תהיות בפד' מדוע המודלים שלהם לא עובדים
האם הפדרל ריזרב מתעורר לבסוף לעובדה שיש משהו לא בסדר עם המודלים האינפלציוניים שלו? הפרוטוקול של ישיבת הפד האחרונה שפורסם ברביעי האחרון, הצביע על דיון בשאלה האם המודלים המסייעים לבנק המרכזי לקבוע את יעד האינפלציה שלהם אינם מתפקדים כראוי. השאלה המרכזית בנושא זה הייתה: מדוע המשק אינו מייצר יותר אינפלציה בתנאים כלכליים מקלים, שוק עבודה בריא (אחוז אבטלה של 4.3% בלבד ) וצמיחה כלכלית מוצקה. נזכיר כי, הבנק המרכזי החמיץ את יעד האינפלציה של 2% במשך 5 השנים האחרונות (הנתון האחרון מצביע על עלייה של 1.7% בלבד במדד המחירים בחישוב שנתי). החשש העולה כעת בשווקים הוא כי אם הפד' כבר לא בטוח במודלים שהסתמך עליהם בשנים האחרונות, האמון בהחלטות הבנק תרד. "הפרסום האחרון מטריד אותי במיוחד" אמר וורד מקארתי, הכלכלן הפיננסי של ג'יפריס בראיון לרשת בלומברג. בהקשר זה חשוב לציין את העיוות הגדול בשוק העבודה האמריקני. לפני כשבוע עלתה באתר כתבה על מה מסתתר מאחורי המספרים המרשימים של שוק העבודה האמריקני (לכתבה המלאה). בעוד דו"ח התעסוקה האחרון הראה על עלייה של 209 אלף משרות, נתון יוצא דופן, בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מראה על מציאות קצת פחות ורודה. המגמה בדו"ח התעסוקה של החודש האחרון לא שונה מהמגמה מתחילת השנה: תחום שירותי המזון והשתייה הוסיף כ-53 אלף משרות (בסה"כ 313 אלף משרות מתחילת 2017) ונתן את הדחיפה העיקרית למספר הגבוה. תחום השירותים המקצועיים והעסקיים הוסיף בחודש יולי כ -49 אלף משרות, בהתאם לעלייה החודשית הממוצעת של העובדים ב-12 החודשים הקודמים. גם תחום הבריאות תרם 39 אלף משרות (בסה"כ 327 אלף משרות מתחילת השנה). המספרים בענפי המשק האחרים, כולל ענפי הבנייה, התעשייה הסיטונאית, המסחר הקמעונאי, התחבורה והמחסנים, הפעילות הפיננסית והממשלה, הראו שינוי קל במהלך החודש. המגמה של עלייה בעבודות בתחומי השירותים ויציבות בתחומי התעשייה האחרים איננה יחודית רק לחודש הנוכחי, אלה מגמה מתגברת בשנים האחרונות. בהקשר זה נציין כי שירותי המזון משלמים כ-60% מהשכר בהשוואה לסקטור התעשייה, מפתיע כי למרות המספרים הגדולים אין באמת לחצי שכר כלפי מעלה?
כמות המשרות לפי הענפים בשנים האחרונות:
- 1.נו באמת 18/08/2017 10:51הגב לתגובה זונתחיל עם ישראל (קלות הבנה) בישראל בין 2008 ל- 2017 מחירי הדיור בין הכפילו לשלשו עצמם (תלוי מיקום). מאחר ומחירי הדיור לא נכנסים למדד המחירים לצרכן וכאשר מחירי השכירות עלו בהתאמה לשכר ברור שהמדד האפסי שמדד "0" עליית מחירים הוא שגוי בעוד מדד המוצרים ההכרחיים: דיור (אמיתי), פירות וירקות, בשר, הוצאות חינוך ובריאות עלו בעוד חופשות בחו"ל, טלויזיות גדולות ומחשבים הוזלו. מאחר ומשכנתא צריך לשלם כל חודש וכך גם מזון לעשירונים 9 ומטה קיימת הכבדה של העול בעוד מי שחי את החיים הטובים חו"ל כל חודש-חודשיים, 7 טלוייזיות בבית ומחשב חדש כל שנה מרגיש שהכל מוזל. לו מדד המחירים לצרכן היה מודד משפחות חציוניות בין עשירונים 2-9 הוא היה מגלה התייקרות של 5% שנתית במדד ומצב בו המשכורות לא מדביקות את השכר ואת הפתרון הרעה מוצאים בהתנפחות האשראי במשק (משכנתאות פי 3-4 בתוך עשור, אשראי רכבים, אשראי לכל מטרה). מה שאומר שבזעזוע הבא הרבה מאוד משפחות מעשירונים 9 ומטה יכנסו לצרות. בארה"ב אותו הדבר. הדור שנולד אחרי WWII לא מצליח למצוא עבודה (כי ילדה בת 24 ..) אז הם הפסיקו לחפש והתוצאה שפל באבטלה - כשאם היו בודקים אבטלה>10%