בנק לאומי: "להתחזקות השקל פוטנציאל נזק בלתי הפיך" - מה הפתרון האפשרי?

מטבע השקל התחזק עשרות אחוזים בשנים האחרונות מול סל המטבעות, וזאת למרות הריבית האפסית ורכישות המט"ח במיליארדים ע"י בנק ישראל. למעשה, תוך קצת יותר מעשור התחזק הדולר בשיעור של כ-30% מול סל המטבעות, ובשטח הדבר יוצר פגיעה קשה בענפי הייצוא. בבנק לאומי טוענים היום כי "השקל החזק נתמך בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, לפיכך חשוב להתמודד עם אתגר זה באמצעות הכלים המתאימים".

בבנק לאומי כותבים בסקירה שפורסמה כי "התחזקותו של השקל מול סל המטבעות בעשור האחרון חלה על רקע גורמים בסיסיים שתומכים ב"שקל חזק", ובראשם: תנועות הון נכנסות בהיקף נרחב (בדגש על השקעות ישירות, FDI); עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; ההיקף הגדול של נכסים במט"ח של המשק הישראלי, מעל ומעבר להיקף ההתחייבויות המט"חיות; והפוטנציאל הרב של הגז הטבעי ומימושו בפועל מאז 2013.". 

ההשפעה של ייסוף מתמשך על היצוא מתפתחת על פני זמן, ויש לה פוטנציאל נזק "בלתי הפיך", שבו חברות ישראליות מעתיקות את מרכזי הפעילות, הצמיחה והתעסוקה שלהן מישראל לחו"ל. התפתחות זו, משפיעה לשלילה הן על סביבת הצמיחה הנוכחית של המשק והן על הצמיחה הפוטנציאלית. מחקרים כלכליים עדכניים[1] מעידים על כך שענפי היצוא התעשייתי של ישראל רגישים במידה רבה יחסית לשינויים בשערו של השקל, בעוד שענפי יצוא השירותים רגישים פחות. בענפי היצוא התעשייתי עם רמת טכנולוגיה בינונית ונמוכה הרגישות היחסית לשער החליפין גדולה מאשר בענפי היי-טק".

בלאומי מציינים כי "ישנם גורמים נוספים שהשפיעו על מידת התחרותיות של ישראל בעולם, מעבר לשער החליפין, ובראשם ההידרדרות במידת קלות עשיית העסקים של ישראל" וכי "הייסוף המתמשך, לצד מגוון גורמים של "קושי בעשיית עסקים", תרמו לשינוי שחל בהרכב היצוא לפיו צמיחת יצוא הסחורות (יצוא תעשייתי בעיקר) של ישראל נעצרה, בעוד שיצוא השירותים, בפרט שירותי היי-טק, ממשיך וגדל".

• בהמשך למתווה של בנק ישראל - ההקלות שמציע בנק לאומי
• לאומי השיקה תוכנית הטבות למחזיקי כרטיסי האשראי - "לאומי בונוס"

בהסתכלות קדימה כותבים בלאומי כך: "מאחר והשקל החזק נתמך בגורמים בסיסיים ארוכי טווח, יש להתמודד עם אתגר זה באמצעות כלים מתאימים, ובהם: כלים מבניים ארוכי טווח, כלים תקציביים וכלים אחרים. בהקשר זה, נציין כי כלי ההתערבות בשוק המט"ח הוא כלי קצר טווח שלא מתאים לבדו להתמודדות מסוג זה." י

"יש למקד את המאמצים בהשגת המטרה של משק יעיל יותר, רווחי יותר, צומח במגוון רחב של תחומים, עם צמיחה כוללת (inclusive growth), זאת באמצעות שורה של שינויים מבניים במשק, ובהם: מדיניות כוללת של עידוד השקעות במכונות וציוד עם דגש על השקעות של טכנולוגיה חדשה בענפים "ישנים" (מודרניזציה); מיפוי ענפי המשק ושימוש בהטבות מיסוי על מנת לעודד השקעה במודרניזציה של ענפים והגדלת הפריון; הגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתית, הצפויה להביא תשואה כלכלית גבוהה אל מול עלות מימון נמוכה; המשך עידוד קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה לצאת לעבודה – זאת במגוון של אמצעי כלכליים וחברתיים; מדיניות מיסוי שתעודד תעסוקה – הן מצד המעסיק והן מצד המועסק; הרחבה ניכרת של היקף ההכשרה המקצועית, יצירת של מסגרות On the job training וגישות דומות, עם דגש על שילוב כוחות של הסקטור הפרטי עם הציבורי; ועדיפות לאומית לנושא הגז הטבעי, כך שתהיה נגישות וכדאיות לכל משתמש פוטנציאלי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי ההתרחבות הנוספת שצפויה בפער הריבית בין ארה"ב לישראל, עשויה להוביל בשנה הקרובה לעלייה זמנית במידת התנודתיות השקל, וכפועל יוצא מכך גם להשפעה על משתנים פיננסיים נוספים במשק הישראלי."