מאחורי הנפילות בדולר? תראו את עדכון היקף רכישות המט"ח ששחרר בנק ישראל

שער הדולר נחתך במהלך חודש יוני ב-1.85% ולראשונה מזה כמעט 3 שנים נסחר מתחת לרמה של 3.50 שקלים. אם מישהו חיפש את הסיבות להתדרדרות המהירה בשערו של הדולר, הוא כנראה ימצא אחת כזו בדו"ח יתרות המט"ח שפרסם כעת בנק ישראל.  

לפי הדו"ח, בחודש יוני הסתכמו רכישות המט"ח מצד בנק ישראל ב-664 מיליון שקל בלבד (מתוכם 140 מיליוני דולר לצורך קיזוז הפקת הגז על שער החליפין). מדובר בסכום נמוך בהרבה מזה שנרשם בחודשים האחרונים שאופיינו בהתערבות אגרסיבית. כך למשל, בחודש מאי האחרון בנק ישראל רכש 1.32 מיליארד דולר (כולל 250 מיליון דולר לצורך קיזוז השפעת הגז), בחודש אפריל רכש בנק ישאל מט"ח ב-900 מיליון דולר (כולל 250 מיליון דולר לקיזוז השפעת הגז), בחודש מארס היקף הרכישות הסתכם ב-1.58 מיליארד דולר ובחודש פברואר ב-1.36 מיליארד שקלים. כלומר נראה שבבנק ישראל אכן לקחו בחודש יוני צעד אחורה, והדבר ניכר בסל המטבעות מול השקל שלאחרונה הגיע לשפל רב שנתי (לפחות מאז 1999). כלומר הדולר נסחר בשפל של סביב 3 שנים, אבל באירו ובפאונד נרשמו ירידות חדות מאוד ולכן סל המטבעות בשפל, להלן הגרף:

נכון לסוף יוני יתרות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו ב-108.7 מיליארד דולר, המהווים 33.4% מהתוצר. מדובר בעלייה של 1.33 מיליארד דולר לעומת החודש הקודם. נציין כי מוקדם יותר השבוע במריל לינץ' המליצו בראיון ל-Bizportal כי על בנק ישראל להתערב באופן אגרסיבי יותר עד לכדי 40% מהתוצר. נכון להיום, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל חצה את ה-100 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני לאומי שוקי הון.

הדולר רציף רושם כעת עלייה של 0.36% לרמה של 3.53 שקלים.

התחזקות השקל המתמשכת הצליחה להוריד מוקדם יותר השבוע את התעשייה הקיבוצית על הברכיים, עד שזו התחננה לעזרה מהרגולטור על רקע החשש לקריסת הענף, ומוקדם יותר השבוע נסגר מפעל הזיקוק של סוגת. במהלך מחצית השנה הראשונה של 2017 השקל התחזק ב-9% מול הדולר ועולה החשש שהמחיר של השקל החזק יגבה קורבנות נוספים.