הנתונים המדהימים על תעשיית ההי-טק, ושאר הכלכלה בישראל

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג פרסה היום את משנתה לגבי הפער בין שני חלקי הכלכלה הישראלית שנוצר עם שגשוג ענף ההיי טק בישראל שמושך אחריו את יתר התעשייה - "הקרונות המיושנים" (ראו תמונה מהמצגת של פלוג). בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה פלוג הציגה פלוג גרף אחד שמספר את התמונה לגבי שוק העבודה המקומי המפוצל ולאחר מכן הסבירה את השלכותיו על הכלכלה.

במהלך 20 השנים האחרונות עלה שיעור עובדי ההיי טק בישראל מכלל השכירים במשק מ-7% ל-9%. למעשה, שיעור המשרות במשק בתחום ההיי טק בישראל הינו יותר מכפול מהחציון מדינות ה-OECD, מעל אירלנד (8%), שוויץ (6%), מלטה (6%) ומדינות נוספות. 

עם זאת, לפי הנתונים של בנק ישראל, מרבית עובדי ההיי טק מרוכזים באיזור המרכז. מסך המשרות במרכז הארץ כ-15% מזוהות עם 'קטר המשק' לעומת 8.3% מאיזור הדרום. מבחינת ההתפלגות הענפית של העובדים, הנגידה פלוג התריעה כי אנחנו בישראל לא מצליחים לסגור את הפער שנוצר בין העובדים בהיי טק, שמרוכזים בכמה ענפים בהם השכר כפול בערך מהממוצע במשק, (אבל בסך הכל הם מהווים חלק קטן מהמועסקים) לעומת ה-90% האחרים שמועסקים בענפים עם שכר נמוך יותר. פלוג: "תמונת השכר משקפת את העובדה שמרבית העובדים במשק, שמשתכרים שכר נמוך, עובדים בענפים בהם גם פיריון העבודה נמוך. התמונה הזו עולה בקנה אחד עם העובדה שכולנו מכירים היטב והיא שפיריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית, ושאיננו סוגרים את הפער.  אחת מהדרכים לשפר את הפיריון היא באמצעות השקעה במו"פ שיכולה להביא לחדשנות במוצר או בתהליך הייצור, אולם ההשקעה במו"פ, אשר גבוהה בישראל במונחי תוצר ביחס למדינות אחרות, מרוכזת בענפי ההייטק-מוצרים ושירותים, ורק מעט מושקע במו"פ בתעשיות שאינן הייטק".

"המיומנויות הבלתי מספקות בכל התחומים של כוח האדם בישראל, לרבות בתחום פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית, מהוות חסם הן על התפתחות והתרחבות ענפי ההיי טק, והן על יכולתם של שאר הענפים לאמץ טכנולוגיה מתקדמת. דבר זה מצטרף למחסור החמור בעובדים בעלי הכשרה טכנולוגית בכל הרמות - מטכנאים ועד מהנדסים. הכלכלה הדואלית שתיארתי משתקפת במדדים שונים של פערים חברתיים: פערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות; והם משקפים בראש ובראשונה את אי השיוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן ה-PIAAC של ה-OECD. ולצד זאת, בין היתר בעקבות תרומת המדיניות הנמוכה בהשוואה בינלאומית להקטנת אי השוויון, הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות".

"אין שום סיבה ששאר ענפי המשק יעשו שימוש בטכנולוגיות מיושנות, גם אם המוצרים שהם מייצרים אינם תרופות או מוצרי טכנולוגיית מידע. ענף הבניה הוא הדוגמה המוכרת - זמינות כח העבודה הזול לאורך השנים מנעה אימוץ טכנולוגיות שבחו"ל משתמשים בהם כבר שנים, והנציחה את הפריון הנמוך בענף. גם ענפי השירותים צריכים ליהנות מזמינות של טכניקות ייצור מתקדמות. לדוגמה, רשתות השיווק הגדולות בארה"ב ובאירופה עושות שימוש במערכות ניהול מלאי ומכירות שענף המסחר אצלנו ברובו עדיין לא אימץ. גם במגרש שלנו, בבנק ישראל, אנחנו מנסים לקדם את אותו חלק של מקטע הייצור של הכלכלה שנמצא באחריותנו, למשל על ידי קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, הגברת התחרות בשוק הסליקה - אלו יאפשרו גם לבית העסק הזעיר ביותר להימנע מלכלות משאבים מיותרים על כל נושא התשלומים, וליהנות מהיעילות והביטחון שהטכנולוגיות המתקדמות יכולות להציע".

פלוג הציעה בסופו של הנאום פתרונות הקשורים בעיקר להון האנושי (חינוך והשכלה), אימוץ טכנולוגיות (עדכון חוק עידוד השקעות הון כדי לעודד השקעה בהון המגלם טכנולוגיה), עידוד חדשנות (תמיכת המדעם הראשי ב'שאר המשק'), שיפור הרגולציה ושיפור התשתיות.