2 הנושאים שהכי ישפיעו על כלכלת ישראל בעשורים הקרובים - לא זוכים להתייחסות

הטור הזה לא נכתב משנאה לחרדים, וגם לא מאהבה אליהם. הטור נכתב כראייה מפוקחת של העתיד של מדינת ישראל כפי שעולה מתחזיות הלמ"ס המעודכנות שהתפרסמו השבוע ובחינה של השפעות ההתפתחויות הדמוגרפיות על הכלכלה הישראלית. התחזית להזכירכם מראה מספר דברים חשובים. שני החשובים בהם מדברים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל ועל עלייה דרמטית במשקלם של החרדים באוכלוסייה הישראלית.

צריך לומר מראש שבתחזיות (בוודאי לטווח כל כך ארוך) יש הרבה אי ודאות. כך למשל לא ברור כמה מתוך החרדים יצאו בשאלה או כמה מתוך החילונים יחזרו בתשובה. התחזית מניחה שלא יהיו מעברים בין הקבוצות השונות ואנו יודעים שזה לא המקרה בישראל. באופן דומה לא ברור מה יהיו השינויים בחברה הישראלית מבחינת פריון ילדים לאישה בכל אחת מהקבוצות או השתתפות בכוח העבודה של כל אחת מהקבוצות.

אחרי שסייגנו את הדברים חשוב בכל זאת להסתכל על התחזית ולשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה. אחד הדברים הברורים הוא שיהיה צורך בשינוי משמעותי של כמה מהפרמטרים על מנת להמשיך את תוואי הצמיחה של מדינת ישראל. אבל נלך טיפה אחורה על מנת שנוכל להסתכל קדימה.

בסוף שנות ה-70 אחוז הגברים החרדים שעבד במשרה מלאה היה דומה לאחוז זה בקרב גברים חילונים, כך על פי מרכז טאוב (ראו גרף, הקו האדום). לאורך השנים הייתה ירידה משמעותית באחוז הגברים החרדים שעובדים ובתחילת שנות ה-2000 הגענו לשפל כאשר בערך שליש מהגברים החרדים השתתפו בכוח העבודה. בעקבות התכנית הכלכלית של שנת 2003 עלה מאוד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, גם הכללי וגם באופן ספציפי בקרב גברים חרדים. מגמה זאת נמשכה עד לאחרונה כאשר הגענו למצב שקצת יותר ממחצית הגברים החרדים משתתפים בשוק העבודה. באחרונה התעוררו סימנים מדאיגים לעצירת מגמה זאת ואף להפיכתה, ככל הנראה בשל הגידול בתקציבים לישיבות.

כעת נשאלת השאלה לאן המגמה הזאת תלך בעתיד. אם לשנייה נניח שמגמה זאת נעצרה ובקרב גברים חרדים אנחנו נמשיך לעמוד על שיעורי תעסוקה נמוכים של כ-50% (לעומת 90% אצל גברים יהודים לא חרדים) אזי ברור שעליית משקלם של החרדים באוכלוסיה משמעה ירידה בכוח העבודה העתידי של מדינת ישראל. אם לעומת זאת אנו מאמינים שהחברה החרדית תסגור את הפער (מבחינת השתתפות בכוח העבודה) אזי בטווח הארוך אין לנו מבחינה זאת סיבה לדאגה אמתית.

אבל כבר מניסוי מחשבתי זה אנחנו למדים הרבה. על מנת שישראל תוכל להמשיך לצמוח כלכלית ב-50 השנים הבאות נדרש (בין היתר) להעלות משמעותית את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של הגברים החרדים. כדי לעשות זאת צריך תכניות ממשלתיות סדורות שיסייעו לגברים החרדים להצטרף לשוק העבודה.

אך חשוב לשים לב לעוד משהו. גם הגברים החרדים שעובדים משתכרים לרוב שכר נמוך. זה נובע מכך שהכישורים שלהם אינם מתאימים לשוק העבודה המודרני. לכן על מנת לאפשר לגברים חרדים להשתלב בשכר ראוי בשוק העבודה נדרשת מהפכת חינוך שתאפשר הכנסה של לימודי מתמטיקה ואנגלית אל החינוך החרדי לגברים.

חשוב להדגיש שגם החינוך הלא חרדי סובל מבעיות קשות. במגזר הערבי הציונים במבחנים הבינלאומיים הם מתחת לכל ביקורת ואפילו במגזרים הממלכתי והממלכתי-דתי הציונים הם בסה"כ בממוצע ה-OECD. כלומר יש צורך במהפכת חינוך שלמה בישראל. אבל אין ספק שלאור עליית משקלם של החרדים באוכלוסייה ולאור החינוך שלהם שאינו מתאים לשוק העבודה המודרני חשוב להתחיל לשנות את תכנית הלימודים שלהם כבר היום. השפעות של חינוך הן ארוכות טווח ולא ניתן לעשות שינויים מהירים ולקבל תוצאות מיידיות בתחום זה. לכן קובעי המדיניות חייבים לטפל בנושא כבר היום.

עוד דבר שאנחנו למדים מהתחזית הדמוגרפית של הלמ"ס הוא שהאוכלוסייה בישראל צפויה להזדקן בצורה משמעותית. כלומר הולכים להיות יותר אנשים בגיל השלישי ופחות אנשים עובדים באוכלוסייה. גם לזה השלכות מרחיקות לכת על המדיניות שצריכה להינקט. אפשר להבין שהוצאות הבריאות של ישראל צפויות לעלות וכך גם תשלומי הרווחה. האם מדינת ישראל ערוכה לכך?

לפני מספר חודשים נכחתי בהרצאה של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בה הוא התייחס למגמה ואמר שמשרד הבריאות התחיל להתכונן לתרחיש הזדקנות האוכלוסייה. זה סימן מעודד אבל חשוב שכבר היום השיח הציבורי יבחן את הצעדים שמשרד הבריאות נוקט בהם.

לסיכום, התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס היא בוודאי אינה מדויקת ויהיו עוד הרבה שינויים בפני החברה הישראלית שישפיעו על התוצאות הסופיות בהקשר זה. אבל אין זה אומר שהתחזית אינה מספקת לנו נקודת מבט חשובה על העתיד של ישראל. ניתן ללמוד ממנה על החשיבות הרבה של הכנסת הגברים החרדים לשוק העבודה ועל החשיבות שבשימור אנשים בגיל השלישי בשוק העבודה.

כרגע שני אמצעי המדיניות העיקריים שצריכים לעלות לדיון הציבורי הם הכנסת לימודי ליבה לחינוך החרדי והעלאת גיל הפרישה לפנסיה (או מתן אפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה). שני נושאים אלו ישפיעו בצורה הכי בולטת על התפתחותה של ישראל בעשורים הקרובים אך הם לחלוטין לא על שולחן הממשלה ובוודאי לא בדיון הציבורי. מכאן אנחנו למדים על חשיבותה הגדולה ביותר של תחזית הלמ"ס - לצאת לרגע מההסתכלות על היום יום ולהציף לדיון הציבורי נושאים שיהוו חשיבות עצומה על החיים של כולנו עשורים קדימה. 

** הכותב הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ששימש במשרד האוצר במספר תפקידים. בין השאר היה עוזר למנכ"ל המשרד, יועץ כלכלי לסגן שר האוצר, הוביל 3 רפורמות גדולות במשרד ושימש כמרכז ועדת הריכוזיות וכמרכז וועדת שטרום.