמת הרגולציה הגבוהה בישראל כדי להציע הקלות במצע הבחירות. הרוח הגבית תהייה מארצות הברית – שם אחד המפתחות להיבחרות הנשיא טראמפ היה הבטחתו להקל משמעותית את הרגולציה בענפים רבים, כולל ענפי הפיננסים והרפואה. ענפים שהתמודדו עד כה עם החמרה רגולטורית עשויות להרוויח מבחירות".

"ענפים לדוגמה: בנקים ופיננסים – סימני שאלה מי יהיה שר האוצר הבא יוליכו לאפשרות שיישום מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים לא יקודם. נציין, כי עיקרי ההמלצות הינם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקלות ותמריצים לחברות כרטיסי האשראי החדשות לטובת הפיכתן לבנקים והקלה משמעותית בהון העצמי הנדרש משחקנים חדשים שירצו לקבל רישיון בנקאי. דיור - דחייה של צעדים שנויים במחלוקת בתחום הורדת מחירי הדירות עד לאחר הבחירות. תקשורת - אם וככל הדבר יוליך לדחייה של תהליך ההפרדה המבנית בבזק, תגדל התחרות בענף והדבר לא בהכרח ישרת את בזק ועשוי מנגד להיטיב עם חברות הסלולאר. גז - לא תהייה השפעה מהותית, היות ומדובר בתהליכי חקיקה שכבר נעשו ומעורבות משמעתית של השקעות זרות".

"ייצוא - לנוכח תיסוף השקל וחשש מפגיעה בחברות הייצוא, הרי תרחיש בו לדוגמא ממשלה חדשה תנהיג מדיניות של פרוטקציוניזם, כפי שהדבר נעשה בארה"ב (America First), יסייע לחברות הללו. מזון – הקלות בייבוא מתחרה, לדוגמא. מאקרו – בחירות כיום זה לא דבר כל כך מפתיע וגם אם היו באות בהפתעה – ניסיון העבר מוכיח כי השפעתן על התנהגות הכלכלה הולכת ופוחתת. התנהלות המשק מושפעת יותר ויותר מהנעשה בחו"ל בעידן של גלובליזציה ופתיחת המשק לייבוא מתחרה. עם זאת– סביר שההשפעה הפעם תהייה חיובית, במיוחד אם הרטוריקה תהייה דומה לזו של הנשיא טראמפ שזכה בארה"ב. תקציב - היות והוחלט רק לאחרונה על תקציב דו שנתי ולנוכח שפע ההכנסות למדינה (ראו עסקת מוביל איי) אנו מעריכים כי לא תהיינה לבחירות כעת השלכות פיסקאליות מהותיות ולא יהיה צורך בהגדלת הגירעון ו/או ההנפקות. שער החליפין - לא תהייה השפעה על השקל ואם הגורמים שפעלו עד כה לתיסופו מול הדולר וסל המטבעות יימשכו – עצם הבחירות וגם תרחיש של הקמת ממשלה אחרת, ימנית פחות, לא ישנו את המגמה. זאת ועוד – אם אחת הקונוטציות תהייה שהתהליך המדיני יואץ לאחר הבחירות – הדבר עשוי להוליך ללחץ נוסף לתיסוף השקל. ריבית – על פי רוב בתקופות של אי ודאות (שעלולות להיות ארוכות אם תוצאות הבחירות לא תהיינה ברורות ומלאכת הקמת הקואליציה תהייה מסובכת, כפי שקרה בספרד, הולנד, איטליה וגם אצלנו בעבר), בנק ישראל נוטה לא להעלות ריבית, אך הפעם, היות וגם כך אין לו כוונה לעשות זאת בעתיד הנראה לעין, לא תהייה השפעה לבחירות גם בהקשר הזה".

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "הדבר הראשון שצפוי להשתנות מהקדמת הבחירות הוא כנראה מס על דירה שלישית, שעלול להיתקע ולהתפוגג לחלוטין בדיוק כמו הסיפור של מע"מ 0, שכזכור באותו הזמן המשקיעים ורוכשים פוטנציאליים שישבו על הגדר חזרו בהמוניהם לרכוש דירות, מה שהוביל למחירי הדירות לנסוק מעלה ולהערכתי זה גם מה שיקרה פה הפעם - זה הסיפור הגדול בהנחה והולכים לבחירות. היריבים הפוליטיים של כחלון יעשו הכל כדי להציב אותו במקום שהוא נכשל בשוק הדיור וזה יכול להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדיור".

"עם זאת, חשוב לזכור שבישראל מערכות הבחירות לא הביאו לזעזועים גדולים בעשור האחרון ולכן אני לא בטוח שיהיה פה זעוזע בשוק ההון בשל הקדמת הבחירות - ואם יקרה זה צפוי להעיב לזמן קצר. נקודה נוספת הינה דירוג האשראי של ישראל שצפוי להיבלם מאחר וב-S&P לא אוהבים חוסר יציבות פוליטית וללכת לבחירות שנתיים אחרי זה בדיוק המשמעות של חוסר יציבות פוליטית". 

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות: "האירועים הפוליטיים של הימים האחרונים ממחישים לנו שוב שאף פעם לא משעמם פה. מי עדיין כן ומי כבר לא? את כל הפרשנויות הפוליטיות נשאיר לפרשנים הפוליטיים ובמקום זה נבחן בקצרה רק שתי נקודות: הראשונה, הפחתת המע"מ לא ירדה מהשולחן אלא אפילו תפסה מקום של כבוד עליו. ראשית, אמנם מהרגע שיוכרזו בחירות שר האוצר לא יכול להוציא לפועל צעד כזה שכן מדובר במובן מסוים בצעד שנועד לשפר את הפופולריות שלו אבל עד שלא מחליטים על פיזור הכנסת שר האוצר יכול להחליט מה שירצה. מכיוון שהפחתת מע"מ היא גם צעד שקל ליישם (לא דורש חקיקה) ומכיוון שמדובר בצעד שייתפס באופן חיובי בציבור, ייתכן שכחלון ינסה להוציא את ההפחתה לפועל על מנת לשפר את עמדותיו בטווח הזמן הקרוב".

"השנייה, ההשפעה של בחירות חוזרות על הכלכלה (מעבר לעלויות של הבחירות עצמן) היא במקרה הטוב, אחרי שאימצנו כל שריר של פירגון בגוף, שולית. אין פערים של ממש בתפיסה הכלכלית בין המועמדים השונים ולכן בסופו של יום, גם אם הממשלה תוחלף, הנושאים הכלכליים העיקריים בהם תעסוק יוותרו כפי שהם (יוקר המחייה, תקציבים חברתיים, תקציב הביטחון, צמצום החוב וכו'). במילים אחרות, קשה לראות תרחיש בו ממשלה שונה מזו היום מובילה מהלכים שיש להם משמעות כלכלית גדולה".

דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון: "ישראל די מנוסה במצבים שכאלה ומורגלת בהקדמת הבחירות מפעם לפעם, לכן גם במקרה הזה אני מעריך שכנראה לא תהיה כאן דרמה גדולה מלבד ירידות של מספר ימים בודדים בשל החששות ותקופת אי הוודאות. אני לא רואה השפעה מרחיקה לכת במידה והבחירות יוקדמו. לדעתי השוק מושפע יותר מאירועים כלכליים בין לאומיים כדוגמת מצב השווקים בעולם, רמת הריבית ונתוני מאקרו"

"לצעדים הפוליטיים המקומיים לא אמורה להיות השפעה גדולה במיוחד אך עם זאת שוק האג"ח יכול להיות מושפע במצב בו יבוטלו המהלכים להורדת המיסים, אך עם זאת לא בצורה משמעותית, וודאי לא לאורך זמן. צריך להבין שהדרמות בשוק בדרך כלל מגיעות מהעולם אלא אם כן מדובר בנושא כלכלי מקומי בעל חשיבות גדולה".