המקום בבורסה בת"א בו יש דעיכה קיצונית ומתמשכת בפעילות - מה ניתן לעשות?

שוק הנגזרים על מדד המעו"ף חולה. הנתונים עצמם ברורים, רואים ירידה משנה לשנה (מהשיא ב-2006-2011) גם במחזורים, וגם במספר חשבונות לקוח פעילים בבורסה. אם ב-2014 ראינו מחזור ממוצע של 176 אלף יחידות חודשיות, 24 אלף יחידות שבועיות, ו-5,804 חשבונות לקוח הרי שעד כה ב-2017 אנו רואים 102 אלף חודשיות, 29 אלף שבועיות, ו-4,033 חשבונות לקוח. ולמרות זאת, חשוב לציין שנגזרי ת"א 35 הם עדיין השוק הנזיל ביותר בתל-אביב גם מבחינת כמויות סחורה מצוטטות וגם מבחינת מחזורים במונחי נכס בסיס.
 

אז למה זה קורה ומה ניתן לעשות?

1. "נזלת". אם לצטט את היו"ר לשעבר סם ברונפלד, השווקים העולמיים, ובתל-אביב, מצויים בתקופה של תנודתיות מאוד מאוד נמוכה. אין סיכונים. ה- S&P 500 +0.35% S&P 500 5,969.34 +0.35% סגירה:5,948.71 פתיחה:5,944.36 גבוה:5,972.9 נמוך:5,944.36 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים הרכב מדד ביצועים כתבות נוספות בנושא: מתנהג כאג"ח ממשלתי. בקושי זז, עולה לו לאיטו. יש מעט הבלחות, כמו בחירת טראמפ או Brexit, אך הם חולפים ביעף ואנו חוזרים לשאננות. לחיוב יש לציין שראינו ששוק הנגזרים בתל-אביב מסוגל להתעורר כאשר השווקים מתעוררים, בפרט ביום המסחר שלאחר בחירות טראמפ (ה-9.11.2016) ראינו מחזור של כ-400 אלף יחידות בנגזרי ת"א 35. כל תקופה של שאננות מסויגת מסתיימת לבסוף, בין אם בשאננות יתר נוספת או בקריסה חזרה לאדמה. בהקשר הזה רק צריך לחכות. 

כותרת ראשית

האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?

אג"ח | איציק יצחקי | 22:06

- כל הכותרות

משבר ברשת 13: קריסת העסקה, רייטינג נמוך וחיפוש אחר משקיע שיציל את ה...

מה יהיה מחר בבורסה? ועל חברות הביטוח שזינקו יותר מהבנקים

הזהב זינק השבוע ב-5% - מה הסיבות ומה צפוי בהמשך?

נפצעה במינגלינג בהשתלמות - ותבעה הכרה במקרה כתאונת עבודה

בוטל מיזוג הענק בשוק הטלוויזיה בארה"ב: דיירקטיוי ודיש לא יתאחדו

טלי בן עובדיה מונתה למנכ"לית זמנית של חדשות 13 – המינוי מעורר סערה

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

עוד תכניות

2. הרכב מדד לא מתאים. השינוי מת"א 25 לת"א 35 לא הועיל (הוסיף מרכיבי זבל נוספים למדד, פגע במיתוג, הורדת משקל למניות מהותיות כבנקים מ-10% ל-7%) אך לא זה עיקר הבעיה. עיקר הבעיה היא שת"א 35 הוא שעטנז מוזר ביותר בין פארמה עולמי (פריגו, אופקו, מיילן, ואף טבע (שנאמר שאיך שהוא שולית קשורה לפה), לבין שוק ישראלי. זהו הרכב מדד שאינו הגיוני כתור תיק ייחוס שכן בעוד שיש היגיון ל-homebias בעת בניית תיק השקעות שכן משקיעים מקומיים צפויים לצרוך במחירים עתידיים הקשורים לגידול במשק (גדילה מהירה משמע יוקר מחיה עולה. קריסה כלכלית משמע שלפחות המחירים במכולת יורדים), ה-homebias הזה קשור מהותית למהות החברות ולא לבחירה שרירותית להירשם בתל-אביב.

כאשר מסתכלים על השימוש בנגזרי ת"א 35 לגידור סיכונים או ספקולציה ביחס לשוק המקומי, גם כאשר לא בדיוק מחזיקים בתיק חופף לחלוטין, השימושיות של הנגזרים נפגעת מכך שיש מרכיבים שבעיקר חשופים להחלטות FDA או ממשל אמריקאי ואינן קשורות לחלוטין לשלל אירועים מקומיים - מלחמה אזורית, שלום אזורי, גידול כלכלי המאפשר הורדת מיסי חברות. כולן אירועים שלא משפיעים כלל על פריגו, אופקו ומיילן (או כ-18% מהמדד, 25% עם טבע). התרופה המתבקשת הינה לא הגבלת משקל לכל החברות, אלא הגבלה ספציפית לפריגו, אופקו ומיילן או טוב יותר העפתן ממדד ת"א 35 (תוך הותרתן בשאר המדדים). 

3. עמלות. הבורסה העלתה את העמלה הבורסאית מ-25 אגורות ל-29 אגורות באמצע 2015. זה הזיק באופן משמעותי (ואף הקטין את הכנסות הבורסה שכן הירידה במחזורים הייתה גדולה מהגידול). אמנם 4 אגורות מע"מ נשמע מעט, אך לפעילים המצטטים ופועלים על אופציות עם מרווח של 2, 5, או 10 שקלים. זה מוסיף עלות round-trip משמעותית. עמלות נמוכות, לפעילים מרכזיים, הן השמן שמאפשר את פעילות השוק. הפתרון המתבקש כאן הוא מודל עמלות דיפרנציאלי: הורדת עמלות (או rebates) לפעילים עם מחזורים גבוהים, והעלאת עמלות למי שאין לו מחזורים מהותיים.

הפעילים המהותיים רואים את העמלה הבורסאית והיא משפיעה באופן ישיר על פעילותם ועל מרווחי הציטוט ומהירות הירי (לקיחה) של הזדמנות ארביטראז' (אמיתי או סטטיסטי). לעומת זאת אצל לקוחות קטנים העמלה הבורסאית נבלעת בתוך עמלת החבר שגבוהה ממנה משמעותית ממילא עבורם, ושיקולי נזילות וביד-אסק ספרייד הינם לעיתים קרובות עלויות משמעותיות יותר. בכל הבורסות בעולם, פרט לתל אביב ואולי בורסות מתקדמות פחות נוספות, יש מודל עמלות מבודל על פי מחזור. רצוי שתל אביב תתעורר. 

4. השקת VIX על ת"א 35 ותעודות סל עליו. דה-פקטו יש VIX בתל-אביב, קרי סטיית תקן גלומה, אך אין מדד רשמי שמודד אותו (מלבד סטיית תקן לביטחונות הנחבא על הכלים). כלי תקשורת לא מתייחסים אליו. אין אפשרות חשיפה קלה אליו (ללא קניית האופציות) - קרי אין תעודת סל או קרן סל החשופה ל-VIX. לא חייבים נגזרים על VIX (שלא ברור שיצליחו, בEurex זה כישלון) - אבל בהחלט צריך לפרסם מדד ולעודד תעודות סל להנפיק עליו.

עצם הפרסום של המדד באמצעי תקשורת יגרור עניין. תעודות סל, גם עם היקף סחורה זניח, ייצרו פעילות. זהו צעד מאוד קל לבורסה, וכדאי שזה יבוצע מחר. אפילו אם מתודולוגיית הת"א-VIX לא תהיה אופטימלית, אין בזה נזק רב, עדיף להשיק כמה שיותר מוקדם (שכן כל שיהוי פה הוא נזק) ולתקן פרטים טכניים אחר-כך אם נדרש. 

5. הורדת חסמים למוסדיים וקרנות נאמנות, ושיווק. יש שלל חסמים רגולטוריים, וכן ממסדיים (כחלק מאווירת הכסת"ח הכללית אצל המוסדיים ביחס לרגולציה והשוק המקומי), לפעילות על אופציות ת"א 35 של מוסדיים, גם אם היא הינה אחראית. וזה חבל, שכן שימוש מושכל באופציות יכול לשפר מהותית פרופיל סיכונים של השקעה מוסדית. שווה גם לשווק אופציות שונות לשימוש פה, בין אם זה שיפור סטיות תקן ושארפ (על-ידי מכירת קולים רחוקים ופוטנציאלית קניית פוטים רחוקים להגנה) או בידול תשואות באמצעות מינוף קל. 
 
6. הורדת חסמים ושיווק לריטייל. בעבר, כמעט כל מי שנשם בורסה ידע או הכיר מעו"ף. זה השתנה בשנים האחרונות, גם בשל כסת"חת של הבנקים וחש"בים, גם בשל יציאת גורמי שיווק פחות ממוסדים (שתיווכו לבנקים/חש"בים) במקביל להסטת פעילות ריטייל לפורקס ואופציות בינאריות. משקיע ריטייל בפורקס לרוב מפסיד כ-80% מכספו תוך פרק זמן לא ארוך (חודשים), וקשה לראות שימוש אחראי בפלח מוצר הזה. לעומת זאת, מעו"ף מאפשר גם שימושים לגיטימיים ואף אם הוא משמש כהימור אז יחס הזכייה הינו יחסית טוב (בטח לעומת מפעל הפיס) ומוגבל לביד-אסק ספרייד הנמוך בתופסת למס רווחי הון (שגבוה מדי).

שווה לבורסה לפעול פה הן בכל הקשור להסרת חסמים, למשל: לאפשר חתימה דיגיטלית על מתאר נגזרים, או אף לייתר את הצורך בחתימה, שכן גישה לסניף לצורך חתימות זה חסם גדול בעולם דיגיטלי, לפעול להורדת העמלה התעריפית של ברירת מחדל בבנקים (שאף אחד לא משלם אותה, אך עשויה להרתיע תחילת פעילות קטנה. למעשה הורדת העמלה הזו (לתחום הסביר אך עדיין מאוד גבוה) עשויה ליצור הכנסות לבנקים)), ולהוריד חסמים ל-Introducing Brokers ומנהלי תיקים בחש"בים (לצד, רצוי, גידול בכמות החש"בים המקומיים והזרים). במקביל, רצוי לפעול לחינוך ושיווק המוצר לציבור הרחב גם לצרכי גידור, גם לצרכי ספקולציה, ואף לצרכי הימור. 

7. שיווק לחו"ל. הבורסה כושלת בשיווק זר שנים רבות, גם בהקשר זה וגם באחרים. כמובן שרצוי לפעול להחזיר את תל אביב ל-MSCI EM. 
 
ראוי לציין בסוף טור זה, שנזילות גוררות נזילות (וגם ההפך) - הצתת השוק, אפילו באמצעות מספר מוגבל של צעדים, תגרור עוד נזילות. לא כל צעד חייב להצליח. מספיק מספר צעדים מצומצם שיגדיל נזילות שעצם ההגדלה תיצור הגדלה ועניין נוספים.